מעסיקים עוזרת בית? אתם חייבים לשלם דמי חגים

אנשים רבים מעסיקים עוזרי ועוזרות בית בצחצוח כולל של ביתם הפרטי לקראת אירוח המשפחה המורחבת בחגים. אבל לא רבים יודעים כי בכך הם נחשבים למעשה למעסיקים לכל דבר ומחוייבים לתת לעובדים את כל הזכויות הסוציאליות הקבועות בחוק.

עוד על זכויות עובדים - בערוץ קריירה

"הבעיה נובעת מכך שאנשים רבים סבורים שאם הם נותנים למנקה 50 שקל במזומן לשעה - אז הכל סגור, אבל בסיום ההעסקה פתאום הם נתבעים על כל התשלומים שכל העובדים בישראל מקבלים - פנסיה, דמי הבראה, פדיון ימי חופשה וחגים ופיצויי פיטורין", מסבירים בעמותת קו לעובד. "רבים גם מופתעים לגלות שאסור לפטר עובדות בהריון העוסקות בניקיון בתים, למרות שהם מודעים עקרונית לכך שמדובר באיסור חמור בחוק הישראלי".

בעמותה מספרים כי בחודשים האחרונים חלה עלייה בזרם התלונות שהתקבלו מצד עובדי משק בית בנושא - עד כדי כך שהם נאלצו לייעד את ימי חמישי רק לקבלת קהל לאוכלוסייה זו. "לצד פניות ברשתות החברתיות ובמייל, אנחנו מטפלים בכ-350 פניות של עובדים בחודש מאוכלוסיית עובדי הניקיון בבתים פרטיים בלבד", מספרים שם.

חוסר מודעות

בעמותה סבורים כי עיקר הבעיה נובעת מכך, שרוב בעלי הבתים אינם מודעים בכלל חובתם להעניק לעובדי הניקיון זכויות - כפי שמגיע לכל עובד אחר במשק. משום כך, בעמותה החליטו לפתוח בקמפיין מיוחד לקראת החגים - שנועד להעלות את מודעות המעסיקים לנושא ולהבהיר את החובות המוטלות עליהם.

"יש חוסר ברור במודעות של מעסיקי עובדי ניקיון בבתים פרטיים לנושא זה, שכן הם בכלל לא מחשיבים את עצמם כמעסיקים", מסבירים בעמותה. "הרעיון הוא להצביע עליהם ולקרוא בקול – אתם מעסיקים. זה לא משנה אם המנקה מגיעה רק פעם בשבוע, וגם אם מדובר בעובד שאינו ישראלי, ואפילו שמשלמים במזומן - מעסיקי עובדי ניקיון במשק בית מחויבים לדאוג לזכויות המגיעות לכל עובד בישראל".

אז אילו זכויות סוציאליות מחויבים לשלם מי שמעסיק מנקה בביתו הפרטי - ומה קובע החוק במקרה של פיטורים כדי שהליך זה ייעשה כחוק? לפניכם הרשימה המלאה שגיבשנו בסיוע קו לעובד:

זכויות סוציאליות

ביטוח לאומי - כל מעסיק עובד במשק בית חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי עבור העובד, ללא קשר למוצאו של העובד, מינו, או מעמדו החוקי בישראל. התשלום לביטוח לאומי יעשה על פי אחוזים מהשכר – עבור עובד זר יש לשלם 2% משכרו החודשי, עבור עובד ישראלי יש לשלם 7.25% משכרו.

מעסיק עובד ישראלי רשאי לנכות משכר העובד 2% מהשכר עבור דמי הביטוח. חשוב לציין כי הסדרת תשלום דמי הביטוח הלאומי מכסה את העובד ומגינה עליו ועל המעסיק במקרה של תאונות עבודה ושורה של גמלאות נוספות. בנוסף, יש לציין כי המוסד לביטוח לאומי אינו מדווח לגופים אחרים על התשלומים המועברים אליו, כגון משרד הפנים, משרד הכלכלה וכו'.

