דת ומדינה תשע"ד: אזרחי ישראל - חילונים וליברלים
61% מהישראלים תומכים בהפרדת הדת מהמדינה, 64% בעד הכרה בגיורי הזרמים הלא אורתודוכסיים, 81% בעד ליבה לחרדים, ו-72% רוצים מרכזי קניות בשבת. ההישג הגדול של הממשלה - "חוק השוויון בנטל" - אכזב. הסקר השנתי של ynet-חדו"ש: ישראל שמרנית, הישראלים ליברלים
אם יש דבר-מה שבנט, לבני, לפיד וליצמן ואפילו הרבנים הראשיים יכולים להסכים לגביו, הרי זה שהשנה החולפת עמדה בסימן גל חקיקה אדיר בנושאי דת ומדינה. כמעט בכל תחום ביקש המחוקק לטפל במהלך ה'תשע"ד - מהגיור והרבנות, ועד לכשרות והשבת - ברוב המקרים, עדיין ללא הצלחה. כשסוף-סוף הצליחה הכנסת להשלים את המלאכה, הקרע בעם היה חסר תקדים - והציבור לא מרוצה מהתוצאה. גם אכל את הדגים המסריחים, וגם גורש מהעיר.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
מחקר "מדד הדת והמדינה" של ynet ועמותת חדו"ש (חופש דת ושוויון) בחן ומצא: חגיגות הניצחון של לפיד וזעקות השבר של החרדים לא הצליחו לשכנע את אזרחי ישראל ש"חוק הגיוס", שהיה ההישג המרכזי של ממשלת נתניהו בתחום זה, יעשה את העבודה ויביא לשינוי משמעותי במספר בני הישיבות המשרתים בצה"ל. זאת ועוד: חלוקה להגדרות דתיות מלמדת כי כל המגזרים אינם שבעי רצון באופן כללי מפעילות הממשלה בנושאים הדתיים, ורוב הציבור בכלל תומך בהפרדת הדת מהמדינה.
ראש השנה איז אין דה האוס:
הסקר, שנערך על ידי מכון סמית למחקר בקרב 800 איש - מדגם מייצג של האוכלוסיה היהודית הבוגרת בישראל (טעות דגימה מרבית: 3.5%), מגלה כי 61% סבורים כי "חוק השוויון בנטל" לא ישיג את מטרתו – ובהם 98% מהחרדים, 76% מהדתיים, 56% מהמסורתיים ו-53% מהחילונים. רק 39% מאמינים בו.
מבצע "צוק איתן", אגב, לא השפיע על עמדותיהם של 55% מהציבור בשאלת גיוס תלמידי הישיבות. לעומת זאת, 34% התחזקו בדעתם כי יש לגייסם ו-11% השתכנעו עוד יותר כי אינם צריכים לשרת. בין האחרונים גם 54% מהחרדים – המגזר היחיד שברובו השיב כך.
68% אמרו כי הם מתנגדים לעמדות שביטאו דוברים חרדים במהלך המבצע, ולפיהן תלמידי הישיבות אינם משתתפים בלחימה משום שלימוד התורה והתפילות שלהם שומרים על ביטחון ישראל, ועל החיילים וגורמים לניסים במלחמה. לעומתם, 97% מהחרדים ו-73% מהדתיים דווקא הסכימו לכך. ועם זאת, 64% דחו את הביקורת בסגנון "לא יוצאות הלוויות מבני ברק" – וכך גם 53% מהחילונים.
66%: להכיר בכל סוגי הנישואים
ובחזרה לסוגיות דת-מדינה: אף שרוב הציבור (66%) קיבל את מבוקשו - הדרת המפלגות החרדיות מהממשלה - הוא איננו מרוצה מהישגי הקואליציה בנושאים אלה. 78% מאוכזבים מהממשלה עצמה (ובהם גם רוב החרדים ורוב החילונים – כל אחד מסיבות אחרות, כמובן) ו-74% אינם מרוצים מיו"ר "יש עתיד", יאיר לפיד, באופן אישי. בין מצביעי המפלגה הנתונים מעודדים יותר מבחינתו: 50% שבעי רצון ו-50% לא.
61% מבעלי הדעה אמרו כי הם בעד הפרדת הדת מהמדינה, ו-84% מסכימים כי במדינת ישראל צריך להתקיים חופש בחירה והתנהגות לחילונים ולדתיים לפי השקפת עולמם. מניתוח הנתונים עולה, כצפוי, כי מספר התומכים בכך יורד ככל שמתחזקת רמתם או אדיקותם הדתית.
כך, למשל, 66% סבורים כי יש להכיר בכל סוגי הנישואים, ובכללם קונסרבטיביים, רפורמיים ואזרחיים, ו-64% בעד הכרה בגיורי הזרמים הלא-אורתודוכסיים (ובהם 37% התומכים גם בגיור "חילוני"). לעומת אלה, לחרדים מעניק הציבור פחות חופש: 81% סבורים כי יש לחייב את מוסדות החינוך במגזר ללמד את "מקצועות הליבה" (61% אף תומכים בסנקציות כלכליות נגד הסרבנים), ו-51% מבקשים לכפות על מפלגות חרדיות (וערביות) מתן ייצוג הולם לנשים.
