"מבחינתי, ניצחתי". ראיון עם אילן בן דב
אילן בן דב, מי שהיה נסיך הסלולר ונמצא היום על סף אובדן עסקיו, מדבר על רכישת פרטנר הכושלת ועל החזית שפתח מול סמסונג בפרשת הסוללות המתפוצצות: "אני כמו ארין ברוקוביץ'". ראיון טעון
"בוא נעשה כלל – שאם אני מתחרט על משהו שאמרתי, אתה מוחק את זה," מבקש אילן בן דב ברגע שאנחנו נפגשים. "בוא נעשה עוד כלל," אנחנו מבקשים. "אל תבאס אותנו. אם יש ציטוטים טובים, אל תהיה פחדן." "הלו," הוא מניף יד בחצי סיבוב, "לי אתם קוראים פחדן."?
- הסוללות התפוצצו, לקוחות סמסונג נדרשו לשתוק
- גלקסי S4: אם זו הסוללה שלכם, רוצו להחליף
- דירקטוריון סקיילקס הדיח את בן דב מתפקידו
- אילן בן-דב התפטר מדירקטוריון פרטנר
ראיון עם בן דב זו חוויה. היינו שני כתבים בשיחה, ולא פעם הוא ניסה לתמרן בינינו. הוא מדבר על עצמו כלוחם צדק ("כמו ארין ברוקוביץ'" - שנלחמה בארה"ב במפעל שזיהם את המים, צ"ש ור"ב), לא חוסך בקלישאות ("אני לא דומה לנוחי דנקנר, כי אין שתי טיפות מים דומות"), ומנסה לשמור על פאסון של נזיר רגוע, עד שקופץ לו הבן דב ("נקסט! נקסט! תעבור שאלה").
אבל אולי המזג הזה הוא גם מה שאיפשר לו לנצח השבוע את סמסונג העולמית בפרשת הסוללות המתפוצצות של מכשירי גלקסי ,s4 שהחברה ניסתה להסתיר אך נחשפה לפני כשבועיים ב"ידיעות אחרונות." לפי התחקיר, בחודשים האחרונים היו בישראל לפחות 20 מקרים של סוללות שהתלקחו, ולקוחות שהתלוננו קיבלו פיצוי נדיב, והתחייבו לשמור על סודיות. בבוקר שיחתנו עם בן דב בחוף תל-אביב, בדיון סוער בכנסת בפרשה, הסכימו נציגי סמסונג לקרוא לבעלי גלקסי s4 בישראל לבדוק את הסוללות שלהם. "הטלפונים הראשונים שלי היו לספר לילדים שלי על הניצחון. אמרתי להם 'אבא ניצח", הוא אומר בעיניים נוצצות.
הניצחון הזה הוא פרק אחד במשבר הענק שלו מול סמסונג, שמאיימת בימים אלה לקחת ממנו את הזיכיון ליבוא הסלולריים שלה. בן דב טוען שזה קורה רק כי חשף את הפגמים בסוללות; בסמסונג טענו מנגד כי אלה אינן מסוכנות, ושהוא חשף את העניין רק כשהבין שהזיכיון עומד להילקח ממנו.
אחרי שאיבד לפני שנתיים את פרטנר, במכירת השליטה לחיים סבן, הוא קרוב לאבד גם את מחזיקות הזיכיון – סקיילקס והחברה-האם סאני. הירידה ברווחיות בפרטנר, אחרי רפורמת הסלולר של שר התקשורת הקודם משה כחלון, עצרה גם את הדיבידנדים לשתי החברות. שתיהן הגיעו להסדרי חוב שהותירו לו את השליטה, אבל ההסדרים האלה קרסו בעקבות הסכסוך הנוכחי עם סמסונג. סאני עתידה להגיע לפירוק, והנושים של סקיילקס דחקו את בן דב החוצה.
כל זה מגיע שש שנים אחרי הסדר החוב הראשון שלו, בחברת טאו. תיק הפירוק שלה מתנהל כעת. אנחנו שואלים את בן דב מה הוא מתכנן ליום שאחרי. "קודם כל חופש," הוא אומר בשלווה. "אין לי משרד לבוא אליו. המשרד שלי הוא בפאב הבלו בחוף תל ברוך. עבדתי תקופה ארוכה בצורה אינטנסיבית ולא אנושית, ושילמתי מחיר משפחתי כבד. לא הייתי פעיל בחיי ילדיי כפי שהייתי רוצה. לפחות בנושא של הסוללות ניצחתי."
אבל מה יישאר מהניצחון הזה? עומד מולנו אדם מובס, שאיבד את כל החברות שהיו בשליטתו.
"לא. הרווחתי הרבה והפסדתי הרבה. עשיתי טעויות, אבל אם אאבד את סקיילקס בגלל פרשת הסוללות, אני שלם עם זה."
