גם בלי טילים, השטחים הפתוחים בסכנה

המלחמה בעזה והטילים שמאיימים על שטחים נרחבים במדינת ישראל עומדים במרכז תשומת הלב הציבורית והתקשורתית בחודשיים החולפים, אבל מתחת לרדאר של כיפת ברזל קרו לא מעט דברים אחרים, חשובים גם הם: הנה שש סוגיות בתחום פיתוח בר-קיימא, פיתוח המשלב בין רווח כלכלי, חברתי וסביבתי, שעלו כאן בתקופה האחרונה. 

כתבות נוספות במדור כלכלה ירוקה :

"מפרץ חיפה - המתחם הכי מסוכן בארץ"

ועדת ששינסקי: כי"ל מאיימת לצאת מישראל

רשמית: משרד הגנת הסביבה נגד פצלי השמן

שטחים פתוחים על הכוונות של היזמים

השטחים הפתוחים במדינת ישראל "כיכבו" לאורך כל המלחמה. אולם במדינת ישראל, שהיא מהצפופות בעולם, רבים מהשטחים הלא בנויים הכוללים פארקים, שמורות טבע, גנים לאומיים ויערות, מאוימים על ידי תוכניות בינוי שונות גם בשגרה.

לדוגמא, התוכנית להפקת דלקים מפצלי שמן - סלעי משקע עשירים בחומר אורגני - בחבל עדולם שבשפלת יהודה, חבל שעשיר בערכי טבע ונוף המהווה אזור מעבר ייחודי מאקלים ים-תיכוני לאקלים מדברי. חברת IEI מבקשת לערוך במקום ניסוי לבדיקת התכנות כלכלית וסביבתית להפקת הדלק על ידי חימום הפצלים בתת הקרקע, ולטענתה ללא פגיעה בפני השטח ובמי התהום.

מנגד, תושבי האזור, הארגונים הירוקים ואיתם המשרד להגנת הסביבה חוששים מפגיעה בערכי הטבע והנוף, מזיהום של הקרקע, מקורות המים והאוויר ומהפיכת האזור הייחודי והתיירותי למתקן תעשייתי גדול. הם גם מעלים את החשיבות במעבר לאנרגיות מתחדשות ונקיות.

ההחלטה לגבי האזור עומדת בימים אלה לפתחה של הוועדה לתכנון ובנייה של מחוז ירושלים, אבל בעצם תשפיע על כל אחת ואחד מאיתנו.

תצפית על עמק האלה שבשפלת יהודה(צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)

מה שלום האנרגיה המתחדשת בישראל?

המלחמה בעזה לא פסחה גם על משק הגז הטבעי, החל במימון של החמאס על ידי מעצמת הגז הטבעי בקטאר ועד לעזיבה של ראשי נובל אנרג'י את המדינה במהלך הלחימה. בעוד שכולם מחכים שהגז הטבעי יזרום לישראל ויוביל להפחתה בעלויות האנרגיה וירידה בזיהום, בזמן הלחימה הודיעה רשות הגז למפעלי הנגב, שכבר התחברו לגז, כי התשלום על חלוקת הגז בנגב אמור בקרוב להיות מוכפל.

בנוסף, למרות שלאחר כעשור נסגר הסכם המימון לתכנון והקמת תחנת הכוח הסולרית הגדולה באשלים (121 מגה-וואט), הכישלון בהשגת היעד הצנוע שקבעה המדינה ב-2009 להפקת 5% מהחשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת בשנת 2014, מהדהד. בתחום אנרגיית הרוח המצב אפילו גרוע יותר, ולמרות מכסת הייצור של כ-800 מגה וואט שאושרה, לא יוצר עד עתה אפילו ואט אחד. ולמי שתהה, בגרמניה "השמשית" כבר מייצרים כ-50% מהחשמל ממקורות סולאריים.

טורים נוספים מאת עדי וולפסון :

• מי ימנע את פרויקט הולילנד הבא?
• זיהום אוויר בתוך הבית: כך תגנו על משפחתכם
• בדקו בעצמכם: האם אתם חיים בעיר ירוקה?
  

