רבים, מתפייסים ושוב רבים: הפרדוקס זוגי
על מה ולמה זוגות רבים? איך רבים נכון והכי חשוב: כיצד מתפייסים? רגע לפני יום כיפור, קבלו את המדריך השלם למריבות זוגיות
זוגות מסוגלים לריב כמעט על כל דבר, וזה בסדר. בואו נגיד שאילו שלא רבים כלל מדאיגים יותר. הרי ריב טוב הוא כמו קתרזיס - מצוין כדי לאוורר דברים שהצטברו, לפתור קונפליקט קיים ולנקות את המרחב הזוגי. אם כך, רצוי לריב, השאלה, כמו בכל דבר, היא מה המינונים הבריאים לכך, איך רבים נכון וחשוב לא פחות – כיצד מתפייסים.
ישנן כמה סיבות עיקריות למריבות זוגיות. הכרוניקה גם ידועה מראש – הנושא ידוע, ההתנהלות ברורה לשני הצדדים, גם התוצאה כבר ידועה מראש. ובכל זאת, זוגות עדיין עושים זאת בכל פעם מחדש. על מה הם רבים?
עוד בנושא:
אל תדליקו סתם: 10 דרכים לריב נכון
1. לנו הנשים יש צורך עז שבן הזוג יבין אותנו ללא מילים. רבות אוחזות בפנטזיה כי מספיק שבן הזוג יסתכל עליהן ויבין מיד אם היא רוצה שהוא יכין לה קפה, יוריד את האשפה או יחליף ערוץ בטלוויזיה. מאיפה הגיע הרצון הזה? והוא? הוא בכלל לא יודע שהוא אמור להיות קורא מחשבות? כנראה שלא, כי מה שהוא מבין זה את הרגע שבו היא מגלגלת אליו עיניים והוא יודע שהגיע הזמן לתפוס מחסה.
2. מריבה קבועה על נושא קבוע, בזמן קבוע. הנושאים העיקריים הם:
כסף – בעיקר ברגע שבו מנהל הבנק מתקשר, או כשמגיע פירוט הוצאות כרטיס האשראי;
חגים – לאיזו משפחה ללכת? (הוא לא רוצה ללכת למשפחה שלה, היא לא רוצה ללכת למשפחה שלו וכדומה);
מתבגרים בבית – כן לתת את המפתחות לרכב ביום שישי או לא לתת?
שינויים – לעבור דירה או רק לשפץ? אבל, רגע, מי בכלל אמר שיש כסף לזה?
3. ילדים. נכון שציינתי אותם גם בסעיף הקודם, עם זאת, מגיע להם סעיף מיוחד. אמרו לנו שילדים הם ברכה. ברוב המקרים זה גם נכון, עד שבגללם חוסר ההסכמות הופכות למריבה אחת גדולה שגם השכנים שומעים עליה. קיימות לכך סיבות מגוונות מאוד: חוסר הסכמה על גבולות, חוסר הסכמה על דרך הלימוד, חוסר הבנת הצרכים של הילד והתרגום שכל אחד נותן. מריבה מרה ושכיחה היא גם בנוגע לריטלין – כן לתת או לא לתת? מי בכלל החליט שצריך לתת ולמה צריך לקבל את דעתו?
4. סקס. באמת חשבתם שזה לא ברשימה? סקס הוא נושא מאד שכיח במריבות, במיוחד כאשר בני הזוג אינם מסונכרנים במינון. ולא רק - הוא רוצה יותר, היא רוצה שהוא יניח לה לנפשה. הוא רוצה סקס מהיר, היא רוצה שהוא יעשה איתה אהבה. הוא רוצה את הפוזה הקבועה, היא רוצה שהוא יגוון. אל תשלחו מיילים זועמים, זה יכול להיות גם הפוך. פשוט תחליפו את "היא" ב"הוא" והכל בסדר.
הסוד לזוגיות טובה
לא חשובה הסיבה למריבה, אפשר לצלוח כל אחת אם תחליטו להגדיר כמה כללים מראש. אחד הסודות של זוגות אשר עוברים יחד לא מעט עשורים ורגעי האושר שלהם רבים, הוא להתפייס לפני שנכנסים למיטה.
ג'ון גוטמן, חוקר בתחום הנישואין, מצא שאם רוצים לנבא אם נישואים ימשיכו או יפסיקו, אפשר לנבא זאת על ידי קיומו של רגש שלילי מתמשך שמורכב מארבעה מרכיבים: ביקורתיות, בוז, הגנתיות ובניית קיר, ואני אסביר: כשמתייחסים לביקורתיות, מתכוונים להתקפה על תכונותיו של השני, בדרך כלל עם האשמה. להבדיל מביקורתיות, בבוז ישנה כוונה להעליב ולפגוע באופן פסיכולוגי, ויש נטייה לשכוח כל תכונה טובה של השני. בוז כולל: העלבות וכינויי גנאי, הומור עוין ולעג. כאשר אחד נוהג בבוז, השני, בדרך כלל, מגיב בהגנתיות ומכאן הדרך למטה קצרה.
כל אחד מרגיש קורבן של השני ואף אחד אינו לוקח אחריות כדי לתקן דברים. דוגמה להגנתיות ולבניית קיר היא כשהאישה צועקת ובוכה והבעל מראה מבט זגוגי, ללא רגשות. ככלל, כעס הרסני לזוגיות כשהוא מלווה בביקורתיות ולעג.
