נפגעי צוק איתן ממשיכים להמתין לפיצויים

הממשלה הודיעה שתפצה עובדים בטווח ה-40 ק"מ מהרצועה על העדרות מהעבודה במהלך מבצע צוק איתן וכי גני הילדים והמעונות יחזירו להורים כסף - אך לא דאגו בפועל למנגנון ביצוע. המקרה של א' ובעלה מהדרום, שגוייס לשירות מילואים, מהווה דוגמא לפערים בין ההבטחות למציאות.

לכתבות נוספות בערוץ קריירה

• אב טרי: "פשטתי רגל בגלל צוק איתן"
  
• העסק נפגע ב"צוק איתן"? כך תקבלו פיצוי
  
• "עסקים בדרום בטיפול נמרץ, מורדמים ומונשמים"
  

א' ובעלה הם הורים לשני ילדים (בן 6 ובת שנתיים). כעת היא נמצאת בהיריון מתקדם, שמוגדר בסיכון גבוה. המשפחה מתגוררת בדרום, באזור שבו הכריזה הממשלה על מתן פיצוי להורים בגין התשלום על מעונות היום שלא הופעלו, וכן על תשלום שכר לעובדים שנאלצו להעדר מהעבודה בשל המצב. אולם בני הזוג המתינו לפיצויים לשווא.

"לא רק שלא קיבלנו משכורת מלאה, גם לא קיבלנו החזרים מהמעון של הילדה וזה יצר מצב של חריגות גדולות בחשבון", סיפרה בשיחה עם ynet. "ההוצאות במהלך המלחמה היו גדולות מאוד, יותר מהמתוכנן, ולא יכולנו להוציא כסף ולעשות קניות. זו תחושה קשה. בעלי בא, נתן את כל כולו למדינה ובסוף אומרים לנו 'תתמודדו לבד. אין מי שיעזור לכם כרגע'. משאירים אותנו לבד".

בעלה של א' גוייס כבר ביום הראשון של המבצע ונותר במילואים כמעט לכל אורכו, למשך 37 יום. בזמן זה, היא נאלצה להשאר עם הילדים בבית, תחת אימת הרקטות. "כל החודשיים האלה היינו בבית וחשתי חוסר אונים", היא מציינת. "מצד שני, בעבודה דרשו שאגיע כרגיל, אבל לא היה לי איפה לשים את הילדים. נעזרתי ככל יכולתי בהורים שלי, שמתגוררים במרכז, אבל רוב הזמן הייתי חסרת אונים לגמרי".  

"עובדים תלויים ברצון הטוב של המעסיקים"

אם לא די בכך, א' מספרת, כי קיבלה ממקום עבודתה משכורת חלקית עבור אוגוסט, בגובה של 1,400 שקל בלבד. "אי אפשר להתקיים מזה", אמרה. "רק יותר מאוחר הכניסו לי 1,700 שקלים נוספים, אבל זה גם היה מעט מדי. אני ובעלי לא יכולנו לבצע את התשלום הראשון לבית הספר, אנחנו לא יכולים לעשות את החג כמו שצריך ואנחנו מבקשים מאנשים אחרים".

בני הזוג פנו לסיוע לעמותה למען משרתי המילואים ובעקבות התערבותה הסכים מקום עבודתה של א' לשלם לה את מלוא השכר עבור הימים שהחסירה ולסייע לה במצבה. "בפועל, העובדים תלויים ברצון הטוב של המעסיקים", קובל עלה מיקנובסקי, ממייסדי העמותה. "הממשלה פירסמה החלטות, אך בפועל זה לא ממומש - אנשים עדיין לא יכולים לקבל את הכסף על ימי היעדרות או פיצוי על גני הילדים".

לדבריו, במהלך המבצע התקבלו העמותה מאות פניות של מילואמניקים ובני משפחותיהם, בין היתר בנושא של הקושי הכלכלי. "הדבר החמור ביותר הוא שיש אנשי מילואים שגוייסו, בעוד המשפחה בעורף חשופה לטילים ומתמודדת עם הוצאת חריגות", הוא מוסיף. בינתיים הכסף לא נכנס, כי הממשלה לא פתרה את הבעיה".  

עוד הוא מציין, כי במבצעים הקודמים, כמו עמוד ענן - ביקשה העמותה מהמדינה להקים ועדה בינמשרדית שתטפל בכל ההיבטים של משרתי המילואים, כמו היעדרות מלימודים ועבודה, אולם זה לא קרה. "המקרה הזה הוא דוגמה לכך, שמילואימניק זה לא רק חייל שגוייס למלחמה, אלא שיש לו משפחה שגם מגוייסת. לפעמים יש לו גם עסק או שהוא סטודנט ונוצרות הרבה בעיות. לא יכול להיות שנרוץ אחרי הממשלה כל פעם מחדש שיפעילו את המנגונים שיקלו על האנשים האלה. שיתחילו להתעורר".

משרד הכלכלה: "המעסיק מחויב לשלם"

ממשרד הכלכלה נמסר, כי מרכע שנחתם צו ההרחבה, המעסיקים מחויבים לשלם לעובדים את השכר עבוד תקופת המבצע וכי רק לאחר מכן יוכלו הם יוכלו לפנות לרשות המסים לקבלת פיצוי. במידה שעובדים לא קיבלו את שכרם - הכלי העומד לרשותם הוא תביעת המעסיק בבית הדין לעבודה.

ממשרד הכלכלה נמסר, כי "המעסיק מחויב לשלם לעובדיו. רק לאחר שישלם משכורות לעובדים יוכל המעסיק לפנות לרשות המסים לקבלת פיצוי. אשר על כן, ומשחתם השר בנט על צו ההרחבה יוכל העובד שלא קיבלת משכורתו לפנות לבית הדין לעבודה ולתבוע את המעסיק. בכל מקרה, נשמח לקבל תלונות מפורטות בנושא".