למה קשה להשיג בכספומטים שטרות של 20?
הצעת חוק שגובשה לאחרונה מבקשת לחייב את הבנקים להציב בכספומט גם שטרות בערכים נמוכים, בעיקר לטובת צעירים וחיילים. אך מסתבר כי מחסור בשטרות כאלו היא לא רק בעיה של צעירים, ומי שיושב על ה"שיבר" הם הבנקים שמעדיפים שתקבלו דווקא שטרות גדולים מטעמי "חיסכון". ומה חושבים על כך בבנק ישראל? בדיקת ynet
איזה שטר הייתם מעדיפים למשוך מהכספומט? סקר שנערך לפני כשנתיים עבור בנק ישראל מעלה כי שני שלישים מהציבור מעדיפים שטרות בערכים נמוכים של 50 ובעיקר 20 שקל. אולם, לטענתם דווקא השטר הזה יחסית נדיר.
- עמלות העו"ש בבנקים: מי הכי זול? 356 עובדי בנק מרוויחים מעל מיליון שקל בשנה
- הכירו: השטר החדש של 50 שקל
ציבור הקונים חש בזה היטב בעת ביצוע תשלום במזומן ומצד שני בעלי העסקים חשים זאת לא פחות בעת מתן עודף.
בקרב בעלי העסקים, הערך שמעדיפים להשתמש בו למתן עודף הוא שטר של 20 שקל, אולם על פי הסקר, רק ברבע מבתי העסק זהו השטר הנפוץ ביותר בקופה – דבר המעיד על זמינותו הנמוכה.
בגלל ה"מחסור" בשטר הירקרק, בעלי העסקים אינם מפקידים בבנק את רוב השטרות הללו שבקופתם ומחצית מבעלי העסקים אף אינם מפקידים גם את השטרות בערך של 50 שקל – מאותה סיבה.
כך גם ציבור הקונים מעדיף לשמור בארנק את השטרות הקטנים "למקרה הצורך", ולתת לבית העסק שטרות גדולים – מה שמגביר את המחסור.
השטרות הגדולים, על חשבון הקטנים
דו"ח קרן המטבע בבנק ישראל לשנת 2013 טרם פורסם, אך מנתוני השנה הקודמת ניתן ללמוד לא מעט על הבעיה. בשנת 2011 שטרות בערך של 200 שקל היוו את עיקר השטרות במחזור ובסוף שנת 2012 הם היוו כבר 43% ממנו. זאת בשעה שהשטרות של 100 שקל היוו 36% , שטרות של 50 שקל היוו – 13% ושטרות של 20 שקל היוו – 8% בלבד.
כאמור, הדו"ח לשנת 2013 טרם פורסם, אך מנתונים עדכניים יותר שהגיעו לידי ynet עולה כי בהיבט זה לא חל שיפור גם ב-2013 – השטרות הגדולים הולכים ורבים על חשבון השטרות הקטנים - ההולכים ומצטצמים.
למה זה קורה? הרכבו של מחזור השטרות (כפי שמצוי בשוק) מושפע במידה רבה מתמהיל השטרות במכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים: שוויו של סך המשיכות מהמכשירים ב-2012 עמד על 36% מסך שווי המשיכות של הציבור מהתאגידים הבנקאיים. היתר נמשך בדלפקי הסניפים.
מדווחים של הבנקים למחלקת המטבע עולה, כי שטרות של 20 שקל מצויים רק ב-4% מהמכשירים למשיכת מזומן והם מהווים רק 1% מסך השטרות הנמשכים.
כאשר הכספומט הוא כלי ההפצה המרכזי לשטרות בקרב הציבור, אך הוא מכיל כמות קטנה מאוד של שטרות בערך נמוך, ובפיזור (מיקום הכספומטים בעלי השטרות בערך נמוך) שאינו עונה על צרכי הציבור - זו בעיה.
חיסכון בבנק: ממלאים פחות - משלמים פחות
אז למה לא למלא את הכספומטים גם ב"שטרות קטנים"? הבנקים קבעו את תמהיל השטרות במכשירים על פי שיקולים תפעוליים הנוגעים להפחתת עלויות ולמניעת פגיעה בשירות כתוצאה מהתרוקנות המכשירים. במילים פשוטות – לבנקים ממש לא משתלם להחזיק שטרות נמוכים.
