משפט צה"לי בלחימה: ביזה, עריקות, סרבנות
מערכת המשפט בצבא מחמירה בשגרה, אבל נאלצת להתגמש כשהתותחים רועמים. למשל, עריק שביקש להצטרף לחבריו על רקע מבצע צוק איתן קיבל את מבוקשו. מנגד, יש עבירות בלתי נסלחות. מבט מאחורי הקלעים
בשבוע שעבר, עם יציאת כוחות צה"ל מרצועת עזה במסגרת מבצע "צוק איתן",
החלו להתפרסם רסיסי מידע הקשורים בפרשיות שנסובו על התנהגות חיילים מחטיבת גולני במהלך הלחימה. ראוי לזכור שכשהתותחים רועמים, גם הפרקליטות הצבאית ובתי הדין עוברים לדום. הגופים המשפטיים, שפועלים לפי חוק ומדיניות סדורה, מתגמשים לא אחת בזמן לחימה ומשנים את הכללים. להתנהלות זו יש השלכות – חלקן מיידיות וחלקן יצופו רק בשוך הקרבות.
מנגד, במקרים אחרים הלחימה מביאה להחמרה במדיניות הנהוגה. אם בנסיבות רגילות רק עריקות משירות מילואים לתקופה העולה על שנה תביא להעמדה לדין (בכפוף לשיקול דעתה של הפרקליטות הצבאית), הרי שעריקות מ"צו 8" תציב את החייל בפני העמדה לדין גם על תקופה קצרה הרבה יותר.
מטבע הדברים, לחימה בהיקף רב מולידה אירועים רבים המעלים שאלות של חוקיות גם בפן הפלילי, ולא רק בהיבט הבינלאומי. אירוע שנוי במחלוקת שכזה הוא פתיחה באש בניגוד להוראות. כך למשל, בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" נחקרו קצינים רבים שהיו אמונים על הפעלת הכוח. חייל אף הורשע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות בשל ביצוע ירי בלתי מאושר שהביא למותו של פלסטיני.
בימים כתקנם ידועים בתי הדין הצבאיים ומערכת המשפט הצבאית בנוקשותם, שמובילה מדי שנה להעמדה לדין של אלפי חיילים, מעצרים רבים, עונשי מאסר ממושכים, רישום פלילי ועוד. אלא שמלחמה מביאה לשינוי מדיניות, שמותאמת למצב החריג במגוון חזיתות.
כך למשל ההתייחסות לעריקות - אחת העבירות הנפוצות שבהן עוסקים בתי הדין הצבאיים - מלמדת על הדרך שבה מתמודדת מערכת המשפט הצבאי עם הסיטואציה החריגה. מקרה שאירע במהלך מבצע עמוד ענן מסביר זאת היטב: לוחם כיפת ברזל, אז מערכת בחיתוליה, שהה במאסר לאחר שערק מיחידתו בשל קשיים משפחתיים. על רקע הירי מעזה לשטחי ישראל הוא ביקש להשתחרר מהמאסר ולשוב מוקדם ככל הניתן ליחידה, ואף שעניינו חייב בנסיבות רגילות החמרה ממשית, נהגו בעניינו לפנים משורת הדין. תקופת העונש שהוטלה עליו קוצרה משמעותית והלוחם סיים את המבצע בשורות יחידתו.
מקרה מהשבועות האחרונים לימד שהמצב דומה גם בקרב חיילי מילואים. אזרח ישראלי שבמשך שנים חמק משירות מילואים ביקש להתייצב לצד חבריו הנלחמים בצוק איתן. אלא שפקודות הצבא לא מאפשרות לגייס מי שקיימת לגביו "עריקות פתוחה". הבחור הגיע למשרדי והגשתי בשמו בקשה לפרקליטות הצבאית להימנע מנקיטת צעדים משפטיים. אף שבנסיבות רגילות עריקות כזו מביאה להעמדה לדין ולמעצר, הפרקליטות אישרה את הבקשה לפנים משורת הדין.
ארכיון. עריקות מצו 8 נחשבת חמורה במיוחד(צילום: עמית שאבי, "ידיעות אחרונות")
ביזה על המרמרה
הלחימה מולידה גם עבירות ייחודיות ונדירות: ביזה, הפעלת כוח והפרת נוהלי פתיחה באש מתרחשים לרוב רק בשעות לחימה (אף שעשרות שנים מתמודד צה"ל עם הסוגיה גם בשגרת הפעילות ביהודה ושומרון). האירוע הזכור ביותר בנושא קשור למשט המרמרה, הספינה הטורקית שנעצרה בדרכה לעזה, ונפרקה בנמל אשדוד בפיקוח צה"ל.
הפרקליטות הצבאית הגישה כתב אישום נגד חייל ששובץ לקורס פיקודי יוקרתי, שהודה כי גנב מחשב נייד, שתי מצלמות ומצפן מרכושם של פעילי המשט לעזה. כמו כן הוגשו בפרשה כתבי אישום נגד שני חיילים נוספים, אחד מהם קצין, שהואשמו בסעיף המוכר והמעורפל "התנהגות שאינה הולמת". גורם צבאי בכיר הגדיר זאת "אחת הפרשות המביכות שידע צה"ל בשנים האחרונות".
המשט לעזה. ההשתלטות על המרמרה(צילום: AP)
מקרים כאלה נבחנים בהתאם לאילוצי השעה, ולכן רק מעטים מהם מבשילים לכתב אישום. אלוף משנה בצה"ל נחקר אחרי עופרת יצוקה בחשד להרג אזרחים פלסטינים, אך נוקה כליל מהחשדות נגדו בתום החקירה.
פרשת הרופאים הסרבנים
פרשיית לוחמי גולני לא הייתה היחידה שאיתה התמודד צה"ל בצוק איתן. הבולטת בהן קשורה לנגד שנחשד בעבירות סמים שמחייבות מעצר, אך הוא שוחרר כי סיועו נדרש בשדה הקרב. המקרה כלל לא הגיע לפתחו של בית הדין הצבאי.
כמו כן נשאלת השאלה מה יעלה בגורלם המשפטי של שני קצינים רופאים שהחליטו לנטוש את תפקידם לפני הכניסה הקרקעית. בכתב האישום שהוגש נגדם בגין עבירה של השתמטות מפעולה קרבית, נטען שהם עשו כן ממניעים אידיאולוגיים. כיצד יתייחס בית הדין הצבאי לטענת ההגנה הזו? האם ינהג בהם בחומרה כיוון ש"נטשו את המערכה" או שיקל עמם בהתחשב בנסיבות ובמצב?
אפילו בהיבט הלוגיסטי שינתה הלחימה במבצע "צוק איתן" את מהלך העניינים המשפטי הרגיל. עיקר פעילותו של בית הדין הצבאי ביפו, שמרכז את מרבית הדיונים המשפטיים-צבאיים בין כתליו, עברה לבית הדין הצבאי התורן בצריפין.
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד יובל קגן הוא רס"ן (במיל'), עורך דין העוסק בדיני צבא ובעל משרד קגן ושות'. הוא סגן יו"ר ועדת צבא ובטחון של לשכת עורכי הדין מחוז ת"א ומרכז, המייצג חיילים ומשרתי קבע בבתי הדין הצבאיים
לפנייה לכתב/ת 
ארכיון. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה
צילום: עמית שאבי, "ידיעות אחרונות"
עו"ד יובל קגן
מומלצים
