קשה או קלה להשגה: איך הם רוצים אותי?
תמר מאמנת את עצמה להיות קשה להשגה. בעבר הייתה קופצת לדום כאשר גבר שמצא חן בעיניה הציע לה להיפגש, וכעת היא משקרת כדי למשוך זמן. הבעיה היא שגם הגישה החדשה לא עובדת
"אני לא מתכוונת להתקשר אליו שוב. סיכמנו שנדבר ועכשיו תורו להתקשר", הודיעה לי תמר (השמות האמיתיים שמורים במערכת) בתוקף. "את יודעת מה קורה כשאני נותנת להם להרגיש שאני רוצה יותר מידי. לא מתאים לי שזה יקרה שוב", הוסיפה, כשהדמעות כבר מבצבצות בעינה. תמר יצאה עם רובי לשלוש פגישות נפלאות. הוא חיזר אחריה בהתלהבות, והיא נענתה לחיזוריו.
עוד בנושא:
ואז היא זרקה אותי כי לא שילמתי עליה בדייט
3 תירוצים שרווקים בני 30 אוהבים להגיד
משימת חיפוש הזוגיות נעשית קשה יותר ויותר עם הזמן
אחרי שלוש פגישות החליטה שאסור לה להיות מובנת מאליו עבורו, כי אז יעלם כפי שנעלמו גברים רבים לפניו. כאשר התקשר בפעם האחרונה והציע שיפגשו, סירבה בתואנה שיש לה אירוע משפחתי באותו ערב, למרות שלמעשה הייתה פנויה. רובי סיים את השיחה ב 'נדבר'. מאז עברו ארבעה ימים, והיא עדיין לא שמעה ממנו.
תמר מאמינה שגברים לוקחים אותה כמובן מאליו, ומאמנת את עצמה להיות קשה להשגה. בעבר הייתה קופצת לדום כאשר גבר שמצא חן בעינה הציע לה להיפגש. היא נהגה לבטל פגישות עם חברות ברגע האחרון, ופעם אפילו ביטלה סוף שבוע באילת, לטובת דייט.
ההתנהגויות הללו לא הובילו אותה לתוצאות טובות: היא אמנם לא סיפרה מעולם לגברים שיצאה איתם שהיא מבטלת תכניות עבורם – אבל משהו באנרגיה שהקרינה נתן להם להרגיש שהיא תמיד תהייה שם. בחורים שיצאה איתם לקחו אותה כמובן מאליו, ונהגו להעלם אחרי 3-5 פגישות, בדרך כלל אחרי שהשניים שכבו.
לאחר תקופה ארוכה של אכזבות, ואחרי שיחות עם מאמנת שפגשה מספר פעמים, לקחה על עצמה תמר לשנות את התנהגותה: היא החליטה שלא זו בלבד שלא תבטל תכניות עבור גבר, אלא שגם אם תהיה פנויה – לא תמיד תסכים לפגוש אותו. מה שתמר לא שינתה הוא את התפיסות שלה: היא עדיין תפסה את עצמה כ'קלה להשגה' והאמינה שגברים מחפשים נשים 'קשות להשגה', ובעיקר - בסתר ליבה היא עדיין האמינה, שאין לה יותר מידי מה להציע לגברים שרצתה.
תמיד השווה את עצמה לנשים אחרות אותן תפסה כיפות, מושכות וחכמות ממנה. לכן, למרות שהתנהגותה השתנתה - המציאות שלה לא השתנתה כלל. גם כשיחקה אותה קשה להשגה, המשיכו גברים להעלם לה אחרי 3-5 פגישות, ובחרו שלא להשקיע במערכת היחסים איתה. אפילו רובי, איתו יצאה לאחרונה והייתה משוכנעת שהפעם זה אחרת, נמנע מלהתקשר אליה אחרי שסירבה לפגוש אותו פעם אחת. "אפילו שיחת טלפון אחת אני לא שווה?!", תהתה בינה לבין עצמה.
