מדריך: כך תזהו אם ילדכם סובל מבעיית שמיעה

ירידה בשמיעה בגיל הרך עלולה לגרום לאיחור בהתפתחות השפה והדיבור ולקושי בתחומים שונים, ועל כן ישנה חשיבות גדולה לאיתור וטיפול מוקדמים. כיצד נדע שילדנו סובל מירידה בשמיעה, מהן הסיבות לכך ואיזה בדיקות ניתן לעשות? כל התשובות.

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>

כיצד אנחנו שומעים?

האוזן בנויה משלושה חלקים מרכזיים המשתתפים בתהליך השמיעה: האוזן החיצונית, האוזן התיכונה והאוזן הפנימית. הקולות שאנחנו שומעים מגיעים אלינו באמצעות גלי קול שנקלטים דרך האפרכסת ותעלת השמע, הנמצאות באוזן החיצונית. מן התעלה גל הקול עובר אל עור התוף ומניע אותו. יחד איתו זזות עצמות השמע באוזן התיכונה. תזוזת עצמות השמע מעבירה תנודות מכניות אל תוך השבלול שנמצא באוזן הפנימית. באמצעות נוזל מיוחד הנמצא בתוכו, השבלול הופך את התנודות המכניות מעצמות השמע לפולסים חשמליים. הפולסים הללו בתורם מועברים דרך עצב השמיעה אל עבר מרכז השמיעה של המוח. ליקוי מבני ו/או תפקודי בכל אחד מהגורמים המשתתפים במנגנון השמיעה עשוי לגרום לירידת שמיעה, כאשר סוג הירידה יקבע על פי מיקום הבעיה.

אילו סוגים של ירידות בשמיעה קיימים ומהם הגורמים להן?

יש שלושה סוגים של ירידות בשמיעה: ירידת שמיעה הולכתית, ירידת שמיעה תחושתית עצבית וירידת שמיעה מעורבת. בירידת שמיעה הולכתית, קיימת בעיה להוליך את הצליל אל תוך האוזן מכיוון שאחד ממרכיבי האוזן החיצונית ו/או התיכונה פגועים. זה כולל, למשל, הצטברות שעווה בתעלת השמע, נקב בעור התוף או הסתיידות של עצמות השמע. דלקות אוזניים ונוזלים המצטברים בתוך האוזן התיכונה הינם סיבה שכיחה לירידה בשמיעה בקרב ילדים בגיל הרך. בירידה הולכתית בשמיעה האוזן הפנימית ועצב השמיעה תקינים, וברוב המקרים ניתן לשפר את הירידה בשמיעה על ידי טיפול תרופתי או הליך כירורגי.

ירידת שמיעה תחושתית עצבית, לעומת זאת, נגרמת מליקוי באוזן הפנימית, בעצב השמיעה ו/או במרכזי השמיעה במוח. הירידה יכולה להיות עקב התפתחות לקויה של האוזן מלידה או בעקבות ליקוי נרכש עקב פגיעת ראש, זיהום, גידול וכדומה. ברוב המקרים קשה לטפל בגורם לבעיה בירידה תחושתית עצבית.

בירידת שמיעה מעורבת קיימת פגיעה גם באוזן התיכונה וגם באוזן הפנימית. במקרים כאלה ניתן לתקן את הגורם ההולכתי לירידה ובכך לשפר את מצב השמיעה.

מדוע חשוב גילוי מוקדם של לקות בשמיעה?

איתור מוקדם של הירידה בשמיעה אצל הילד יבטיח טיפול ושיקום מוצלחים. הירידה בשמיעה גורמת לכך שהילד לא נחשף לגירויים שונים בסביבתו, כולל קולם של הוריו. החסך השמיעתי עשוי לגרום לפגיעה בתחומים שונים, ביניהם רכישת השפה והדיבור, קושי במסגרת החינוכית, פגיעה בביטחון העצמי וביכולות החברתיות, קשיים רגשיים ועוד.