לא מטריד אותך שאתה עומד לאבד את מפעל חייך?
"אם צריך אז אאבד. מה זה לעומת להיות אחראי לשריפה של בית שיש בו ילדים."?
"לא הייתי הטיפש היחיד בעולם"
כבר כשקנית את פרטנר היו דיבורים על בעיות בענף הסלולר. גם השר אטיאס קידם רפורמות שגרמו לירידה בהכנסות החברות. האצ'יסון ויתרו על פרטנר כי הם הרגישו שמשהו הולך להשתנות.
אבל אתה לא ראית את זה בא.
"אף אחד לא ראה את זה בא. אני לא הייתי הטיפש היחיד בעולם. יש מוכר אחד, אבל היו כמה קונים".
אז לא טעית?
"הטעות הכי גדולה שעשיתי היא שלא מכרתי 10% ממניות פרטנר .2010-ב הייתי עושה רווח אדיר, ועדיין נשאר עם שליטה."
פרטנר הייתה חברה שמנה בתקופתך, עם 9,000 עובדים. היום יש לה .4,000
"אבל אתה מקבל שירות פחות טוב".
אני מעדיף חשבון יותר נמוך.
"אתה יכול לרשום: אחד המפתחות להצלחת רפורמת כחלון היה ביטול הקנסות, ואני דיברתי על זה עוד לפני כן. תבדוק. הפעלתי את השפעתי כדי שפרטנר תסכים לבטל את הקנסות ביוזמתה."
איבדתי הרבה חברים
איך התחושה שלך סביב הפרשה הזו?
"מהמשפחה קיבלתי תמיכה, אבל המון אנשים איכזבו אותי. חשבו שאני הזוי. הסתכלו עלי כאובססיבי. ממש לא פשוט."
איבדת חברים.
"כן. גיליתי מי חבר אמיתי ומי לא. כל מה שחשבתי עליו בזמן האחרון זה 'ריקול ריקול ריקול'. אם הייתי אובססיבי לעניין? התשובה היא כן, אבל אין דבר שבשבילו שווה להיות יותר אובססיבי. יש פה מקרה של ארין ברוקוביץ'".
אז אתה ארין ברוקוביץ' בסיפור הזה?
"אלא מי? אתה? אני מנהל ואדם אחראי, ודאגתי לבריאות הציבור."
בראיון 2007-ב אמרת "סמסונג מאוד אוהבים את ישראל. חשוב להם להצליח והם אוהבים אותי. אני נזיר זן בעיניהם." איפה אנחנו נמצאים עם כל זה היום?
"אני עדיין נזיר זן שעושה מה שהוא מאמין בו."
אבל בסמסונג כבר לא מעריכים אותך.
"אני לא יודע. אין לי מושג מה הם אומרים בשיחות פנימיות."
החברה שלך הייתה שותפה לחוזי ההשתקה שאסרו על אנשים לספר על המקרה.
"אני לא רואה בעיה עם זה. יש לנו טופס סטנדרטי של שנים, שאם לאדם יש נזק, מחתימים אותו שאין לו תביעות ושהוא לא יפרסם. אני חושב שזה טופס של סמסונג."
רואה את עצמך חוזר לקשר עסקי איתם?
"יכול להיות. אולי עכשיו, כשהם הכריזו על ריקול, הם יחשבו מחדש ויגידו לי סליחה."
איך הרגשת כשגילית בעיה בסוללות?
"שבר גדול. אכזבה גדולה. עשיתם טעות? תחליפו. חברה שמודיעה מיד על תקלה מקבלת אהדה בציבור. תקלות קורות."
הטענה המרכזית כלפיך היא שאתה לא "האזרח הטוב בן דב" אלא בעל אינטרס. שהעלית את עניין הסוללות רק כשהתחיל הסכסוך עם סמסונג.
"זה בדיוק הפוך. יש מסמכים שעוררתי את זה באוקטובר, כשהיחסים עם סמסונג היו בשיאם, 3-4 חודשים לאחר סיום החוזה. אפשר לעשות ספינים, אבל עובדות הן עובדות."
אולי העלית את זה באוקטובר, אבל לידיעת הציבור זה הגיע רק עכשיו, בתזמון מדהים עם הסכסוך מול סמסונג.
"השאלה היא מה קדם למה? זו שאלה חדה. האנשים הטכניים שלנו התחילו לדווח על בעיות באוקטובר .2013 אני לא יודע מכלום ולא אמור לדעת מזה כבעל חברה. היו אינדיקציות לא טובות, ואת כולן הפנינו לסמסונג. באוקטובר, אחרי פניית ריקול מסלקום ופרטנר, הגיעה משלחת של סמסונג, צוות של מהנדסים, ועשו מצגת מנומקת שרק 0.1% מהסוללות תקולות, ושהן לא מסוכנות. שאלנו אותם לגבי התפוצצויות והם טענו שאין קשר."
