מסתכלים קדימה: 5 טרנדים בשוק התעסוקה
השינויים הטכנולוגיים המהירים מולידים כל הזמן תחומי עיסוק חדשים. חלק מהמגמות הצפויות בשוק התעסוקה העתידי, כבר קיימות בענפי המחשוב וההיי-טק. אז מה חשוב ללמוד כדי לא להשאר בלי עבודה בעוד מספר שנים?
האם תקשורת באמצעות קריאת מחשבות, תהיה חלק בלתי נפרד מכל מודעת דרושים בעוד עשר שנים? נכון, זה נשמע הזוי, אבל אם היינו יכולים לחזור בזמן לשנת 1994 ולהראות למישהו את רשימת המקצועות שיהיו המבוקשים והיוקרתיים ביותר בימינו אנו - סביר להניח שהיו אומרים שקראנו יותר מדי ספרי מדע בדיוני.
לכתבות נוספות בערוץ קריירה
בין המשרות הפופולאריות בלוחות הדרושים כיום, אפשר למצוא מפתחי אפליקציות, מנהלי שיווק מדיה חברתית, טכנאים לתיקון סמארטפונים, בלוגרים ומעצבי אתרי אינטרנט - משרות שכלל לא היו קיימות לפני כ-20 שנה, כשהאינטרנט הפך לראשונה לכלי לשימוש ההמונים.
רבות ממשרות אלו גם לא היו קיימות כאשר נולדו הרשתות החברתיות לפני 10 שנים, או הסמטארפון הראשון לפני כ-7 שנים. כך למשל, מקצוע כמו "מומחה לשיווק במדיה החברתית", שמועסק כיום על ידי כמעט כל ארגון, לא היה קיים מהסיבה הפשוטה - התשתית הטכנולוגית המאפשרת אותו טרם נולדה.
הקריסה של קודאק ונוקיה
קצב התפתחות הטכנולוגיה המואץ בשנים האחרונות, לא הוליד רק גאדג'טים חדשים ואינטרנט מהיר, אלא יצר מהפכה של ממש המתבטאת בתפיסות חדשות בכלכלה ובשוק התעוסקה. סיפורי הקריסה של החברות קודאק ונוקיה, מדגימים היטב עד כמה המהפכה הזו דרמטית.
המותג קודאק היה פעם חלק מהנוף של כולנו, מהיום שנשלחנו בפעם הראשונה להצטלם לתעודת הזהות או להחליף את הפילם במצלמה המשוכללת של אבא. החברה, שהיתה התאגיד הוותיק והמשמעותי ביותר בשוק המצלמות מאז 1884, הגיעה לשיאה בסוף שנות ה-90, עם שווי שוק של למעלה מ-30 מיליארד דולר. מרגע שהופיעו המצלמות הדיגיטליות ובהמשך הסמארטפונים - האימפריה הכלכלית של קודאק קרסה בתוך מספר שנים.
קריסתה של ענקית הסלולר הפינית לשעבר נוקיה, היתה אף מהירה וקשה יותר. מדובר בחברה ותיקה, שנוסדה ב-1868 כמפעל לנייר והתעצמה לתאגיד ענק, ששיאו היה בשנות ה-90 כששלטה בשוק הטלפונים הסלולריים. גם במקרה זה, הפציעה טכנולוגיה חדשה - הסמארטפונים, שהופיעו בסוף שנות ה-2000. תגובה איטית ולא מותאמת להתפחות זו מצידה של נוקיה - הביאה לקריסת החברה.
מיותר כמעט לציין, שאף אחד לא ניבא את קריסת שתי האמפריות הללו, כפי שאף אחד לא חזה את שתי ההתפתחויות הטכנולוגיות שהביאו לכך. ומה צפוי לנו בעתיד לבוא? אפשר לשער שיהיו יותר מהנדסי סייבר, בעלי מקצוע בתחום הייצור דיגיטלי, מהנדסי קלינטק ויצרני רובוטים חכמים, אך במציאות כה משתנה ורבת תהפוכות, מדובר בהימור בלבד.
5 מגמות עתידיות
אף שאיננו יכולים להצביע במדויק על מקצועות העתיד - ברור שעל מנת להשתלב בהם, הילדים שלנו יידרשו למיומנויות מורכבות וחשובות כגון קבלת החלטות, פתרון בעיות יצירתי וחדשני, עבודת צוות אפקטיבית, יכולת תקשורת בינאישית גבוהה, חילוץ מידע מהימן והעברת מסר בהיר ומבוסס נתונים. אילו מגמות כן אפשר לצפות כבר היום, באשר לשוק התעסוקה העתידי?
