גששית בלשית: מתח נשי על הסכין

• אסף צפור מחפש ספרים מפתיעים
• יגאל שוורץ חוזר לאופל הילדות
• דקלה קידר על ספרים של אחרים
  

מעניין כי משחר ההיסטוריה של ספרי הבלשים והמותחנים, מככבות בפנתיאון הנכבד שורה ארוכה ונכבדת של סופרות נשים, שטיפלו בגופות מדממות ורוצחים ערמומיים. אולי כי ספרי מתח שייכים לז'אנר האופטימי ואפילו לנאיבי, המאמין בסדר הישן של טוב ורע, של החזרת הסדר על כנו, של ניצחון הטוב על הרע - בעיקר כי בבסיסו נמצאת האמונה התמימה שהרע, דינו להיכרת מהעולם בזכות מי שיוצא נגדו.

"אנקת גבהים". הטוב מתגבר על הרע

"אנקת גבהים", מאת אמילי ברונטה

זהו ספרה היחיד של אמילי ברונטה שנכתב באמצע המאה ה-19. בעיני זהו ספר מתח רומנטי העוסק באהבה אדירה, אך בו זמנית ביצרים אפלים. השנאה, תחושת עלבון והרצון לנקמה - הם המנוע להתרחשויות והתפתלות העלילה. זהו סיפורו הטרגי של הית'קליף, שאומץ על ידי בעליה של אחוזת "אנקת גבהים". במשך שנות שהותו שם הוא היה קורבן להתעללות ולהשפלות.

קשר אהבה מיוחד במינו נוצר בינו לבין קתרין, בתו של בעל הבית, אהבה הפורחת דווקא בלב הערפילים של אדמת הבור הפראית והקודרת. קדרות זו משמשת תפאורה נאותה לעלילה מרתקת, רווית יצרים ומפתיעה, כראוי למותחן רומנטי. לאורך הספר פועלים יצרים חזקים המניעים את הגיבורים. בצד האהבה, מתגלה לנו שנאה תהומית המולידה אכזריות וקנאה איומה מה שמוביל למעשי נקם איומים.

מעניין לציין שאמילי ברונטה שפרסמה את הספר בשם אחר, אליס בל, רומזת שזה ספר שנכתב על ידי גבר. היא בחרה לפרסמו כך בגלל האלימות שדפי הספר מלאים בה, הדמות הראשית שמובלת רק מתחושת נקם, והמוות שמרחף לאורכו.

"ג'יין אייר", מאת שרלוט ברונטה

אחות אחרת, שרלוט ברונטה. שבניגוד לאמילי כתבה כמה ספרים שהידוע שבהם הוא "ג'יין אייר". ג'יין אייר, כראוי לגבורות רומנטיות, היא יתומה, צנועה ופשוטת מראה, שנשכרת על ידי משפחה לחנך את הבת אדל. אלא שהאחוזה אינה שלווה כפי שהיא נראית. במסדרונות האחוזה טמון, איך לא, סוד גדול, שעצם גילויו יאיים ויסכן את שלוות יושבי הבית.

ג'יין אייר מתאהבת בבעל האחוזה רוצ'סטר, ונענית להצעת הנישואים שלו, אלא שבמהלך הטקס מתגלה סוד נורא. אשתו הראשונה, ברטה, היא חולת נפש המתגוררת באחוזה. ג'יין נמלטת ומנסה לשקם את חייה במקום אחר, אלא שכראוי לגיבורת רומן מתח רומנטי היא תחזור לזרועות אהובה, ותביא גאולה לעצמה, ולאהובה.

"ג'יין אייר". השפיע על ספרות הנשים

"רבקה", מאת דפנה די-מורייה

גם כאן, העלילה מתרחשת באחוזה מרוחקת ועמה סוד נורא שמוסתר היטב. הגיבורה הרומנטית שלנו, בלשית לרגע, היא בת דמותה של ג'ין אייר. צעירה אמריקנית ביישנית וחסרת ביטחון, הנענית לחיזוריו של מקסים דה וינטר ונישאת לו. היא אוהבת ללא תנאים את הגבר המבוגר ממנה, ואחרי ירח דבש קצר היא נוסעת איתו לאחוזתו במנדרליי. וכאן מתחילות כמובן הצרות. איך לא?

"גברת מארפל", מאת אגאתה כריסטי

בצד דמותו של הבלש הבלגי הרקול פוארו הפדנט ברמה האבסורדית, בראה מלכת ספרי המתח דמות בלשית סדרתית נוספת - הפעם אישה. הכירו את ספרי גברת מארפל. גברת מארפל שונה כל כך מהבלגי חמור הסבר. בעוד הוא איש-גורמה אנין טעם חובב מסעות, הרי שאת הפתרון לתעלומות פותרת גברת מארפל במטבחה הקטן סביב קנקן התה. מקסימום, אם יהיה צורך, היא תעלה על הרכבת ותגיע לעיירה הסמוכה.

גברת מארפל היא רווקה אנגליה זקנה החיה בכפר קטן, שמצליחה לפתור תעלומות רצח מזעזעות ללא כישורי בילוש שרכשה, אלא בעזרת אינטואיציה נשית, וכך למגר רוצחים מתוחכמים. בתריסר מספריה של כריסטי מככבת גברת מארפל, ביניהם,"תעלומת הרצח הכפול", "רצח הקולונל", "הגופה בחדר הספרייה", וכן בספרה האחרון שכתבה כריסטי ב-1976, "רצח באישון לילה".

ספרה הראשון של בתיה גור. הביאה לעולם את מיכאל אוחיון

גברת מארפל מביאה לספרות המתח גיבורה אחרת, לא רופאה נועזת, לא עורך דין ממולח - אלא את השכנה מהבית ממול, שלה הומור אנגלי משובח. היא שתלטנית, סקרנית, יודעת ושומעת הכל, ומכירה את כל הטיפוסים השונים והמשונים של המקום. בין מלאכות "סבתאיות" שונות, כמו סריגה ועבודות בגינה, מצליחה מיס מארפל לפתור תעלומות מסובכות מאוד, לפעמים אפילו בלי לצאת כלל מהבית.

"רצח בשבת בבוקר", מאת בתיה גור

נראה כי קריאת ספריה של בתיה גור תרמו לא מעט להחלטה שלי

לכתוב ספרי מתח, ובפרט "רצח בשבת בבוקר", שהוא ספרה הראשון. היא כותבת מיומנת, מספרת סיפור חזק, בוראה עולם מעניין, ובעיקר, הביאה לעולם הספרות את דמות הבלש הקבוע שלה: מיכאל אוחיון.

אני אוהבת מאד את כתיבתה של גור, את יכולת הסיפור שלה, את העולם שהיא בוראת, ומעל לכל את מיכאל אוחיון - איש משטרה קשוח אך רך, שמבין היטב את הטבע האנושי, וגם אינטלקטואל. נראה לי כי אוחיון של בתיה גור, אולי בניגוד לסטריאוטיפ של אנשי משטרה קשוחים, מחובר היטב לצד הנשי שלו.  

ספרה של אדיבה גפן, "הנערה שלא היתה", ראה אור לאחרונה בהוצאת כנרת זמורה-ביתן.