רגע לפני ה"ברוגז" – "עשה ו"אל תעשה"
חבל שלא הוסיפו בעשרת הדיברות את הדיבר האחד העשר והוא "כבד את בת זוגך" (ולהפך!). נהוג לומר שבשביל כבוד צריך לעבוד, ובזוגיות, במיוחד כאשר היא כבר ארוכה ומבוססת קיים, מן הסתם, כבוד הדדי, ובעצם קיומו, חשוב לתת לו נפח רחב, במיוחד בעת מריבה. הרי בזמן מריבה אנחנו לא רואים את מי שעומד מולנו כי אנחנו שקועים בתוך עצמנו, לא מקשיבים בכלל למה שהצד השני אומר ויורים את מה שיש לנו לומר, או שופכים את כל מה שצברנו מבלי לעצור אפילו לרגע. כל האוטומטים שלנו בפעולה.
אז מה כן לעשות?
לא לריב באותו הרגע. סבלנות. רצוי שתתקררו קצת לפני כן, ואין בעיה לעשות את זה - פשוט שכל אחד מכם יכנס לחדר אחר או יצא לעשות סיבוב מסביב לבית. כשתירגעו, לפני שתשבו ותדברו, רצוי שתשקיעו מחשבה נוספת כדי להבין מה באמת מרגיז אתכם. יחסים אמיתיים, הם אמנות הפשרה. כדי לעשות זאת הפתרון צריך להתאים לשני הצדדים. לכן, בזמן שיחה אל תערבבו יותר מנושא אחד. כאן גם המקום לוותר על האשמות הדדיות ולהעביר מסר ברור.
כמו כן, חשוב שתהיה הקשבה אמיתית. בזמן ויכוח/מריבה ההקשבה היא מדומה. ההקשבה נעשית רק כדי לתפוס את השני ולתקן אותו. זה סוג של התגוננות מפני פגיעה. אנחנו עונים מהר לפני שנצא פגועים, ולכן גם נרצה לפגוע כדי לא להיפגע. אך זאת טעות. חשוב לתת לשני זמן לומר את דבריו עד הסוף.
הגדרת ציפיות – "אני לא צריכה לבקש עזרה הוא צריך לדעת לבד", הוא משפט שכיח. אבל, איך הוא ינחש אם לא תאמרי כלום? הכי טוב יהיה אם כל אחד מבני הזוג יגדיר בקול מה הוא צריך ורוצה. בנוסף, הרבה פעמים מתלוננים ואומרים "אתה". אני מציעה שלשם שינוי, תנסו להפוך את המילים ולדבר אך ורק על עצמכם: "אני מרגישה ש...", "אני מתוסכלת כש...", וכדומה. דברו על רגשות ומחשבות. הרי הוא לא באמת יכול לדעת על מה את חושבת. לא נתת לו ג'יפיאס למחשבות שלך.
כל הכתבות שלנו נמצאות גם בפייסבוק. תעשו לייק?
לקיחת אחריות זוגית – ותרו על "וויפסאנה של כעס". המשמעות היא לא לפסול את האדם אלא לריב רק על הנושא. אם הוא זרק, כרגיל, את התחתונים שלו באמצע החדר, התרכזי בכך בלבד. כשממש בא לך לומר "להזכיר לך איפה סל הכביסה נמצא, מותק?" פשוט תאמרי לו "התחתונים שלך שוב זרוקים על הרצפה". קשה, אני יודעת, אבל רצוי לוותר על הציניות. כשהיא נאמרת, אין דרך חזרה.
זמן פיוס: גם להתפייסות יש גוונים שונים. יש כאלה שממשיכים הלאה כאילו לא היה דבר, יש את הזוגות שלמרות שהסיפור לכאורה נסגר עדיין בוחנים אותו מזוויות שונות ויש את הזוגות שמחכים לריב בשביל ה"מייק-אפ סקס". אם אתם לא מאלה שחיים בשביל הרגע שאחרי ומאחר שהמריבה הבאה תגיע בשלב כזה או אחר, נסו לכוון אחרת גם בשלב הזה.
איך תדעו שאתם רבים יותר מדי?
• כאשר אתם מעלים בשיחות הרבה את ההורים שלכם.
• אם הקשר שלכם נראה כמו רשימת קניות של לוגיסטיקות.
• שתיקות רבות ומעיקות הן חלק מרפרטואר התקשורת שלכם.
• חוסר עשייה זוגית – כל אחד עם הפעילות האישית שלו. אין "אנחנו".
איך אפשר להקטין את מספר המריבות?
• הוציאי מהלקסיקון משפטים משפילים כמו "אתה אפס", "לא מוצלח".
• אל תיטפלו לתכונות המכאיבות לצד השני כמו גמגום, השמנה וכן הלאה.
• את ההורים תשאירו בבית שלהם. ותרו על השוואות בין הזוגיות שלכם לזוגיות של דור המייסדים.
• את ספר החשבונות תמחקו. תריבו לעניין מבלי להעלות מהבוידעם היסטוריה ישנה.
• אל תיכנסו לשתיקות ארוכות. תוציאו את מה שיש לכם להגיד.
הכותבת היא מומחית לצמיחה מתוך משבר זוגי.
לפנייה לכתב/ת 
