"הומלנד": החיים שאחרי המוות
למרות האובדן שאירע בסוף העונה השלישית, הפתיחה של העונה הרביעית של "הומלנד" מוכיחה שיש לה עדיין דמויות חזקות ועמוקות, שמסוגלות לסחוב את העלילה על גבן. זהירות: ספוילרים רבים לפניכם
עונה שקדם לה מוות לא יכולה להיפתח אלא בחיים, וכך נפתחת העונה הרביעית של "הומלנד" (ששודרה אתמול, ב', ב-yes) - עם פרק כפול שכולו החיים שאחרי המוות. על קברניטי ותסריטאי הסדרה מוטלת המשימה לעשות כל שביכולתם כדי להפיח חיים בסדרה שאבק התהילה שלה התאדה כבר בתום העונה הראשונה, ושלא הצליחה לשחזר מאז את הקסם.
.
ביקורות טלוויזיה נוספות:
"6 אימהות": שיעור בחשיבה שמרנית
"הצילו! אני לא יודע לבשל": תוכנית איומה
"עד סוף העולם": כבר ראינו את זה
ומכאן והלאה ספוילרים רבים, ראו הוזהרתם. ההחלטה לפתוח בפרק כפול נבעה מהידיעה שיש רק הזדמנות אחת לשבות את לבם של הצופים ולהראות להם שהעלילה של "הומלנד" מסוגלת לשרוד גם לאחר שברודי (דמיאן לואיס) הוצא להורג בסיום העונה השלישית, ושקרי (קלייר דיינס), סול (מנדי פטינקין) וקווין (רופרט פרנד) הם דמויות חזקות ועמוקות מספיק גם ללא עזרתו של הג'יהדיסט הג'ינג'י. אם לשפוט על פי שני הפרקים הראשונים, הרי ששלוש הדמויות הללו אכן מצליחות להחזיק את הסדרה, וברודי אולי נוכח בחלק מקווי העלילה, אך חסרונו הפיזי לא מורגש כלל.
הפרק הראשון נפתח באפגניסטן, מקום מושבה החדש של קרי שהתקבלה לעבוד כראש תחנת ה-CIA. קרי בדיוק מפקדת על חיסולו מהאוויר של מבוקש בשם חייסם חקאני, וקשה שלא לגחך כשאותו חיסול אכזרי מסתיים כשהצוות מחשיך את האורות ומעניק לקרי עוגה. הצופים עדים לקלות הבלתי נסבלת של תעשיית המלחמה - רגע אחד חיסול מהאוויר, וברגע השני, האחראים לחיסול מקנחים בקצת שוקולד.
אך לא הכל פחמימות מתוקות, שכן החיסול המתוק מתגלה כאסון מריר אחרי שנחשפת התמונה המלאה - לא רק חקאני נהרג בהתקפה, אלא משפחה שלמה, והחיסול עצמו בוצע במהלך חתונה הומת אדם. הטעות, כמובן, מסבכת את קרי ואת הצוות, שנאלצים לחזור לארה"ב כדי לתור אחר הספין המוצלח שיגאל אותם מהביקורת הציבורית ההולכת וגדלה. בדרך הם מאבדים סוכן (קורי סטול הנהדר מ"בית הקלפים") שככל הנראה, העביר מידע כפול, ונרצח מול קרי וקווין בלינץ' אכזרי במיוחד.
במקום שבו המוות אורב בכל פינה ומריח מגופות ונקמות דם, קשה אם כן לפתוח בחיים חדשים, אבל זה לא מאיים על קרי שמתאהבת בתפקידה החדש, ומבקשת לעשות אותו בכל מחיר, גם של הזנחת בתה שרק נולדה. כך, בעיצומו של הפרק השני, בסצנה מפעימה ומשוחקת היטב, מתלבטת קרי אם להטביע את התינוקת שלה, הזיכרון החי האחרון שנותר לה מברודי.
קרי לא מרגישה דבר כלפי התינוקת. היא אהבה את ברודי אהבת נפש, היא רצתה להביא לעולם את הילדה שלו, אבל לא ככה, לא בלעדיו, ועכשיו היא תקועה. האמת היא שאחותה מאגי (איימי הארגריב) היא זאת שתקועה, שכן קרי בוחרת להתרכז בחייה החדשים באפגניסטן, ומאלצת את מאגי להשפיל ראש ולקחת תחת חסותה תינוקת לא שלה, שרק משבשת את שגרת יומה.
קארי יודעת שאפגניסטן היא מדינת מלחמה, לא בדיוק המקום לגדל בו ילדים, ואחותה לא תוכל לגדל את התינוקת לנצח. הפתרון שהיא מהרהרת בו – להרוג את התינוקת - לא יכול שלא להיבחן בעין אירונית, שכן קרי, כמפקדת מחלקת ביון, מורה על סיכולים ורציחות מדי יום כמעט, אז מה זה כבר לקחת חיים נוספים - בייחוד כשהיא לא מרגישה כל קשר אליהם? המזל הוא שברגע האחרון ממש גברת דו קוטביות מתעשתת. היא שולה את הרכה המסכנה מהמים ומביטה בה במבט חלול שרק מי שהפך את המוות לעבודה יכול להחזיק. הפרק השני מסתיים כשהיא חוזרת לאפגניסטן. יש לה משימה לעשות, עליה לשמור על אמריקה, ושמאגי תשמור על התינוקת.