ככל שהשטר גבוה יותר – כך מבצעים פחות משיכות ולכן החלפת השטרות נעשית בתדירות נמוכה יותר – גם עלויות ההחלפה וגם עלויות שינוע השטרות לסניפים באמצעות חברות ההובלה המאובטחות, זולה יותר. תכפילו את החיסכון הזה במאות כספומטים – כך יכול הבנק לחסוך כמה מיליוני שקלים.
מצד שני, כספומט מלא בשטרות של 20, יתרוקן תוך זמן קצר. גם יהיו חייבים למלא אותו, זה ייקח זמן, וסביר שהזמינות לספק מזומנים תרד.
אז למה לא להגדיל את קיבולת הכספומטים? לטענת גורמים המעורים בתחום, קיימת בעיה טכנית להגדיל קיבולת של כספומט. מסתבר שזה לא כל כך פשוט, גם מסיבות בטחוניות, וכן קשיים שמערימים היצרנים. אותם גורמים גם מציינים כי כמו בכל דבר שעולה לבנק כסף – בסוף הוא מגולגל חזרה לציבור בצורה של עמלות וריביות.
ספק אם יש ממש בכל הטענות הללו, המנציחים את המצב הקיים, ובכל מקרה - הבעיה הזו מחייבת פיתרון.
דו"ח בנק ישראל מ-2012: "הסוגיה נבחנת"
הצעת חוק שגובשה לאחרונה דורשת ממפעילי מכשירים למשיכת מזומן לכלול בכל מכשיר את "השטר הנמוך ביותר הקיים במערכת". ח"כ דוד צור, שיזם את ההצעה, התכוון דווקא לתת מענה בעיקר לחיילים וצעירים הזקוקים למזומנים בערכים נמוכים לצורך תשלום על נסיעות, בילויים וכדו', אך נאלצים למשוך בלית ברירה - סכומים גבוהים יותר. אולם, מסתבר, כאמור, שהבעיה אינה מסתיימת רק בקושי של אותם צעירים, אלא מדובר בבעיה רוחבית הנוגעת לכלל הציבור - יש פחות מדי שטרות בערכים נמוכים. כך גם השטר השימושי ביותר הוא הכי פחות נפוץ.
בבנק ישראל מבינים שיש כאן בעיה שמחייבת מתן מענה. כבר בדו"ח שפורסם בשנת 2012 קבע בנק ישראל כי "נראה שיהיה צורך לקבוע את התמהיל גם על פי שיקולים הנוגעים לצרכי הלקוחות". בדו"ח צויין כי "הסוגיה הזו נבחנת". אולם עד כה בחרו בבנק ישראל שלא להתייחס לנושא וטרם גובשו החלטות כל שהן.
הצעת החוק שעלתה לאחרונה בנושא, מציפה את העניין שוב. בבנק המרכזי לא אוהבים הליכי חקיקה רוחביים הנוגעים לבנקים ומעדיפים לבצע מהלכים בצורה של הוראות נקודתיות. לאחרונה פנה המפקח על הבנקים, דודו זקן לח"כ צור וביקש כי ימשוך את הצעת החוק שלו. "בנק ישראל בעד הרעיון", אומר צור ל ynet . "אבל הם מבקשים שזה לא ייעשה בצורה של חקיקה ראשית".
אז מה הפתרונות שמציעים בפיקוח על הבנקים? באופן רשמי מסרבים בבנק המרכזי להתייחס לסוגיה, אך בדיקת הנושא מעלה כמה אפשרויות שנשקלות.
אפשרות אחת היא לעשות מיפוי של האיזורים הגאוגרפיים בהם נדרש יותר שימוש בשטרות אלו ובהן יחוייבו הבנקים להחזיק שטרות בערכים נמוכים. כך גם איזורים מסויימים שבהם יש ביקוש יותר גדול – כגון איזורי בילוי של צעירים.
כמו כן נשקלת אפשרות לחייב את הבנקים להחזיק אחוז מסויים (לא גדול) מסך הכספומטים שבהם יהיה באופן קבוע, מינימום מוגדר של שטרות בערכים קטנים.
בהנחה שבנק ישראל אכן יגבש פתרון כלשהוא, הוא צפוי להתפרסם רק בעוד מספר חודשים ולפחות עד אז, נצטרך להמשיך במציאות הנוכחית בחיפוש אחר ירוקים.
לפנייה לכתב/ת 