גם הם פוחדים מדחייה
בגלל ההערכה העצמית הנמוכה שלה הסיקה תמר שכנראה גם בעיני רובי היא לא מצאה חן, ולכן בחר שלא לטרוח להתקשר אליה פעם נוספת. ולמרות שקיוותה שאם תשחק את הקשה להשגה תגרום לו לרדוף אחריה, היא מצאה את עצמה בדיוק במקום בו הייתה עם גברים שפגשה לפניו – יושבת ומחכה לטלפון ולא יודעת מה לעשות. המשחק שלה היה אמור לגרום לו לחזר אחריה ולא לוותר כל-כך מהר. בפועל זה לא קרה.
מה שתמר לא ידעה הוא, שגם רובי ספג אינסוף דחיות בשנתיים האחרונות, ושנמאס לו מנשים שמצפות שירדוף אחריהן. היא לא העלתה בדעתה, שרובי, בדיוק כמוה, לקח איתו את הטלפון לכל מקום בימים האחרונים, וקיווה שתמר תתקשר אליו. בשיחה האחרונה שלהם הרגיש שהיא מבלפת. זה לא משהו שאמרה כמו האנרגיות שהקרינה. משהו הרגיש לו לא אמיתי. כל-כך נמאס לו מחוסר הכנות הזה. "אם אני מוצא חן בעינה", חשב לעצמו, "היא לא תוותר עלי כל-כך מהר. היא תתקשר".
יצירת קירבה כתנאי בסיסי ליצירת זוגיות
עצוב, כמעט טרגי, איך שני אנשים רוצים להרגיש רצויים, אהובים, מושכים ובעלי ערך, ומחכים לאישור של האחר לשם כך. המשחק בלהיות קשה להשגה גורם לניכור עצמי ולניכור מן הסביבה. אף אחד לא מעז יותר לומר – "אני רוצה אותך" או "את/ה מוצא/ת חן בעיני", עד שלפעמים אני תוהה איך בעולם של הסתרות ושל אגו ניתן לייצר זוגיות אמיתית וכנה.
בעיני, תנאי בסיס לזוגיות אמיתית הוא קירבה וכנות. אני לא מתכוונת לביטול עצמי או לוויתור על רצונות קריטיים לטובות בן הזוג. אני כן מתכוונת לגילוי לב ביחס לרגשות, רצונות ותשוקות. כאשר כנות מן הסוג הזה מגיעה עם בטחון עצמי ועם הערכה עצמית טובה, היא יוצרת את הקירבה הנדרשת על מנת שקשר זוגי יהפוך לאינטימי ובטוח.
ליצור את המציאות שלנו מתוך אמונה בעצמינו
הצעתי לתמר להתקשר לרובי ולספר לו שהמפגשים ביניהם היו משמעותיים עבורה, ושהיא תשמח לפגוש אותו שוב. האמנתי בכל ליבי שרובי מחכה לטלפון ממנה, ושהוא ישמח שיפגשו, ולא טעיתי! מבחינת תמר, זו הייתה תחילתה של דרך חדשה. דרך שלא מסתכמת בשינוי התנהגותי, אלא כזו שנבנית על שינוי מהותי – שינוי בתפיסות שלה ביחס לעצמה ולערך העצמי שלה, וביחס לגברים ולאופן בו כדאי לבנות מערכת יחסים טובה.
לאט לאט ביססה תמר את הביטחון שלה בעצמה ואת האמונה שלה שגברים יכולים לרצות בה באמת – גם ובעיקר כאשר היא מסורה לקשר. היא למדה להבחין בין ויתורים שנכון לעשות בקשר לבין ויתור עצמי - שאותו אסור לעשות.
היא למדה להיות אקטיבית בקשר, אבל לא לדחוף יותר מידי, ובעיקר – למדה לראות את עצמה כיפה, מושכת וחכמה, והפסיקה להקטין את עצמה ולשפוט את עצמה לחומרה, בהשוואה לנשים אחרות. הזוגיות של תמר ממשיכה להתפתח על הבסיס הזה. גם היא וגם רובי מרגישים שזכו זה בזו ומעריכים את הכנות, הקרבה והאינטימיות העמוקה שהצליחו ליצור יחד.
כנרת טל מאיר, מאמנת ויועצת אישית זוגיות ומשפחתית, מייסדת הסדנה ההוליסטית ליצירת זוגיות.
לפנייה לכתב/ת 
