גולדהאר, תתעורר / טור
כש-20 אוהדים פלוס-מינוס פורצים לאימון, מקללים את מהראן ראדי, שרים "מוות לערבים" ומתבלים את סלט הגועל עם כמה יריקות - בעל הבית חייב לעשות מעשה. ליאור איגל קורא למכבי ת"א ולעומד בראשה להפסיק לשתוק
כשאוהד ויאריאל זרק בננה על דני אלבס, הקבוצה הרחיקה אותו לכל החיים ממשחקיה בלי אפשרות חנינה. כששלושה אוהדי מידלסברו קרעו ספר קוראן ועשו ממנו קונפטי, המועדון תלש מהם את המנוי לצמיתות. כשאוהד ווסטהאם הצדיע במועל יד במשחק מול טוטנהאם ה"יהודית", הפטישים הגיבו ביד חזקה ונעלו בפניו את שערי האצטדיון לעד. כשאוהד מילוול קרא קריאות גזעניות נגד אל חאדג'י דיוף, הקבוצה הקטנה יצאה גדולה והחרימה לו את המנוי עד יומו האחרון. כשאוהד צ'לסי העניק יחס דומה לדידייה דרוגבה, הכחולים שלפו לו כרטיס אדום לשלוש שנים.
עכשיו תורך, מכבי ת"א. הבמה שלך, מיץ' גולדהאר. כש-20 אוהדים פלוס-מינוס פורצים לאימון, מקללים את מהראן ראדי, שרים "מוות לערבים" ומתבלים את סלט הגועל עם כמה יריקות - בעל הבית חייב להתעורר. התקרית שלשום, אם להשתמש בטרמינולוגיה מעולמם הדוחה של אותם אוהדים, הייתה הסבב השלישי בחודשים האחרונים בעימות (החד־צדדי) המתמשך בין האוהדים לראדי. גולדהאר יכול וצריך לדאוג שלא יהיה סבב רביעי.
הבוס הקנדי הצהיר לא פעם על החזון שלו - להפוך את מכבי ת"א למועדון שיתקע יתד באירופה. אבל לפני שתוקעים את היתד, צריך לנכש את העשבים השוטים.
עם כל הכבוד למהפכה הניהולית, לכסף הגדול, לדפוסי המקצוענות ואפילו לשתי האליפויות, הרחקה תקדימית של חבורת גזענים יכולה להיות גולת הכותרת בעידן גולדהאר.
רגע מכונן לא רק במכבי, אלא בכדורגל הישראלי כולו. איציק קורנפיין ניסה להילחם בחבורה הגזענית של בית"ר ירושלים, ולא יכול לה (פמיליה). אצל הבעלים הצהוב הקרקע למהלך מוכנה, והרוח הגבית מובטחת מראש. משרת הספורט, דרך יו"ר ההתאחדות החדש ועד אחרון האוהדים השפויים של מכבי ת"א. ויש מאות אלפים כאלה.
גם אם במכבי טוענים שמדובר בקומץ, מילת הקסם המאוסה הזו דווקא משחקת נגדם בכל מה שקשור לטיפול בבעיה. הרי בקומץ הרבה יותר קל לטפל נקודתית. מצלמים, מאתרים, מרחיקים. ועל הדרך אולי גם מניעים את גלגלי ההיסטוריה בכדורגל שלנו. אבל אם לשפוט לפי התגובה של מכבי ביממה שחלפה מאז התקרית – יותר נכון, האי־תגובה – אל תבנו על זה.
לפנייה לכתב/ת 
