איך להכיר לילדים מזון בריא חדש? 6 עצות
גוונו את צורות ההגשה, תנו דוגמה אישית, אל תבטיחו שזה "מאוד טעים" ובעיקר - אל תתייאשו. הורים לילדים קטנים יודעים כי שילוב של מזון בריא בארוחות עלול להפוך למשימה קשה במיוחד. הדיאטנית יעל דרור עם 6 עצות שיעזרו לכם לעשות זאת נכון
למרבית הילדים יש רתיעה ראשונית ברורה מלנסות אוכל חדש. עבור חלקם הגמישות התזונתית היא תהליך הדרגתי, בו הם מוכנים לנסות בסופו של דבר טעימה קטנה, ועבור אחרים זהו מסע שכנוע בלתי פוסק הכולל בתוכו "מלחמת התשה" לא פשוטה.
האם יש כללים נכונים לעזור לילדים להכיר מזון חדש ובריא שאנו מעוניינים לשלב בתפריט היומי? האם יש חשיבות למסר המילולי שאנו כהורים מעבירים? מה לגבי הכוח של הדוגמה האישית ומהן הדרכים לגוון ולעודד את הילד לטעום ולהתנסות במזון חדש בלי להיכנס למלחמות ומאבקים?
<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>
עוד על תזונת ילדים בערוץ הורים :
מול הטלוויזיה: כך תמנעו השמנה של הילדים בחופש
עוברים למוצקים: מתי אפשר להושיב בכיסא אוכל?
במקום ממתקים: כך תגרמו לילדים לאכול פירות
כל ילד שמן זקוק לדיאטה? 18 מיתוסים
על סמך מחקרים, לוקח לפחות 10-14 פעמים עד שילד מוכן לנסות ולטעום אוכל חדש. לכן חשובה כאן מאוד הסבלנות שלנו כהורים, אבל גם חשובה מאוד הדרך בה אנו חושפים אותו למזונות החדשים. להלן שש עצות לביצוע נכון של הכרות טובה של הילד עם אוכל חדש:
1. משחקי מחבואים
לפעמים הדרך להכיר לילד אוכל חדש היא בהדרגה. למשל, אפשר בשלב ראשון לחשוף את הילד למזון חדש באמצעות החבאתו קודם כל בתוך מזון אחר. אפשר להכין מאפים, כמו בורקס, במילוי בשר/ירקות עבור ילדים שמתקשים לאכול אותם לבד. להכניס פטריות בתוך הלזניה או לשלב קוטג' בתוך החביתה.
בכל הדוגמאות הללו מדובר בשילוב מזון חדש עבור הילד בתוך מזון מוכר. בדרך זו הילד לא מודע בהתחלה לנוכחות המזון החדש אך מתרגל למרקם ולטעם שלו. לאחר תקופה של התנסות והיכרות אפשר בהמשך להציג את המזון החדש בצורות יותר גלויות.
2. מזון מתווך
אחד הכלים החשובים ביותר שיש לנו כדי לגרום לילד להתנסות במזון חדש היא להיעזר ב"מזון מתווך". ה"מזון המתווך" הוא מזון שהילד מכיר ואוהב, והשילוב שלו בצורה גלויה וברורה יחד עם המזון החדש עשויה להוריד את הרתיעה של הילד מלנסות את המזון החדש.
קטשופ, למשל, נחשב ל"מזון מתווך" נפוץ אצל ילדים כי השילוב שלו עם מזון חדש מאפשר לילד להתנסות במרקם החדש ביחד עם הטעם המוכר של הקטשופ. דוגמה נוספת: אם הילד אוהב רוטב בולונז, אפשר לנסות להציע לשלב את הרוטב ביחד עם קינואה או כוסמת במקום עם פסטה. אם הילד אוהב דבש/ריבה/ממרח שוקולד זו יכולה להיות דרך התחלתית טובה לאפשר לו לטעום ולהתנסות במגוון של לחמים מלאים, עבור ילדים שלא מוכנים בכלל לטעום ולנסות.
