חלית, נפצעת: האם כדאי לחכות לחוק החדש?

"חלית? נפצעת? חכו חודשיים, תחסכו 20 אלף שקל", כך טוען ח"כ מיקי רוזנטל, שקורא לציבור "לא ללכת שולל אחרי מסע הפרסום האגרסיבי", של חברות כגון "המרכז למימוש זכויות רפואיות" של לבנת פורן ו"זכותי". לפי רוזנטל, "חוק חדש הצפוי לעבור בעוד חודשיים יגביל את שכר הטרחה ויחסוך בממוצע 20 אלף שקל לזכאים לקצבה".

• משבר בביטוח לאומי: אכפת לכם מה יקרה ב-2042?
• ילדת? ביטוח לאומי לא יזדרז לשלם
• ההפרטה הבאה: ועדות ערר בביטוח הלאומי
  

רוזנטל יזם יחד עם הח"כים חיים כץ, קארין אלהרר ואילן גילאון, את הצעת החוק לתיקון (159) לחוק הביטוח הלאומי. באמצעות התיקון הם מבקשים להגביל את שכר הטרחה של החברות האלה ל-8% לטיפול בתביעה לגמלה (לעומת כ-20% כיום); 9% בעד טיפול בתביעה, הכולל גם ייצוג בוועדת ערערים והופעה בה; ו-11% בעד טיפול בתביעה הכולל גם ייצוג בערעור בבית-הדין לעבודה על החלטת ועדת ערררים (כלומר, כאן כבר מדובר בשכר טרחה של עורכי-דין, רואי חשבון ויועצי מס). במניין התקופה המרבית יובאו בחשבון תקופות שקדמו לאישור התביעה. שר המשפטים יהיה רשאי לשנות שיעורים אלה.

הביטוח הלאומי מקשה, הנזקקים נעזרים ב"מאכערים"(צילום: אוהד צויגנברג )

"לא ייתכן שמאכערים יגבו רבע מהקצבה"

התיקון לחוק נקרא "הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה". הוא נוסח בהשראת הגבלת שכר הטרחה הקבועה בצו נכי רדיפות הנאצים. ההצעה אושרה בקריאה ראשונה (בוועדת שרים לחקיקה), ואמור לעבור קריאה שנייה ושלישית בעוד חודשיים. "קשה לפתוח היום טלוויזיה, עתון או אתר אינטרנט, בלי לפגוש פרסומת שמטרתה ללכוד לקוחות תמימים בטרם החוק ייכנס לתוקפו אני קורא לציבור להמתין ולא לחתום על החוזים המנופחים", כך לפי רוזנטל.

לפי רוזנטל, "החיסכון לזכאים לקצבה יהיה משמעותי ביותר: קצבת נכות ממוצעת בביטוח לאומי הינה 2,800 שקל. החברות גובות כיום 20% ויותר מן הקצבה למשך 60 חודשים – 5 שנים. כשיעבור החוק החדש יוגבל, שכר הטרחה ל8%, כך שבממוצע יעמדו דמי התווך על 13,440 שקל. המשמעות היא חיסכון של אלפי שקלים לזכאי לקצבה. הקצבה נועדה לאפשר לנכה לקיים חיים סבירים, לא יתכן שמאכערים יגבו רבע מהקצבה והנזקק ישאר ללא דמי קיום מספקת".

מטרת הצעת החוק, לפי דברי ההסבר לחוק, היא: "להגן על הגמלה המשולמת לזכאי לה על-ידי המוסד לביטוח לאומי, למנוע העברת חלקים ניכרים מהגמלה לצדדים שלישיים שטיפול בהגשת התביעה מטעמו של הזכאי לגמלה ועל-ידי כך, להבטיח כי עיקר הגמלה תגיע לידי מי שזכאי לה".

ח"כ מיקי רוזנטל. קורא לציבור "להמתין ולא לחתום על החוזים המנופחים"(צילום: בני דויטש)

הגמלה הממוצעת לפי הביטוח הלאומי: 2,870 שקל

לפני שנבדוק אם כדאי להמתין עם הגשת תביעה לביטוח הלאומי דרך החברות או באמצעות עורכי-דין: כמה כסף באמת יחסוך החוק לצרכנים הנעזרים בחברות ובעורכי דין? בביטוח הלאומי אמרו ל-ynet שהגמלה הממוצעת עומדת על 2,870 שקל בחודש. קצבת הנכות תלויה גם במעמד המשפחתי וגובהה משתנה בהתאם לנסיבות ולחומרה.

20% מ-2,870 שקל זה 574 שקל לחודש. לפי נתוני רוזנטל, סך סכום זה כפול 60 חודשים עומד על 34,440 שקל. לפי החוק החדש, אם יעבור, הסכום ירד ל-13,776 שקל - חיסכון לכאורה של 20,664 שקל - 60%. הסכומים לא כוללים מע"מ, אותו יש כמובן להוסיף לחישוב.