מתוך הקמפיין של קו לעובד

פנסיה - בהתאם לצו ההרחבה הכללי במשק משנת 2008, מעסיקים חייבים להפריש כספים לטובת ביטוח פנסיוני מקיף לעובדי הניקיון המועסקים בביתם, לאחר תקופת העסקה של שישה חודשים. עובדים המתחילים את עבודתם כאשר ברשותם קופת פנסיה קודמת, זכאים להפרשות החל המיום הראשון להעסקה.

גובה ההפרשות לפנסיה הינו 17.5% מהשכר החודשי, כאשר 5.5% מהסכום ינוכו משכר העובד, ו-12% ישולמו בנוסף על ידי המעסיק. על המעסיק להקפיד על חובת ההפרשה לביטוח פנסיוני מידי חודש, גם אם העובד מועסק מזה תקופה וטרם הופרשו עבורו הסכומים המוגדרים בצו ההרחבה, ניתן להפריד את הסכום במלואו רטרואקטיבית. לתשומת לבכם, אי הפרשה עלולה לגרור אחריה תשלום פיצוי לעובד בתוספת ריבית והצמדה. לפירוט נוסף בעניין תשלומי הפנסיה ניתן לקרוא כאן (לינק לפוסט ספציפי).

פדיון ימי חופשה שנתית - כל העובדים בישראל זכאים לימי חופשה שנתית, כאשר משמעות זכות זו היא שהעובד לא יעבוד מספר ימים בשנה, בהתאם לאחוזי משרתו, ועדיין יקבל שכר עבור אותם ימים. עובדי משרה מלאה זכאים עבור כל חודש עבודה ליום חופשה בתשלום. עובדי ניקיון בבתים פרטיים, אשר עובדים לרב בחלקיות משרה, יקבלו על פי שעות העסקתם ואחוזי משרתם. עובד אשר סיים את עבודתו ונותרו לזכותו ימי חופשה, רשאי לפדותם בשווה כסף.

דמי חגים - עובדי ניקיון במשק בית המועסקים לפי שעות, ואשר השלימו שלושה חודשי עבודה, זכאים להיעדר מהעבודה בימי החג הנהוגים בדתם, ולקבל שכר מלא (מלבד הוצאות נסיעה) עבור ימי החג שבהם נעדרו, ועד 9 ימים בשנה. זכות זו מתקיימת רק במידה והיו אמורים לעבוד ביום שבו חל החג, ואלמלא החג היו מועסקים כרגיל (כלומר החג חל ביום שבו נהגו לעבוד אצל המעסיק).

דמי הבראה - ככל עובד אחר, עובדי ניקיון במשק בית זכאים לדמי הבראה בהתאם לאחוז משרתם, לאחר השלמת 12 חודשים במקום עבודתם, ובהתאם לוותק שצברו אצל המעסיק. ניתן לחשב את הסכומים המגיעים לעובד/ת המועסק/ת בביתכם בגין חופשה שנתית, דמי חגים ודמי הבראה בקלות ובמהירות באמצעות מחשבון הזכויות באתר קו לעובד (לינק)

הליכי פיטורים

שימוע - בדומה לרוב העובדים במשק, גם לעובד וא עובדת שהועסקו בביתכם בניקיון זכות לשימוע בטרם פיטורים, שמטרתו העיקרית הינה לאפשר לעובדים להתמודד עם טענות המעביד כלפיהם בטרם הפיטורים. הליך זה שעוגן היטב בפסיקה הענפה, חל על כלל העובדים בישראל. אי קיום חובת שימוע יכולה להוביל לביטול הפיטורים ו/או לתשלום פיצויים לעובד/ת שנפגע/ה עקב כך.

הודעה מוקדמת - עובדי ניקיון בבתים פרטיים זכאים להודעה מוקדמת טרם פיטורים בת יום אחד עבור כל חודש של עבודה במשרה מלאה. עובדים המועסקים במשרה חלקית, זכאים להודעה מוקדמת יחסית לחלקיות משרתם.

לדוגמא, עובד המועסק משך 8 שעות שבועיות השוות ל-20% משרה, יהא זכאי ל- 0.2 ימי הודעה מוקדמת מידי חודש. לאחר שנת עבודה זכאים העובדים במשרה מלאה ל- 14 ימי הודעה מוקדמת, ולחצי יום נוסף עבור כל חודש עבודה, לדוגמא, עובדת המועסקת יומיים בשבוע, 5 שעות בכל פעם, המהוות 23% משרה, תהא זכאית אחרי שנת עבודה ל- 3 ימי הודעה מוקדמת.

