מותר לפטר עובד שפוחד? שאלות ותשובות

בעקבות המצב הביטחוני בדרום פרסם היום (ג') הממונה הראשי על יחסי עבודה במשרד הכלכלה, עו"ד שלמה יצחקי, רשימת שאלות ותשובות בנושא יחסי עבודה עבור עובדים הנמצאים בטווח הטילים ותוהים מהן זכויותיהם. כמו כן, המשרד מפעיל מוקד למענה על פניות הציבור בטלפון 1-800-20-11-80.

• נמל אשדוד הושבת; יו"ר הוועד הושעה
  
• גיוס המילואים החל: "נכונים לכל קריאה"
  
• "להקל על עסקים שעלולים לקרוס בגלל המצב"
  

במשרד ביקשו להבהיר כי התשובות שניתנו מבוססות על הסכמים שנקבעו בעבר ולכן הן רק בגדר קו מנחה ואין בהן לקבוע מענה לעתיד. מענה שכזה יינתן בעתיד במידת הצורך בכפוף להסכמים אליהם יגיעו הממשלה, ההסתדרות וארגוני המעסיקים.

אזעקה באשדוד: תושבים בחדר המדרגות(צילום: אבי רוקח)

התייצבות/אי התייצבות על רקע הוראות פיקוד העורף  

במקרים בהם לא ברור לעובד האם המפעל מוגן יש לפנות לקבלת הוראות מפיקוד העורף.

מה קורה כשמקום העבודה עבד כרגיל אבל העובד פחד ללכת לעבודה. האם יהיה זכאי לשכר?

תשלום השכר מותנה בתנאים, שיקבעו בהסכם ובהם קביעת פיקוד העורף כי מדובר במקום עבודה שאינו מוגן. באם הנחיות פיקוד העורף קבעו שבאזור שבו העובד מועסק צריך להישאר במרחב מוגן ולא לצאת לעבודה, אזי יהיה זכאי לתשלום שכר. באם מקום העבודה נמצא מחוץ לטווח הסכנה והעובד לא הגיע לעבודה כי פחד לצאת, לא יהיה זכאי לשכר.

יירוט כיפת ברזל מעל אשקלון(צילום: אביחי לוי)

התייצבות עובדים במפעלים חיוניים

האם יש עובדים שחלה עליהם חובה להגיע לעבודה, על פי החוק?

כן. עובדים במפעלים ושירותים המוגדרים כשירותים חיוניים, לדוגמא רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, שירותי חירום, בתי חולים, בתי זיקוק, תחנות כוח, מתקני התפלה, תעשייה ביטחונית, מפעלים בענף המזון, חנויות מכולת שכונתיות, בתי מרקחת, נמלים, תחבורה ציבורית, ועוד. מרבית המקומות הללו ממוגנים ממילא, אך העובדים חייבים להתייצב גם במתקנים שאינם ממוגנים - כמו בנמל אשדוד ובחברת החשמל. את רשימת המפעלים החיוניים ניתן לקבל במשרד הכלכלה ביחידה לכוח אדם לשעת חרום ומשק לשעות חירום.

אי הגעה לעבודה במפעל חיוני, שהוכרז ככזה על ידי פיקוד העורף, מהווה לכאורה עבירה פלילית. העובד לא יהיה זכאי לשכרו.

מה לגבי תשלום שכר לעובד שלא הגיע לעבודה?

הסוגיה נבחנת ומלובנת על ידי הממשלה, ארגוני העובדים וארגוני המעסיקים. החוק היבש אינו מחייב מעסיק לשלם שכר לעובד שלא הגיע לעבודה במצב חירום ועל כן ההנחיה היא לצאת לעבודה, להוציא מקומות עבודה שנאסרה עבודה לפי הוראות פיקוד העורף.

עם זאת, ניתן ללמוד מן העבר: במלחמת לבנון שארכה 6 שבועות, בהם הפעילות במקומות העבודה הייתה מושבתת, גובש הסדר בין הממשלה, ההסתדרות וארגוני המעסיקים - ההסדר חייב את המעסיקים לשלם שכר לעובדים שנעדרו מעבודה עקב הנחיה של פיקוד העורף, שלא להגיע למקומות העבודה והמעסיקים קיבלו החזר על תשלום השכר ממס רכוש. כך גם במבצע "עופרת יצוקה" ובמבצע "עמוד ענן".

מודגש כי בהיעדר הנחייה מצד פיקוד העורף שלא להתייצב במקום העבודה, ההתייצבות במקומות העבודה חיונית ונדרשת על מנת לאפשר רציפות תפקודית לכלכלה ולמשק.

(צילום: EPA)

אי התייצבות בעבודה בשל דאגה וחשש לילדים ובני נוער  

האם עובד שנעדר מעבודתו בשל ההכרח להישאר עם ילדו הקטן בבית בהיעדר מסגרת חינוכית/קייטנה על רקע המצב הביטחוני - זכאי לפיצוי?

במקרים קודמים, עובדים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדם בעקבות הודעות פיקוד העורף קיבלו פיצוי כאילו עבדו (ראו הסכם קיבוצי מיום 20.5.09 לאחר מבצע "עופרת יצוקה").

הורה עובד/ת לילד בן 15 שחשש להישאר לבד ולכן נשאר/ה בבית ולא עבד, זכאי לפיצוי?

לא. הפיצוי ניתן להורים לילדים עד גיל 14. הגדרת ילד נקבעה בחוק ההגנה על עובדים לשעת חרום תשס"ו 2006.

פיצוי עובדים על רקע היעדרות ממקום העבודה

האם עובד הנעדר מהעבודה בגלל המצב הביטחוני זכאי לפיצוי?

בהסכמים והסדרים שגובשו בתקופות לחימה, נקבע בעבר כי תושבי יישובים שהיו עד לטווח 40 ק"מ מהרצועה יהיו זכאים לפיצוי. למשל, במלחמת לבנון השנייה חויבו המעסיקים לשלם שכר לעובדים, שנעדרו מהעבודה בשל הנחיות כוחות הביטחון, שלא להגיע למקום העבודה. במלחמת המפרץ נקבעו הסדרים של תשלום וזקיפת היעדרות על חשבון ימי חופשה. כך גם ניתן פיצוי בתקופת הלחימה ב"עופרת יצוקה" וב"עמוד ענן", בכפוף לתנאים, שנקבעו בהסכם בין שלושת הצדדים.

עובד שיימצא זכאי לפיצוי לפי הסכם, למי עליו לפנות כדי לקבל את הכסף?

המעסיק יוכל לשלם לעובדים מקדמה או לזקוף את הימים האלה על חשבון ימי החופשה שלהם. בכל מקרה יש לפעול בהתאם להסכם שיושג.

פיטורי עובדים על רקע המצב הביטחוני