"החברות: לא מדובר ב-60 חודשים ולא ב-20%"

החברות טוענות שהנתונים של רוזנטל "שגויים ומטעים". הן טוענות שכלל לא מדובר ב-60 חודשים: אלא ב-43 או ב-48 חודשים וכן שלא מדובר ב-20% מכלל הקצבה אלא רק מאותם חודשים, מה שאומר שבחישוב מול כל הקצבה האחוזים קטנים יותר.

בנוסף, לטענתם הקצבה הממוצעת קטנה יותר מ-2,870 שקל לחודש (2,600 שקל לחודש, כך נטען ו-1,600 שקל בחודש שהחברות משיגות), אבל אנחנו נסמוך במקרה זה על נתוני הביטוח הלאומי.

מכאן שעבור קצבה ממוצעת, זכותי גובה 574 שקל בחודש, וסך הכל 24,682 שקל, לא כולל מע"מ ודמי טיפול. לפי החוק החדש, הסכום ש"זכותי" גובה יירד ב-60%, ל-229.6 שקל בחודש, קרי - 9,872 שקל סך הכל, לא כולל מע"מ. לפי "זכותי" החברה גובה על תיק בממוצע 15 אלף שקל ובעקבות החוק, הסכום ירד בקרוב לחצי, ל-8,000 שקל. לסכום זה יש להוסיף דמי טיפול, שבממוצע עומדים על 1,000 שקל.

לבנת פורן טוענת שהיא גובה על שירותיה 18% על פני 4 שנים, כלומר 48 חודשים. סך הכל, מדובר ב-24,796.8 שקל לא כולל מע"מ ודמי טיפול. אחרי החוק הסכום ירד ב-55% ל-11,020.8 שקל.

האם חייבים עזרה כדי להשיג קצבה?

בהצעת החוק יש צדק מסוים: מדוע שחברות יגבו נתח מהגמלה המגיעה לחולה על פי חוק? מצד שני יש בה גם אבסורד מסוים: שכן הגמלה הושגה באמצעות אותם צדדים שלישיים, כיוון שהבירוקרטיה מקשה על השגתה ולולא אותם צדדים, יתכן שהחולה לא היה מצליח או טורח להשיגה. בעצם המעוניין בגמלה המגיעה לו על פי חוק, נאלץ לפנות לאותם מתווכים בעלי אינטרסים כלכליים שלוטשים עין לכספי הגמלה שלו, כדי שיסייעו לו בגלל המנגנון המורכב שהושם לו כמכשול על-ידי הביטוח הלאומי. מצד אחד, יש פה לכאורה פגיעה בחופש העיסוק, מצד שני, מדובר בעיסוק שנוי במחלוקת: נטילת נתח שמן מקצבה של בעלי בעיות רפואיות.

האם אפשר להשיג את הקצבה לבד? בביטוח הלאומי אמרו לנו שהמוסד מחלק קצבאות מדי שנה ב-72 מיליארד שקל. במוסד מדגישים: "החברות טוענות ללמעלה מ-60% הצלחה בערעור, אבל הן בוררות רק את המקרים שיכולים להצליח והן לא מתעסקות בנושאים כמו הבטחת הכנסה (קצבה זעומה של 2,000 שקל בחודש מ.ק). חשוב לזכור שגם עבור מי שמערער לבד לביטוח הלאומי, יש שיעורי הצלחה של עד 30% ויתכן שאם אותם אנשים היו פונים ישירות גם ככה הערעור שלהם היה מתקבל".

בנוסף, בשוק פועלות גם עמותות שמסייעות לפונים לביטוח הלאומי ללא תשלום. בביטוח הלאומי אף הקימו, בעקבות פעילות החברות, שירות דומה שנקרא "יד מכוונת".

אם אני בכל זאת רוצה להיעזר בפורן, האם באמת כדאי לחכות?

אם חולה או נכה מעוניין להגיש בקשה לקצבה ולהיעזר בחברות האלה, האם עליו לקבל את המלצת ח"כ רוזנטל ולחכות עד שיעבור החוק? לא תמיד. ראשית, לא בטוח שיהיה חוק (למרות שיש סבירות גבוהה לכך). שנית, אמרו לנו בביטוח הלאומי: "אדם נכה שחושב שהוא צריך להגיש קצבת נכות, אם לא יגיש עכשיו, הוא יכול לקבל רטרואקטיבית אחורה לתקופה של שנה, אך אם נוצרה לו נכות ב-1 בינואר 2014 והוא מגיש עכשיו את הבקשה, כלומר הגיש רק בסוף השנה את ההוכחות שהנכות שלו נוצרה ב-1 בינואר, הוא עלול לא לקבל דבר רטרואקטיבית אם יחכה".