לחילופין, המעסיק רשאי לוותר על עבודה בפועל במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, ולהפסיק את העסקת העובד/ת באופן מיידי, במידה וימשיך לשלם את השכר הרגיל שהיה משלם אילו נמשכה העבודה בימי ההודעה המוקדמת, למעט החזר הוצאות נסיעה.

פיצויי פיטורים - עובד/ת ניקיון בבית פרטי זכאי/ת לפיצויי פיטורין לאחר השלמת 12 חודשי עבודה במקום עבודה אחד. הפיצויים מחושבים לפי השכר החודשי האחרון, כפול מספר שנות העבודה אצל המעסיק. יש לחשב לצורך פיצויי פיטורים גם חלקי שנה. לדוגמא, עובד שהועסק משך שנה ושלושה חודשים זכאי לתשלום שכרו החודשי האחרון במכפלת 1.25.

בעמותה מדגישים כי "פיטורים שבוצעו בסמוך לסיום שנת העבודה הראשונה (לאחר השלמת כ- 11 חודשי עבודה) ייחשבו כפיטורים שנעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים, אלא אם הוכח אחרת. במקרה זה עובד/ת שפוטר/ה זכאי/ת לפיצויי פיטורים, אלא אם יצליח המעסיק להוכיח שהפיטורים נעשו שלא על מנת להתחמק מחובת התשלום".

לאילו סנקציות אתם חשופים?

בקו לעובד מציינים כי רוב מקרי התלונות שמגיעים לפתחם, מסתיימים בגישור או פשרה, בסיוע של העמותה לאורך התהליך. עם זאת, עו"ד דגנית לפידור זינגר, מומחית לדיני עבודה ממשרד לפידור ושת', מסבירה כי המעסיקים שאינם ממלאים אחר חובותיהם - חושפים את עצמם לסנקציות חמורות. "לשון החוק אינו מבדילה בין עובד/ת משק בית לכל עובד/ת אחר/ת מבחינת הזכויות הסוציאליות שיש להעניק", היא מדגישה.

"בהתאם לכך, גם בית הדין אינו מתייחס לתביעות הנוגעות לעובדי משק בית באופן שונה מכל שכיר אחר, מוסיפה לפידור. "על כן, מעסיקים אשר לא משלמים לעובדי משק הבית את מלוא זכויותיהם חשופים לתביעות של העובדים ולהליכים פליליים שיפתחו כנגדם על ידי כל אימת שהם מקפחים את העובדים ובכלל זה גם את עובדי משק הבית.

בין היתר היא מדגימה מקרה שבו בית הדין האזורי לעבודה הורה למעסיק לשלם פיצוי של 45 אלף שקל לעובדת ניקיון שפוטרה בשל הריונה, לאחר כ-5 חודשי העסקה. במקרה זה נקבע כי הפיטורים נעשו שלא בתום לב ולכן נפסקו לתובעת פיצויים בגובה של 9 משכורות, עבור 6 חודשי עבודה שנותרו לה עד ללידה ובתוספת 3 חודשים בגין אובדן דמי לידה, וכן פיצוי בגובה משכורת אחת בגין אי עריכת שימוע. הנתבע גם נדרש לשאת ב-8,500 שקל הוצאות משפט. 

במקרה אחר, עובדת עובדת משק שהועסקה אחת לשבוע במשך שנים רבות, פוטרה לאחר שהאשימו אותה על לא עוול בכפה בגניבה ממעסיקה. "העובדת תבעה לקבל את מכלול הזכויות שמגיעות לה כגון פדיון חופשה, דמי הבראה ועוגמת נפש", מספרת לפידור. "בית הדין לעבודה פסק כי היא זכאית לקבל ממעסיקה 12,255 שקל וכן פסק לה פיצוי בגין הוצאת לשון הרע בסך 10,000 שקל והוצאות משפט בסך 6,000 שקל".