מה קרה מאז?
"תראו. זה תהליך של הבשלה. לקח זמן להבין. עד לפני חודש-חודשיים לא הבנתי כלום בנושא הזה."
קצת מפתיע.
"למה?".
כי אתה מר סמסונג. אתה אמור להבין בדברים האלה.
"זה כימיה. אני לא מבין בזה כלום. לפני חודש וחצי סיפרתי לבן שלי, בן ,29 על הבעיות בסוללות, ואפילו הוא לא האמין לי. הוא שינה את דעתו רק כששלחתי לו חוות דעת של אחד הפרופסורים ששכרנו. עד אז סמסונג אמרו לנו 'הכל ."'safe
אבל היו עוד ועוד מקרים של תקלות.
"האינדיקציה הראשונה שלי הייתה באוקטובר, אבל אז הגיעו סמסונג והרגיעו אותי. בנובמבר הייתי בקוריאה, ואמרו לי 'אילן זה בכל העולם וזה בסדר'. עוברים דצמבר וינואר. אני לא כל הזמן בפרטי העניין, אבל אומרים שזה מצטבר. זה כבר לא ,0.1% יש לנו 20 אלף סוללות מתנפחות. אמרתי 'עד עכשיו האמנו לסמסונג, נמצא חוות דעת ונשלם'. גם זה לוקח זמן. יש מעט מאוד מומחים. מצאנו את פרופ' יאיר עין-אלי מהטכניון, ולקח לו זמן להכין דו"ח. ברגע שראיתי שבדו"ח שלו כתוב שזה מסוכן לחיי אדם, כבר לא עניין אותי כלום."
מה עשית?
"רציתי לנסוע לקוריאה, ואז התחילו להתחמק ממני. התאריך הזה לא בסדר וההוא לא. הגעתי לשם. החבר'ה בהרצליה (נציגות סמסונג בישראל, צ"ש ור"ב) ניסו לעשות הכל כדי שלא אדבר עם נשיא סמסונג. דחו, אמרו שהוא בחו"ל. בסוף קבעו לנו לתחילת מאי. הייתי שם שבוע עם כל המכשירים והעדויות. הם היו בשוק. זה מסוג הדברים שנשיא חברה לא רוצה לראות." איך הוא הגיב?
"הוא אמר 'אוקיי, אני אעזור לך, תפנה למספר 3 בחברה שאחראי על הייצור'. נסעתי אליו עם אחד הסמנכ"לים. קבענו פגישה 45-ל דקות וזה נמשך שעתיים. הבנתי שיש להם בעיה להודות שיש בעיה טכנית בסוללות, כי זה ישליך על העסקים שלהם בכל העולם. אמרתי להם 'בואו לא נגיד שהיא מסוכנת. תגדירו אותה כפגומה, רק תחליפו'. יצאתי בתחושה שיהיה בסדר."
למה בסדר?
"כי אמרו לי 'זה יטופל, אני שולח צוות בשבוע הבא".
והצוות הגיע?
"הגיע, והיה לי הרושם שהם באמת יעשו ריקול, אבל אחרי 24 שעות הם התהפכו, ופתאום אמרו 'נעשה ריקול שקט'. כשבאתי לקוריאה עם חוות הדעת של עין-אלי, הם אמרו לי 'יש לנו חוות דעת אחרות ממעבדות אמריקאיות וישראליות'. אמרתי להם 'יאללה תביאו אותן'. ואז מגיע הצוות וביקשתי את חוות הדעת, ופתאום מתחילים תירוצים והם אומרים שאין להם את זה.
"נקודת השבר שלי הייתה במפגש של הקוריאנים עם עין-אלי. אני ישבתי בצד ולא אמרתי מילה. עכשיו אני שומע מה הוא אומר להם, ושומע שאין להם שום תשובה. הוא אומר להם 'חבר'ה, זה הגזים שנפלטים'. אז קלטתי שעצם ההתנפחות מסוכנת, כי יש שם גזים רעילים."
מה אתה עושה כשחוות הדעת שלו לא מתקבלת?
"הזמנתי גם מפרופ' דורון אאורבך מבר-אילן, גדול המדענים בעולם בתחום הזה היום. הראיתי לו את הסוללות והוא אמר 'שומו שמיים'. הוא כתב חוות דעת ראשונית תוך 24 שעות. העברתי את זה לסמסונג, ואז דירקטוריון סקיילקס התהפך עליי."
למה?
"אני לא אסביר למה אנשים אחרים התנהלו כמו שהם התנהלו. שהם יתנו הסברים."
- הריאיון המלא מתפרסם היום במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