מכאן שמי שמעוניין להיעזר בחברות (כמובן שאפשר לעשות זאת גם בלי תיווכן), כדאי לו לחכות אך ורק בתנאי שזמנו אינו דחוק. מי שזמנו דחוק: יתכן שכדאי לו לבחור אחרת ולא לחכות למרות שגם אז אין הוא חייב להיעזר בחברות או בעורכי-דין. בנוסף לכך, בחברות מדגישים שלפעמים לוקח שנתיים לקבל את הקצבה, אז במילא יתכן שהשנה הרטרואקטיבית "תתבזבז" וזו עוד סיבה בגינה כדאי לחכות, גם אם זמנך דחוק.

לבנת פורן: "גם ככה אנחנו גבוליים ברווחיות"

לבנת פורן מסרה כי "לקראת הכנת החוק לא נערכה שום עבודה כלכלית אמיתית או חשיבה ארוכת טווח ולכן באם יעבור החוק הוא יביא לנזק עצום אשר יגרום לישראלים להוציא ממון רב בכדי לממש זכויות –ולקבל פחות. לחברות המסייעות ישנה הצעה אלטרנטיבית אשר תביא להפחתה משמעותית של עלויות לציבור ועדין תשמור על יכולת הציבור לקבל שירות טוב וללא עלות מימון מוקדמת".

לבנת פורן. "לא מפרסמים יותר בתקופה האחרונה"(צילום: כפיר זיו)

פורן אמרה ל-ynet: "הצעת החוק הזאת תפגע בשכבות החלשות, משום שתייקר את העלות ותביא להפחתה במספר הפונים ולחיסול החברות. מה שעושה רוזנטל זה לחסל את האפשרות לבחור בעזרה עם כסף. אם זה היה שווה ערך: לגשת לבד, או בסיוע של חברה, הצרכנים היו עולים על זה. הם מתוחכמים. הם לא כל כך טיפשים כמו שמיקי מנסה להראות. בשנים האחרונות יש גידול במיצוי של זכויות ב-23%, יותר מאשר בגידול באוכלוסיה. יותר אנשים מנצלים זכויות.

"אנחנו לא יכולים לתת את השירות בסכומים שמבקשים. אי אפשר לקצץ 60% מההכנסה שלנו. אני לא יכולה אני גם ככה גבולית מאוד ברווחיות. גם עורכי הדין לא יוכלו יותר לתת את השירות הזה בעקבות הצעת החוק ואנחנו מציעים לעומתם טווח שירותים מאוד רחב. אפשר למלא טופס ולשלוח ואפשר לעבוד 23 חודשים בממוצע על תיק לקוח, כולל חוות דעת של רופאים, כשערך כל חוות דעת כזאת בשוק הפרטי עומד על 5,000 שקל בממוצע, רק זה כבר שווה מעל 12 אלף שקל בשוק הפרטי ועוד לא דיברנו על העבודה בליווי הלקוח".

"טפלו בביטוח הלאומי, למה לחסל את הפתרון"?

אם זה נכון מה שאת אומרת, זה לא מוכיח שצריך אתכם, אלא שצריך להנגיש את הביטוח הלאומי.

תגובת "זכותי"

תגובת אלון אהרונוב מנכ"ל זכותי: "מדובר בחוק שמתיימר לשמור על זכויות האזרחים, אבל בפועל יגרום להיפך הגמור, ישמור על קופת הביטוח הלאומי מלשלם לאזרחים הזכאים לתגמול כספי. הביטוח הלאומי מאשר רק 25% מהתביעות שמוגשות אליו באופן ישיר. אזרחים שבוחרים לפנות באמצעות חברת זכותי מצליחים ב 75% מהמקרים לקבל תשלום מהביטוח הלאומי וכך גם לגבי אלו שפנייתם הראשונה סורבה על ידי הביטוח הלאומי, למעלה מ 70% הפונים באמצעות חברת זכותי מצליחים בערעור! הכוונות הטובות של חברי הכנסת, עלולות להסתיים בחקיקה שתפגע באזרחים, בעיקר מאוכלוסיות מוחלשות וביכולתם לעמוד על זכויותיהם מול רשויות המדינה. גורמים שאינם מבינים את הדקויות והמורכבות של נושא הקצבאות מטעים במכוון. עמלת החברות עומדת על 8%-9% בלבד!

לעניין גובה העמלה מסרו בחברה כי: "חברת זכותי גובה 20% מ-43 חודשי קיצבה בלבד. זה מסתכם ב 8.6 קיצבאות (הנמוך בענף !) בסך הכל, אך הלקוח זוכה בפועל, ביותר מ-120 חודשי קיצבה בממוצע, ולכן אפקטיבית אנו גובים כ-8% בלבד מסך תקבולי הלקוח.