יתרון מחירי הנדל"ן: טיפול בקרקעות מזוהמות

מחירי הנדל"ן היקרים חונקים מאות אלפי ישראלים. לפחות בתחום אחד הם עשויים להביא תועלת - סיוע בשיקום הקרקעות המזוהמות ברחבי המדינה. רבים מהאתרים המזוהמים נמצאים במתחמים שהפכו לאזורי ביקוש נדל"ניים, כך שטיהורן של קרקעות אלה יכול להגדיל את היצע הקרקעות לבנייה או לאפשר הקמת שטחי פנאי איכותיים.

כתבות נוספות בערוץ קיימות וכלכלה ירוקה של ynet:

זיהום ומחנק באזור חיפה בגל שריפת פסולת 

דייגי יפו תובעים 196 מיליון שקל מהממשלה

ועדה תחליט על ביטול תוכניות בנייה בחופים

על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, ישנם אלפי דונמים מזוהמים בחומרים מסוכנים הפזורים על פני כ-3,200 אתרים ברחבי המדינה. המוקדים העיקריים הינם בסיסים צבאיים, מפעלי תעשייה כבדה, תחנות דלק ישנות, מכבסות ישנות, ואתרים בהם בוצעו פעולות ריסוס ודישון ללא בקרה.  

גילי טסלר, ראש מערך התכנון במחוז תל-אביב של רשות מקרקעי ישראל, סיפרה כי במתחם תע"ש בשרון, הנחשב למזהם הגדול ביותר במרכז הארץ, יעמיד משרד האוצר מימון ביניים, שלאחר שיווק הקרקע יחזור לרשות המדינה.

"כיום מקודמת התוכנית הלאומית 'קדמת השרון', שמאפשרת טיפול בקרקע ובמים המזוהמים במתחם תע"ש. פעילות מסוג זה מאפשרת עתיד טוב יותר לכל תושבי האזור, ומהווה תרומה מכריעה להוספת יחידות דיור באזורים אלה", כך מסרה.

ערן ספיר, מנהל חטיבת שירותי איכות הסביבה של חברת ואוליה, מספר: "רשות מקרקעי ישראל, משרד האוצר ומשרד השיכון כבר פועלים להגדלת היצע הקרקעות. "לכך מתווסף תחום טיהור הקרקעות המזוהמות, שהוא הזדמנות לשחרורן של קרקעות אלה לטובת הציבור".

מתחם תע"ש בשרון(צילום: אהרון שטרול)

קרן של 10 מיליארד שקל לטיפול בקרקעות מזוהמות

השבוע נחשפה ב-ynet הרשימה המלאה של כל אתרי פסולת הבניין בישראל הפועלים ללא היתר ושגודלם עולה על 1,000 טון. פסולת הבניין המושלכת לשטחים פתוחים היא אחד מהנגעים שמכערים את הנוף הפתוח. העלות לפינוי טון פסולת לאתר מורשה עולה 70 שקל לטון. הבדיקות אודות איכותה של הקרקע ומי התהום, עולות עוד מיליונים רבים.

על כתפי המשרד להגנת הסביבה עומדת המשימה לטפל בכל אותם אתרים חשודים. למרות זאת, תקציב הממשלה לנושא איכות הסביבה מוגבל ולפיכך מדיניות המשרד היא כי המזהמים הם אלו שיממנו את הטיפול במפגעים. למרות המדיניות, ההתחקות אחריהם איננה פשוטה.

המקרה של תע"ש, שכאמור נחשב למקור זיהום אדיר ויקר ביותר לטיפול, זוכה לעניין רב בשל ערכו הנדל"ני העצום. עם זאת, לא כך הם פני הדברים באשר לשאר הנקודות המזהמות בישראל שעל מרביתן לא התחיל השיח בנושא. 

אל הריק הקיים אמור להיכנס חוק הקרקעות המזוהמות, שמקדם המשרד להגנת הסביבה המטיל, כאמור, את כובד האחריות על מזהם הקרקע גם אם אינו עוד בעליו החוקיים. בנוסף, מתוכננת הקמת קרן לטיפול בקרקעות מזהמות, שבשלביה הראשונים תזרים אליה המדינה כ-10 מיליארד שקל, בין היתר, מהיטל על יצרני חומרים מסוכנים.

תוכנית ניקוי הקרקע במתחם תע"ש התאפשרה בעיקר בזכות מצוקת השטחים הנדרשים לבנייה במרכז. במקרה של המפעלים במפרץ חיפה, מדיניות האחריות האישית כבר נתנה אותותיה, ואלו שהזרימו במשך שנים את תוצרתם העודפת לנחל הקישון - נושאים כיום בחלק מנטל המימון בשיקומו.

למרות הפסקות בביצוע העבודות בשבועות האחרונים, במשרד להגנת הסביבה מדווחים כי העבודות מתקדמות בהתאם ללוח הזמנים ובסיומן, שצפוי בעוד כשנתיים, יעמוד פארק לרווחת הציבור. מקרה נוסף הוא בתע"ש נוף ים שבהרצליה, שם בוצע לפי כחצי שנה סקר קרקע ורשות מקרקעי ישראל הוציאה מכרז לביצוע טיהור הקרקע.

מחוץ לאיזורי הביקוש - העבודה מתעכבת

בקרית הפלדה, הסמוכה לעכו וכוללת ברזלים ומתכות מחלידות, המכרז כבר יצא לדרך ובקרוב יתחילו העבודות. לפי הדרישה, הפסולת תועבר למטמנה יבשה, ולא לאתר המטפל בחומרים מסוכנים ברמת חובב. עבודות השיקום באתר אמורות להיות קצרות יחסית.

קצת דרומית משם אמורה להיות מטוהרת קרקע ששימשה בעבר מפעל פטרוכימי ועליו אמורות לקום כ-3,000 יחידות דיור. אולם, העלות היקרה של מלאכת הטיהור והעובדה כי הקרקע אינה נמצאת באזור נדל"ן יקר צפויה לעכב את תחילת העבודות.

על חורבות בסיס כורדני שבקרית מוצקין מקודמת בנייה של אלפי יחידות דיור. שם יטופלו כ-5,000 טון של קרקע. בתע"ש מגן שבין גבעתיים לתל אביב כבר טוהרה הקרקע עוד בשנת 2001, אלא ששם נמצא גם זיהום במי התהום. למערכה נכנסו עיריית תל אביב ורשות המים שאמורות להתחיל בתוכנית לטיפול במי התהום במקום.