60%: בעד כשרות לעסקים מחללי שבת
ומה בדבר "חופש חילול שבת" לחילונים? 72% תומכים בהפעלת מרכזי קניות מחוץ לערים ביום המנוחה ו-53% מצביעים בעד פתיחת מרכולים ופיצוציות בתל-אביב ללא הגבלה. לעומתם, 18% מעדיפים לאפשר זאת רק באופן מוגבל או באזורים מסויימים בעיר ו-29% היו משביתים לחלוטין את אותם בתי עסק. אף שמבחינה רשמית המאבק סביב הנושא הוא סוציאלי ולא דתי, נראה כי הציבור מתייחס לנושא כקונפליקט דת-מדינה לכל דבר ועניין, ולכן הדתיים והחרדים מבטאים עמדות שמרניות-יחסית, והחילונים – ליברליוֹת.
בנוגע לתחבורה ציבורית בשבת, 45% תומכים בהפעלתה בהיקף מצומצם (ובהם 49% מהחילונים), 25% בעד מתכונת רגילה, כמו בשאר ימות השבוע (45% מהחילונים), 18% סבורים כי יש לשמר את המצב הקיים (52% מהדתיים) ו-12% מציעים לבטל אף את מה שפועל כיום בשבת (73% מהחרדים).
60% מהציבור תומך בהצעת החוק של ח"כ אלעזר שטרן (התנועה) המבקשת לחייב את הרבנות הראשית להעניק תעודת כשרות גם לבתי-עסק מחללי שבת, ו-40% מסכימים עם ההתניה הקיימת. ומה מידת שביעות הרצון של אזרחי ישראל מהרבנות? 72% אינם מרוצים ממנה (ובהם גם 37% מהחרדים ו-42% מהדתיים) ורק 28% אמרו כי הם מרוצים.
84%: לא מאמינים ל"רבני הנסים"
עוד מצא הסקר, כי 56% תומכים בהחשבת הדרת נשים במרחב הציבורי כעבירה פלילית, 56% מצביעים בעד העדפה מתקנת לגברים חרדים בקבלה לעבודה בשירות הציבורי, 83% דורשים מיצוי כושר השתכרות כתנאי להטבות כלכליות מטעם המדינה, וכן העדפה של בוגרי שירות צבאי או אזרחי, ו-84% לא מאמינים לטענות הנשמעות מעת מעת מפי רבנים, לפיהן אירועים ביטחוניים ואסונות טבע הם עונשים משמיים על חטאים כדוגמת חילול שבת וגיוס בני ישיבות בכפייה.
ולמרות כל אלה, משתתפי הסקר דירגו את רמת המתיחות בין חרדים לחילונים רק במקום השני מבין הקונפליקטים בין מגזרים בישראל, עם 35% - כאשר את המחלוקת הפוליטית בין ימין ושמאל ציינו 45% כקשה ביותר (ייתכן שבהשפעת "צוק איתן"). בעניים-עשירים בחרו 9%, במזרחים-אשכנזים - 6%, בעולים-ותיקים – 4% ושאר המרואיינים מסרו תשובות אחרות.
השקפת העולם הדתית של אזרחי ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי ביחסם לשבת, היא כזו: 34% רואים בה יום מנוחה בעל "אווירה מיוחדת" ותו-לא (54% מהחילונים) ועבור 24% זהו יום רגיל (41% מהחילונים). לעומתם, 29% שומרים את השבת על פי ההלכה (100% מהדתיים והחרדים) ו-13% מקיימים חלק מהמצוות הקשורות בה (35% מהמסורתיים – התשובה הנפוצה ביותר במגזר זה).
בהתייחס להשקפת העולם הפוליטית, 59% העידו על עצמם כי הם ממוקמים מימין למרכז, 22% משמאלו ו-19% במרכז. עורכי המחקר מציינים כי "ממצאים אלה משקפים את המגמה שניכרת בחודשים האחרונים, ובמיוחד תחת השפעת המבצע 'צוק איתן' – התחזקות המחנה הימני ו'התכווצות' מחנה שמאל".
"חופש הדת והשוויון בנטל - קורבן פוליטי"
מנכ"ל עמותת חדו"ש (לחופש דת ושוויון), עו"ד אורי רגב, התייחס לנתונים: "דווקא הגידול בתמיכה בתחומי חופש הדת השונים, ממחיש עוד יותר את הפער הבלתי נסבל בין העמדה הנחרצת של הציבור, לבין מדיניות ממשלות ישראל לדורותיהן, לרבות הממשלה הנוכחית".
לדבריו, "הלחץ הציבורי הביא להקמת ממשלה ללא המפלגות החרדיות, בה ממלאת 'יש עתיד' תפקיד בכיר, אבל השינויים שביצעה ממשלה זו בפועל בנושאי חופש הדת מזעריים. אין פלא, איפוא, כי שלושה-רבעים מהציבור אינם מרוצים מתפקוד הממשלה ו'יש עתיד' בתחומי הדת והמדינה".
רגב הוסיף כי "למרבה הצער, חופש הדת והשוויון בנטל נופלים שוב ושוב קורבן לתחושה של מפלגות ופוליטיקאים שמותר להם להתעלם מרצונו של הציבור ומהבטחותיהם לבוחר", וקבע: "אסור שזה יימשך".
"ספק אם הייתה הזדמנות טובה יותר בעשורים האחרונים לביצוע המהפכה האזרחית שהציבור כל כך מייחל לה", סיכם. "ספק אם הייתה הזדמנות טובה יותר ליישם, באיחור של יותר מ-60 שנה, את הבטחת מגילת העצמאות לחופש דת ושוויון. אסור להחמיץ את ההזדמנות הזו".