מהם הסימנים לכך שילד סובל מירידה בשמיעה?

החל משנת 2010 מתקיים סינון שמיעה לילודים בכל מרכזי הלידה בארץ. גם במקרים בהם ילוד עבר סינון שמיעה והוא נמצא תקין, על ההורים לשים לב האם מופיעים סמנים שונים שעשויים להעיד על ירידת שמיעה שהתפתחה אצלו. הסימנים המחשידים לירידה בשמיעה הינם תלויי גיל:

בשנת החיים הראשונה ועד גיל שנה וחצי

הילוד אינו נבהל או מתעורר כאשר נשמע רעש בעוצמה גבוהה או רעש פתאומי; בסביבות גיל שלושה עד שישה חודשים הוא אינו מחפש את מקור הקול ו/או אינו מתחיל להשמיע קולות ראשוניים; בסביבות גיל שישה עד עשרה חודשים אינו מחקה הברות ואינו מבין מילים ראשונות כמו לא, ביי ביי; בסביבות גיל שנה עד שנה וחצי הילד עוד לא מנסה לומר מילים ראשונות.

בגילאי שנתיים עד ארבע שנים

בסביבות גיל שנתיים הילד אינו חוזר אחרי מילים פשוטות, ו/או אינו מצרף שתיים עד שלוש מילים יחד; הילד מראה קושי בהבנת מילים והוראות פשוטות כמו "תן לי"; כאשר דיבורו של הילד אינו מובן להוריו ולסביבתו; הילד אינו מבין הוראות פשוטות; הילד סובל מנוזלים ודלקות באוזניים.

בגיל ארבע ומעלה

כאשר קיים איחור בהתפתחות השפה ו/או הדיבור; כאשר מדברים אל הילד והוא אינו מתייחס או מבקש לעיתים לחזור על הדברים; כאשר הילד מדבר בקול רם; כאשר הילד מגביר באופן מוגזם את הקול בטלוויזיה או ברדיו; כאשר הילד סובל מדלקות אוזניים ונוזלים באוזניים.

כיצד ניתן לאבחן ירידה בשמיעה במקרה של חשד?

במקרה של חשד לירידה בשמיעה יש לקחת את הילד לרופא אף אוזן גרון לבדיקה מקיפה, ולקבלת הפניה לבדיקת שמיעה. בדיקת השמיעה מתבצעת על ידי שני קלינאי תקשורת בהתאם לגיל הילד. חשוב שהילד יהיה ערני במהלך הבדיקה כדי שישתף פעולה והבדיקה תשקף את המצב השמיעתי האמיתי שלו.

עד גיל שנתיים בדיקת השמיעה מתבצעת על ידי בחינת תגובות הילד לקולות דיבור שונים:

משמיעים לילד קולות באמצעות רמקולים ובוחנים את תגובותיו לפי יכולותיו, מתגובת מצמוץ או מציצת מוצץ עבור תינוק ועד להפניית ראש למקור הקול אצל פעוט. לאחר גיל שנתיים, ובהתאם ליכולות הילד, בדיקת השמיעה מתבצעת עם אוזניות תוך כדי משחק. בבדיקה משמיעים לילד צלילים שונים והוא צריך לבצע פעולה כאשר הוא שומע צליל (לזרוק חפץ לקופסה, להרכיב חלק של פאזל וכדומה).

במקרים בהם לאחר בדיקת השמיעה נמצאה ירידת שמיעה אצל הילד, יש לחזור לרופא א.א.ג בכדי לברר מהי הסיבה לירידה ולטפל בהתאם. הרופא יציע טיפול בהתאם לסוג הירידה, כולל טיפול תרופתי או ניתוח, או פנייה לשיקום במקרה הצורך. שיקום השמיעה כולל לפי הצורך התאמת מכשירי שמיעה או ניתוח שתל השבלול ופנייה למסגרת חינוכית מתאימה שתקדם את הילד ותעזור לו להתמודד עם הלקות.