שכן תבע: מחסן משותף הפך לדירה של הבת
תושבת בת ים מצאה פתרון דיור מקורי עבור הבת שלה: היא חסמה שטח משותף בבניין שבו התגוררה. אחד השכנים תבע אותה בבית משפט וזכה
מה קורה כששכנה מחליטה להשתלט על רכוש משותף בבניין, הופכת את החצר למרפסת הפרטית שלה ובתה עוברת להתגורר שם? התשובה: השכן מגיש תביעה וזוכה.
התברר שאחת היורשות, המתגוררת בדירת הקרקע, החליטה לספח לעצמה את החצר, ובתה הגדילה לעשות ועברה להתגורר במחסן לאחר שהפכה אותו לדירה של ממש. בתביעה שהגיש בעל הדירה לבית משפט השלום בראשון לציון הוא ביקש להורות על הריסת כל המבנים החוסמים את הגישה לחצר ולמחסן ולסלק את ידי היורשים מהמחסן.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- פיטרת וגם תבעת? עיריית בת ים נגד עובד
- פוטר עקב ארגון עובדים או בגלל צוק איתן?
- הקלטתי אותך: מתי מותר לבצע האזנת סתר?
- השופט חייב גרושה: חזרי מבת ים לגבעתיים
11 ילדים שירשו שתי דירות בבניין בבת ים, אחת בקומה הראשונה ושנייה בקומת הקרקע, מכרו ב-2006 את הדירה בקומה הראשונה לשכן שגר בבניין סמוך. ב-2009 עבר בנו להתגורר בדירה והופתע לגלות שאינו רשאי להיכנס לחצר המשותפת או להשתמש במחסן המשותף, ולמעשה הגישה אליהם נחסמה לחלוטין.
דבר נקי
סכסוך שכנים: "הלסבית", "הג'יגולו" והתביעה
עו"ד יקי רנד
במשך 20 שנה מתעמתים שכן ושכנה זה עם זה. הפעם הגיע הסכסוך לבית המשפט בשל גידופים שנאמרו בנוכחות שוטרים. כמה הם ישלמו?
השכנה שהתגוררה בדירת הקרקע טענה שהיא משתמשת בחצר ובמחסן באופן בלעדי זה שנים. לדבריה, התפתחו הסכמה ונוהג שלפיו הרכוש מוצמד לדירתה, ועל כך הסתמכה כשביצעה בחצר ובמחסן שיפוצים בהשקעה כספית ניכרת. היא הוסיפה שהתובע רכש את הדירה במחיר מופחת בשל הידיעה שלא יוכל להיכנס לחצר ולמחסן.
השופטת יעל בלכר הכריעה לטובת התובע. היא קבעה שהחצר והמחסן הם חלק מהרכוש המשותף והנתבעת לא הוכיחה שיש לה איזושהי זכות להשתמש בהם משל היו שלה. היא הוסיפה שהתובע מעולם לא הסכים לשימוש הבלעדי ברכוש המשותף, ועצם העבודה שהנתבעת ערכה בו שינויים לא מקנה לה את הזכות להשתלט על רכוש שאינו שלה.
למעשה, קבעה השופטת, לאורך השנים היו בני משפחתה של התובעת בעלי הקומה הראשונה והורשו להיכנס לחצר ולמחסן. מכאן עולה שלפי הנוהג נהגו בעלי שתי הדירות להשתמש ברכוש המשותף, ולא הכירו בזכות בלעדית של המתגורר בדירת הקרקע.
נקבע גם שהטענה שהתובע רכש את הבית במחיר מוזל לא הוכחה. התובע הכחיש זאת והסכם המכר, שאין בו הוראה בעניין, מאשר את עמדתו. השופטת הזכירה לנתבעת שהסבת המחסן למגורים נעשתה ללא היתר.
לסיכום הורתה השופטת על הריסת המבנים החוסמים את הגישה לרכוש המשותף ועל פינוי המחסן. הנתבעת חויבה להחזיר לתובע הוצאות משפט ולשלם שכר טרחת עו"ד של 10,000 שקל. מאחר שפסק הדין העלה שהנתבעת לא ממש פועלת לפי חוקי התכנון והבנייה, הורתה השופטת בלכר להעבירו למחלקה המשפטית של עיריית בת-ים.
עו"ד ושמאי מקרקעין חיים מסילתי מסביר שהרכוש המשותף בבית המשותף שייך לכלל דיירי הבית: "בתי המשפט והמפקחים על הבתים המשותפים מראים פעם אחר פעם בפסיקותיהם את החומרה שהם מייחסים לפלישה לרכוש המשותף. יפה יעשה כל בעל דירה אם יבדוק היטב את ההצמדות הרלוונטיות לדירתו טרם עשיית מעשה".
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובע: עו"ד אהרון סדן
- ב"כ הנתבעים: עו"ד אייל נון, עו"ד אלכס וקס מטעם הלשכה לסיוע משפטי
- עו"ד ושמאי מקרקעין חיים מסילתי
היה ממלא מקום יו"ר לשכת השמאים ועוסק בדיני מקרקעין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
