בנק ישראל: התנאים להקמת בנק חברתי
הפיקוח על הבנקים פרסם היום טיוטה הקובעת את תנאי הסף להקמת בנק חברתי בישראל – שאינו פועל למטרות רווח. הפיקוח החליט להקל בחלק מהתנאים, בין הייתר נדרש הון התחלתי של 75 מיליון שקל, במקום 100 מיליון. המפקח: בנק כזה יכול לקום תוך שנתיים
המפקח על הבנקים, דוד זקן, פרסם היום (ב') טיוטה הקובעת את תנאי הסף להקמת אגודות בנקאיות בישראל (בנק חברתי), והשלבים הנדרשים להקמתן.
"אגודה בנקאית" היא התאגדות פיננסית שיתופית בבעלות ובשליטת החברים, שאינה פועלת למטרות רווח. אגודה בנקאית נועדה לאפשר לחבריה שירותי ניהול חשבון בנק, חיסכון, קבלת הלוואות, וקבלת שירותים בנקאיים בסיסיים נוספים. שירותים מצומצמים אלו עשויים לספק מסגרת לניהול פעילות עובר ושב, ויכולים להוות תחליף לניהול חשבון בבנק מסחרי לחלק ניכר מהאוכלוסייה.
הטיוטה מפרטת את הפעילויות והצעדים הנדרשים מצד מי שמבקשים להקים אגודה בנקאית, ואת האופן בו ילווה הפיקוח על הבנקים את תהליך ההקמה של האגודה, עד לקבלת רישיון לעיסוק בבנקאות.
על פי לוח הזמנים המוערך המפורט בטיוטה, משך הזמן מהפניה הראשונה אל הפיקוח על הבנקים ועד לקבלת הרישיון עשוי לעמוד על כשנתיים אולם לדברי המפקח "אם בנק כזה יזכה לשיתוף פעולה מגורמים נוספים שיסייעו לו, כגון גורמים מחו"ל - זה יכול לקרות גם קודם".
ההקלה המרכזית שקובעת הטיוטה היא דרישת ההון – והיא תעמוד על 75 מיליון שקל, בניגוד ל-100 מיליון שקל הנדרשים מבנק רגיל. כמו כן יחולו הקלות בדרישות רגולטוריות שונות.
בשיחה עם עיתונאים, הוסיף זקן כי "אנחנו נותנים שקיפות לתהליך. יש כאן שתי אמירות. הראשונה היא שזה אפשרי והשניה שאגודה כזו שתקום תהיה יציבה. אנחנו לא רוצים לראות אגודה כזו שתקום ותפול תוך זמן קצר".
בבנק ישראל מציינים כי צעד זה הוא חלק מאימוץ המלצות הצוות לבחינת הגברת התחרותיות בענף הבנקאות, ומצטרף לצעדים נוספים שננקטים על ידי הפיקוח על הבנקים להגברת התחרות במערכת הבנקאית, ובפרט - להגדלת מספר השחקנים בתוך המערכת הבנקאית ומחוצה לה.
אשראי קמעונאי בלבד
הטיוטה קובעת עוד, שבעלי מניות החברות באגודה בנקאית, בהיותה מוסד פיננסי שיתופי, הם בעלי החשבונות עצמם, והם אלו שבוחרים את דירקטוריון האגודה. בכל אגודה בנקאית ייקבעו כללים שיגדירו את הזכויות והתנאים לחברות בה, בכפוף לדרישות החוק ובהתבסס על מכנה משותף בין החברים, ורק חבר האגודה יוכל לנהל בה חשבון.
אגודות בנקאיות יפעלו על פי אוריינטציה חברתית, ויציבו לעצמן כיעד את שיפור רווחתם של חבריהן. הרווחים יושקעו בשיפור השירותים לחברים, על מנת להבטיח את רווחתם, ובצמיחה של האגודות עצמן.
יש לציין כי הבנק יורשה לתת אשראי קמעונאי בלבד – כלומר ליחידים ולעסקים קטנים.
"הקמה של אגודות בנקאיות עשויה לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאית שכן מבנה העלויות המצומצם שלהן, והאופי החברתי שלהן, יובילו לכך שהשירותים לחבריהן יינתנו בתנאים טובים יחסית" אומרים בפיקוח על הבנקים. "אגודות אלו עשויות למשוך קהל לקוחות אטרקטיבי, ובכך להוביל בעקיפין לשיפור התנאים במערכת הבנקאית לאותה קבוצת התייחסות".
שת"פ עם בנקים בחו"ל: רק להכניס את הדיבוב
יש לציין כי הפעילות הבולטת בתחום, בישראל היא של האגודה השיתופית אופק, שנוסדה על רקע המחאה החברתית במטרה להקים את הבנק השיתופי הראשון בישראל.
אופק גייסה עד כה 2,200 חברים כאשר כל אחד רכש מניית חברות אחת עבור תשלום חד־פעמי של 3,000 שקל, כשמתוכם 2,000 שקל הופקדו בחשבון נאמנות, והיתרה משמשת את האגודה לצרכים השוטפים. המטרה של אופק היא לגייס כ-30 אלף חברים עד סוף השנה.
על פי החזון של אופק, הבנק יתמקד במתן שירותים בנקאיים באינטרנט במחיר תחרותי עבור יחידים, משקי בית ועסקים קטנים ובינוניים, בהם הלוואות, חשבונות לחיסכון קצר וארוך טווח, ניהול חשבון עו"ש והנפקת כרטיסי אשראי.
דורון שורר, יו"ר אופק, אומר היום בשיחה עם ynet "יש כאן בשורה. היום נפתחה הדרך להקמת הבנק (הקואופרטיבי) וגם להצטרפות חברים. עד היום היה חסם כי אנשים לא האמינו שבנק ישראל יפרסם את הצ'רטר".
המפקח ציין כי שיתוף פעולה של יוזמות מהסוג הזה עם בנקים כאלו בחו"ל, יכול לקצר את התהליך להקמת הבנק. איפה אתם עומדים בעניין הזה?
"אנחנו נמצאים בקשר עבודה רציף עם הבנקים הקואופרטיבים בעולם ובמיוחד עם 'רבו בנק' ההולנדי ו'דזרדן' הקנדי. השבוע גם תגיע לישראל משלחת מבנק "קרדיט אגריקול" מצרפת ויש לנו ישיבת עבודה איתם. שיתוף הפעולה בא לידי ביטוי במערכות מחשוב, בתוכנות ומוצרים. למשל קיבלנו סיוע להשתמש בפרסום שהם כבר עושים ואז שכל מה שצריך זה רק להכניס את הדיבוב. זה יחסוך לנו הרבה כסף".
זה נראה לך ריאלי להגיע ל-30 אלף חברים עד סוף השנה?
"אני חושב שכן. במיוחד אחרי הפרסום של המפקח. יש כאן אינטרס של הציבור"
לפנייה לכתב/ת 