אין הכוונה לעודד כאן אכילה של מזון לא בריא, אלא להיעזר במזון שהילד מכיר ומאוד אוהב כדי להוריד את הרתיעה הראשונית מההתנסות במזון חדש ובריא.
3. דוגמה אישית
בלי דוגמה אישית הנכונות של הילד לטעום מזון חדש יורדת מאוד. להלל ולשבח מזון או משקה בריא בלי שהילד רואה את ההורה בפועל אוכל/שותה אותו, היא משימה שנועדה לכישלון. המסר שאנו כהורים צריכים להעביר לילד הוא שזה מזון בריא שחשוב לגוף של הילד וגם לגוף של ההורה. הרי אם זה מזון בריא וחשוב, הוא בטח חשוב גם לאחרים והילד לא צריך להיות היחיד שאוכל אותו.
4. מגוון צורות הכנה והגשה
גיוון צורת ההגשה של מזון חדש חשובה מאוד כדי להוריד את הרתיעה של הילד. לפעמים ישנם הבדלים גדולים מאוד בטעם ובמרקם של אותו מזון כשהוא טרי, מבושל או אפוי. לדוגמה, ילדים רבים לא אוהבים גזר טרי, אך נהנים מאוד מגזר במרק וגזר גמדי מבושל. זה נכון גם לגבי מגוון רחב של ירקות ופירות שניתן לאכול טריים או מבושלים, והצגת מגוון האפשרויות בפני הילד יכולה לפתוח עבורו טעמים שהוא כן מוכן לנסות. אל תוותרו, נסו וגוונו את צורת החיתוך, צורת ההגשה, הבישול והתבלינים הנלווים, כי הסיכויים גדולים שבסוף תמצאו מה הילד מוכן לטעום.
5. לא להבטיח "ניסים ונפלאות"
כאשר הילד טועם מזון חדש, אל תבטיחו מיד שהוא "מאוד טעים". עבור חלק מהמזונות צריך לתת לילד זמן להתרגל לטעם ולמרקם. אם מיד בהתחלה מעלים ציפיות שהמזון מאוד טעים, הילד עלול להתאכזב ולא להיות מוכן לנסות שוב. חשוב שנעודד אותו לטעום בלי מחויבות להמשיך לאכול. לכבד את רצונו לאחר שטעם וכמובן להמשיך להציע בארוחות נוספות ובצורות הגשה מגוונות בלי להבטיח "ניסים ונפלאות" עד אשר הילד מתרגל לטעם ולמרקם.
6. יותר מדי שיווק - הורס
הסברים תחופים כמה האוכל בריא וחשוב והרבה שיווק אגרסיבי של מזון בריא
לא תמיד תורמים למטרה שלנו. על סמך מחקרים, דווקא במשפחות בהם עשו למאכלים הבריאים "יחסי ציבור חזקים" וכל הזמן דחפו לאכול (ירקות לשל) והיללו כמה הם חשובים, דווקא שם הילדים פחות היו מוכנים לטעום ולהתנסות. לעומתם, במשפחות בהן הניחו את המזונות הבריאים על השולחן כחלק קבוע מהארוחה (סלט, ירקות חתוכים ועוד), לאורך שנים היו סיכויים הרבה יותר גבוהים שהילדים יטעמו וישלבו אותם באופן קבוע.
כן, לפעמים כאשר מדברים יותר מדי ומפארים ודוחפים את הילדים לאכול "מזונות בריאים", זה יוצר רתיעה והנכונות לנסות והתנסות יורדת. אז אולי עדיף "פחות לחפור" לילדים על כמה שהאוכל בריא וטעים ולתת להם, בלי לחץ, לטעום ולבחור בעצמם מה הם אוהבים ומה לא.
הכותבת היא דיאטנית קלינית ופיזיולוגית M.Sc, מנהלת תחום התזונה במרכז הרפואי "מדיקס" בתל אביב