עירוניות מתחדשת

רגע לפני הלחימה, הושקה בכנסת "השדולה לעירוניות", שבכוונתה לפעול למען חיזוק הישובים הקיימים ולהתחדשות של שכונות ותיקות ומזדקנות, תרתי משמע, ולהפחית את הפערים החברתיים בערים.

מחקר שבוצע לאחרונה על ידי חברת כלכלה אורבנית, הראה כי עלות הבנייה של יחידת דיור בשולי העיר היא 153 אלף שקל מול כ-38 אלף שקל בפרויקט של התחדשות עירונית, כלומר פי ארבעה. ואילו פיתוח ישוב חדש יגרור עלויות גבוהות יותר. חשוב לציין שמעבר לשיקולים הסביבתיים והחברתיים עלות היחידה מושתת לבסוף על הרוכשים, וזה בטח לא הפתרון למחירי הנדל"ן המאמירים בישראל.

מי אמר דיור ציבורי ולא קיבל?  

ששינסקי, טייק טו

מרבצי הגז לחופי ישראל הובילו להקמת ועדת ששינסקי הראשונה, שעסקה בנושא התמלוגים והמס על אוצרות הגז והוכיחה שניתן לדרוש ולקבל יותר בעד נכסים ציבוריים. ההצלחה של הוועדה הובילה ל"התפכחות לאומית" בנוגע למחיר של משאבי הטבע בישראל, ויחד עם המחאה החברתית וה"סיכול הממוקד" לטייקונים, הובילו להקמת ועדת ששינסקי 2 - לבחינת המיסוי והתמלוגים בעד השימוש של גורמים פרטיים במשאבי טבע לאומיים.

עם רוח חזקה במפרשים, ועדת ששינסקי 2 הלכה בגדול והמליצה להטיל מס מיוחד על משאבי טבע בשיעור של 42% מרווחי התאגיד ותמלוגים אחידים על כל משאבי הטבע שאינם גז ונפט, בשיעור של 5%. חברות תעשייתיות שונות ובראשן כימיקלים לישראל (כי"ל) הציגו השגות בפני הוועדה, והאחרונה ואף איימה בעצירת ההשקעות שלה בישראל. אמנם קל להתקומם מול כי"ל ובעיקר מול מנהליה שמרוויחים הון בכל חודש, אבל אסור לשכוח את חשיבותה של התעשייה הכימית לקידום הכלכלה, התעסוקה והמחקר בישראל בכלל ובנגב בפרט.

מפעלים במפרץ חיפה. אחוזי תחלואה גבוהים בקרב התושבים(צילום: אבישג שאר-ישוב)

מה חדש בגזרת מפרץ חיפה? 

ואם בתעשייה כימית עסקינן, אז כבר שנים רבות שמדברים על זיהום האוויר הגבוה כתוצאה מפעילות תעשייתית במפרץ חיפה ועל התחלואה הגבוהה בסרטן ובמחלות נשימה באזור. לאחרונה הזהירה ועדת המשנה של ועדת הפנים לנושאי תכנון וסביבה במפרץ חיפה שאין לאשר את הרחבת בתי הזיקוק ושיש לקבוע יעדים מחמירים יותר ולהפעיל צעדים משמעותיים יותר להפחתת הזיהום ולמניעת אירועי חומרים מסוכנים באזור.

הוועדה סברה שרבים מהחומרים המסוכנים שנפלטים לאוויר באזור לא מנוטרים באופן קבוע ושאפילו בדיקות פתע שהיו צריכות להתקיים במפעלים בשנה האחרונה לא התקיימו מחוסר תקציב.

כנראה שאין מנוס מלחייב את המפעלים להקים מערכות ניטור מתקדמות, אך גם להכריח את הרשויות, שנהנות מהארנונה של המפעלים, לייעד את הכספים לטובת פיקוח וניטור. ואולי צריך אפילו למנות רשות לאומית או מועצה תעשייתית שעיקר עיסוקה ותקציבה יהיו לטובת הפיקוח על הפעילות התעשייתית ואיכות הסביבה במפרץ.

הכותב הינו מהמרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון 

• אילו עוד נושאים סביבתיים מצויים לדעתכם על הפרק ודורשים טיפול בהקדם? שתפו אותנו בטוקבקים!