כך הביטוח הפיל בפח את האלמנה והיתומות

באמצע החיים, כך לפתע פתאום, קרס לבו של א' והוא נפטר. א' היה איש עבודה מסור לאשתו ולשתי בנותיו. כדי להבטיח את עתידן רכש בחברת הביטוח הראל פוליסת ביטוח חיים.

• סגן שר האוצר על העלמות המס: נגיע גם לדובאי
• עוזבים את המזומנים: איך זה ישפיע עלינו?
  

מידי חודש בחודשו הפריש אל הפוליסה חלק ניכר משכר עבודתו. אם אמות בטרם עת, כך האמין בתמימותו, אנשי הביטוח ההגונים של הראל יעבירו לאהוביי מידית ובלי התחכמויות את כספי הביטוח והחיסכון שאצבור בפוליסה.

אולם לא כך קרה. לכשנודע למסלקי התביעות בהראל דבר פטירתו של א' החלה להתרקם בלבם מזימה לחמוס את כספי הפוליסה של המנוח. איך עושים זאת? מפילים בפח את האלמנה ושתי היתומות בחסותו של סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח כפי שפורש על ידי שופטינו. מיד נראה.

מתי מתיישנת התביעה?

סעיף 31 קובע כי תביעת ביטוח מתיישנת תוך 3 שנים מקרות מקרה הביטוח. רבים מהמבוטחים לא יודעים כי תקופת ההתיישנות בתביעות ביטוח היא כה קצרה. הם טועים לחשוב כי תקופת ההתיישנות הרגילה של 7 שנים חלה גם בתחום הביטוח.

רבים מהמבוטחים גם חושבים בטעות כי הגשת תביעה לחברת הביטוח, ניהול משא ומתן עמה, קבלת הבטחות והצעות פשרה עוצרים את שעון ההתיישנות. אולם בית המשפט העליון שלנו פירש את סעיף 31 בדווקנות. רק הגשת כתב תביעה לבית המשפט תוך 3 שנים עוצרת את מרוץ ההתיישנות. מי שלא הגיש תביעה תוך 3 שנים מקרות מקרה הביטוח לבית המשפט הלך עליו.

מבוטחים רבים נופלים במלכודת ההתיישנות המקוצרת וקופות תאגידי הביטוח מתעשרות מידי שנה במיליארדי שקלים.

נציגי הראל כפי שנראה מיד, הצליחו להפיל בפח ההתיישנות גם את בני משפחתו של א' המנוח. הם החלו בסדרה ארוכה של מגעים בכתב, בטלפון ובפגישות פנים אל פנים עם בני המשפחה. תביאו מסמכים, תמתינו שנוציא את התיק הרפואי, אל דאגה, העניין בטיפול, תקבלו את תגמולי הביטוח. האלמנה והיתומות המתינו בסבלנות.

מן הון להון, חלפו 3 שנים מיום מותו של המנוח. עכשיו הנחיתו נציגי הראל את המכה הסופית. ימים ספורים לאחר תום תקופת ההתיישנות הם שיגרו מכתב לבית המשפחה בו דחו את התביעה.

חוסר תום לב וניצול פערי מידע

בני המשפחה הבינו כי נפלו בפח אולם לא ויתרו. למרות שפורמאלית התביעה התיישנה, הם הגישו אותה בבית משפט השלום בחיפה. כמצופה, נציגי הראל מיהרו להגיש בקשה לדחיית התביעה על הסף. האלמנה והיתומות ישנו על זכויותיהן, כך טענו בפני השופט עמית רוזינס. מיום מותו של המנוח ועד להגשת התביעה לבית המשפט חלפו 3 שנות התיישנות.

נציגי הראל ציפו כי השופט רוזינס, כמו שופטים רבים אחרים, יקבל את בקשתם וידחה את התביעה על הסף. אולם כאן ציפתה להם הפתעה. השופט רוזינס הפשיל שרוולים ובדק את מהלך טיפולה של הראל בתביעת המוות.

התמונה שהתגלתה בפניו טלטלה אותו. הוא גילה כי בני משפחת המנוח שיתפו פעולה עם הראל והעבירו אליה את כל המידע והמסמכים שנתבקשו. כאשר עמדת הראל בוששה לבוא, האלמנה ובנותיה לא ישבו בחיבוק ידיים. הן פנו לנציגי הראל מספר רב של פעמים, באמצעות שיחות טלפוניות ואף נפגשו עמם במשרדים הראשיים של הראל ברמת-גן בתחנונים לקבל את עמדת הראל בנוגע לתביעתן.

כל אותה עת אמרו נציגי הראל שוב ושוב, כי עניינן נמצא בטיפול, מדובר בעניין של זמן לצורך איסוף חומר רפואי והבטיחו כי בכוונת הראל לשלם להן את תגמולי הביטוח. למעשה היו אלה מצגי שווא. נציגי הראל פעלו כדי להרדים אותן עד חלוף תקופת ההתיישנות.

התנהלותה של הראל, קבע השופט רוזניס, לוקה בחוסר תום לב ובניצול פערי הכוחות והידע שבינם לבין האלמנה והיתומות. קיים חשש כבד כי הם יצרו מסך ערפל מתוך כוונה להשהות את הליכי יישוב התביעה עד לחלוף תקופת ההתיישנות.

למען הזהירות, הוסיף השופט, גם אם הראל לא הטעתה את האלמנה והיתומות ביודעין, הרי בכל מקרה אין לאפשר לה להסתמך על טענת ההתיישנות. הטעיה, אף אם אינה נעשית ביודעין, שוללת מחברת הביטוח את הזכות לעשות שימוש בטענת ההתיישנות.

השופט דחה את טענת הראל כי התביעה התיישנה וחייב אותה בהוצאות בסך 2,500 שקל.

האם זו פעם ראשונה שחברת הראל ניסתה כך בברוטליות להכשיל את לקוחותיה? בוודאי שלא. בפרשת חייט למשל כבר ננזפה הראל על שעשתה שימוש בחוסר תום לב בטענת ההתיישנות. האם זו הפעם האחרונה שהראל תעשה שימוש בחוסר תום לב בטענת ההתיישנות? אשרי המאמין.