1. עבודה מכל מקום, בכל זמן ובכל שפה. ארגונים גלובליים רבים כבר חיים את המציאות הזו בעשור האחרון: המיקום של העובדים מאבד את המשמעות והם יכולים להיות יעילים מכל מקום, בכל זמן ובכל שפה. בין חלוצות תפיסה ניהולית זו נמנית חברת ג'ט-בלו האמריקאית, שהעבירה את כלל מערך התמיכה שלה לעובדים מהבית כבר בשנת 2004.
2. כל פעולה שלנו תהיה מתועדת ורשומה - אמצעי הטכנולוגיה יאפשרו למעסיק למדוד את הביצועים שלנו בכל יום, כל שעה, כל דקה וכל שניה. לא נצטרך לחכות לישיבה הרבעונית או לשיחת ההערכה השנתית על מנת להבין באיזו מידה תרמו הביצועים שלנו לערך החברה. המדידה לא תהיה מצומצמת לפעולות כלכליות או ניהוליות ותבצע ניטור של מיומנויות "רכות" כמו שפת הגוף שלנו או מידת האינטליגנציה הרגשית שהפגנו בסיטואציה כזו או אחרת.
3. התחרות תגבר ותהיה גלובלית - פריחת האפשרויות האקדמיות ללמוד מקצועות באמצעות הרשת, עשויה לאפשר לכל אחד לרכוש כל מקצוע ולהציע את מרכולתו המקצועית לכל דכפין. תשתיות תעסוקה שכאלה כבר קיימות ופעילות בשוק ההיי-טק: אתר Rent a Coder האמריקאי מציע בכל יום 17,000 עבודות, שכרבע מיליון מתכנתים מתחרים עליהן, והאתר הישראלי XPlace, שמציע שירות דומה, עומד כיום על היקף פרויקטים חודשי של כ-6 מיליון שקל.
4. קריירה תהפוך להיות מילה של פעם. בשונה מההורים שלנו, שעסקו בפיתוח קריירה בארגון אחד לתקופה של 25-30 שנים - העידן החדש מזמן מציאות, בה ההתפתחות המקצועית היא בין ארגונים ופרויקטים (Job Hopping). ראש מנהל החינוך האמריקאי לשעבר (Education Commission of the states), רוג'ר סמפסון, העריך לאחרונה שהילדים שלנו יחליפו את מקום העבודה לא פחות מ-14 פעמים עד לגיל 38. גם כאן, שוק ההיי-טק משמש כחלוץ במגמה שכן רצף תעסוקתי ממוצע של עובד היי-טק עומד כיום על שנתיים-שלוש.
5. פחות יצרנים, יותר אוטומציה. ה-iRobot הוא סנונית ראשונה, המבשרת על כניסת תהליכי אוטומציה רבים שיחליפו ידיים עובדות. אם בעקבות המהפכה התעשייתית הביאה החליפו מפעלים ומכונות את סדנאות האומנים - הרי שהרובוטים העתידיים יהיו נוכחים באופן משמעותי יותר בחיי היום-יום שלנו ומקצועות יצרניים רבים יגוזו מהעולם.
מה המשמעות ביחס לאתגרי הלימוד העתידיים? התשובה נעוצה בתהליכים שלא ניתן יהיה לבצע ביחס אליהם אוטומציה בעתיד הקרוב. העתידן הראשי של חברת אינטל, בריאן ג'ונסון, מצביע על כך שהמיומנויות החשובות לעובד ב-2030 יהיו דברים שאלגוריתמים לא יכולים להבין, לכמת או לתכנת: אינטליגנציה רגשית, יצירתיות, דמיון, תקשורת עם אנשים אחרים ואינטואיציה. היכולת לקחת כמה לקשר בין פיסות מידע נפרדות ולשלב רעיונות היא תכונה אנושית שרובוטים לא יוכלו ככל הנראה לבצע בעתיד הקרוב.
הכותב הוא ערן רביב, מנהל מחלקת התוכן של עמותת תפוח, המפעילה תכניות שנועדו לסייע לתושבי הפריפריה להשתלב בשוק העבודה
לפנייה לכתב/ת 
