"הדרקון הראשון שלי 2": הנפשה עם נפש
לפני ארבע שנים סימן "הדרקון הראשון שלי" את המעבר של אולפני דרימוורקס לכיוון בוגר יותר מ"שרק" ו"מדגסקר". סרט ההמשך ממשיך באותו הקו, ומספק בידור מושקע וסוחף. ממש לא לילדים בלבד
עם יציאת "הדרקון הראשון שלי" ב-2010, נדמה היה כי אולפני דרימוורקס עלו מדרגה. קשה היה שלא להתרשם מהעיבוד לסדרת ספרי הילדים של קרסידה קאוול, ששיקף ניסיון לחרוג משתי סדרות הסרטים המצליחות של האולפן ("שרק" ו"מדגסקר") לכיוון בוגר יותר.
ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:
אמנם החיבור בין ויקינגים ודרקונים לא יכול להיחשב לריאליזם צרוף, אבל הסרט שאף לסוג של מורכבות פסיכולוגית אנושית (באופן יחסי, כמובן) שאוגרים וחיות מדברות לא נזקקו לה. אם פיקסאר לא היו מוציאים באותה שנה את "צעצוע של סיפור 3" הנפלא, פרס האוסקר לסרט האנימציה היה ניתן לסרט זה.
בארבע השנים שחלפו, נדמה כי האנרגיה היצירתית של פיקסאר אינה כשהיתה ("אמיצה" היה הסרט היחידי משלושת האחרונים שלהם בעל ערך מתמשך), וגם דרימוורקס זקוקים לפרויקט ראוי לאחר רצף האכזבות ברמת התוכן ("הקרודים"), ברמה הכלכלית ("טורבו", "מר פיבודי ושרמן") או שילוב של השתיים ("שומרי האגדות"). "הדרקון הראשון שלי 2" ("How To Train Your Dragon 2") הוא, ללא ספק, אחד הסרטים הטובים שיצאו עד היום מחטיבת האנימציה שלהם - אם לא הטוב שבהם. הוא ראוי להצלחה הכלכלית שמן הסתם צפויה לו, ונראה כהימור בטוח על פרס האוסקר לסרט האנימציה לשנה הנוכחית.
באופן לא מצוי בסדרות אנימציה, השנים שחלפו מאז הסרט הראשון ניכרות על הגיבורים. הנער היקאפ (ג'יי ברושל) גדל בחמש שנים וכעת נמצא על סף הפיכתו לגבר. מאורעות הסרט הקודם הביאו לשינוי גדול בכפר הוויקינגי הנמצא על האי ברק - מכפר שתושביו רואים בדרקונים את אויביהם המושבעים, למקום בו בני האדם חיים בהרמוניה עם דרקונים בשלל צבעי הקשת והצורות. מקום בו הם עובדים בשיתוף פעולה, ונהנים מתחרויות שבהן בני האדם רוכבים על דרקונים.
החברות שנוצרה בסרט הראשון בין היקאפ לדרקון השחור (והמאוד כלבי באופיו) תות'לס (שום-שן) חוללה את השינוי. כשהוא ניצב מול זעמו של אביו הקשוח סטויק העצום (ג'ררד באטלר), היקאפ הוכיח כי גם לנער בעל מבנה גוף צנוע, אך עם הרבה כושר המצאה ונכונות לבחון מחדש אמונות מושרשות, יש יכולת להציל את הכפר.
חמש שנים מאוחר יותר סטויק מתכוון להעביר את משרת מנהיג הכפר לבנו, אך היקאפ מעדיף לתור את העולם שהפך ל"הרבה יותר גדול" כשרוכבים על גבו של דרקון. ההתנגשות בין שאיפותיו של האב לאופיו של הבן זוכה, אם כן, לפרק שני.
במהלך ניסיונותיו להשלים עוד חלק ממפת העולם עליה הוא שוקד, נתקלים היקאפ וחברתו אסטריד (אמריקה פררה) בצייד דרקונים צעיר בשם ארט (קיט הרינגטון). ארט פועל בשליחותו של דראגו בלודויסט (דג'ימון הנאסו), אדם בעל תוכניות מגלומניות ליצירת צבא דרקונים שבאמצעותו הוא יכבוש את העולם.
כשם שבסרט הקודם היקאפ פעל למניעת המלחמה בין הדרקונים לבני האדם, כאן הוא מנסה, בניגוד לדעתו הנחרצת של סטויק (שכבר פגש את דראגו בעבר) למצוא את דראגו ולשכנע אותו לסגת מתוכניותיו. בניסיון להגיע לאויב זה, היקאפ ימצא את עצמו במקום המתפקד כשמורה של דרקונים, ובחברתה של אישה בשם ולקה (קייט בלאנשט) שלה יש קשר משמעותי לעברו.
ההבדל בין החלק הראשון של "הדרקון הראשון שלי" לשני, הוא בערך כפער השנים של הדמויות המתבגרות. הסרט הנוכחי מוגדר כסרט ילדים, מוקרן בדיבוב ובוודאי יזכה ללא מעט צופים בראשית בית הספר היסודי הילדים הללו יזכו ללא מעט הנאות (שגם מבוגרים רבים לא יוותרו אדישים להן).
האנימציה היא לא פחות ממרהיבה, והנופים המשתקפים ממעוף הדרקונים מנצלים היטב את יכולות התלת ממד. יש גם מידה ניכרת של אהבת בעלי חיים העולה מהסרט, דרך הדמויות הפנטסטיות של הדרקונים, והיכולת המרשימה של האנימטורים לתת ביטוי ליחסים בינם לבין בני האדם - במיוחד בדמותו של תות'לס, שקשה להישאר אדיש אליה.
מנגד זהו גם סרט בוגר יותר. דמותו של היקאפ עומדת מול מערכת מורכבת יותר של יחסים בינו לבין דמויות המבוגרים, ויחסים בעלי ניואנסים יפים בין דמויות המבוגרים בסרט. העלילה מתוחכמת יותר, ובהחלט יתכן כי ילדים צעירים יזדקקו להסברים של ההורים.
גם סצנות הלחימה מרהיבות, מהירות ואינטנסיביות, מספקות לגמרי עבור ההורים, אך עלולות לאתגר צופים צעירים. כמו כן יש לציין אירוע עלילתי קודר למדי המתרחש לקראת סופו של הסרט. אירוע זה מוצדק מבחינת ההגיון העלילתי, ומטופל באופן מכובד, אבל עדיין לא יהיה פשוט לצופים צעירים.
כל האמור לעיל אינו בבחינת הסתייגות אלא להיפך, אינדיקציה להצלחתו של "הדרקון הראשון שלי 2" לייצר בידור מושקע, סוחף ובעל ערך רגשי עבור צופים בטווח רחב של גילאים. יש לקוות שלא ניאלץ לחכות עד הפרק הבא בסדרה (2016) כדי לקבל את סרט ראוי נוסף מאולפני דרימוורקס.
