10 השיאים הישראליים הכי קשים לשבירה
פרויקט "העשירייה" יוצא לדרך: התוצאות העתיקות של אסתר רוט, הריחוף של אלכס אברבוך וחליפות השחייה שהניבו זמנים בלתי סבירים. אבינעם פורת דירג את השיאים ישראליים באתלטיקה ובשחייה שיהיה קשה במיוחד לשבור. כתבה ראשונה בסדרה
מהו השיא הישראלי הקשה ביותר לשבירה? רבים שואלים ואנחנו ננסה לספק את התשובה. כשמדברים על דירוג שיאים - אפשר להתייחס רק לענפים מדידים. כאלו שבהם לשיפוט אין משקל בקביעת התוצאה, אלא רק למד המטר, מד הזמן, מד המשקל או מד הניקוד.
עוד ב-ynet ספורט:
- מכבי ת"א הובסה פעם נוספת בארה"ב
- עומרי כספי מתחיל להתאקלם מחדש לסקרמנטו
- ערן זהבי מבטיח לא להחמיץ את קפריסין
ישנם מספר ענפי ספורט מדידים אך ברשימה זו בחרנו להתמקד בשני הענפים האולימפיים העיקריים, אתלטיקה ושחייה.
כיצד בחרנו? לא רק לפי דרגת הקושי, אלא גם לפי מידת ההיתכנות לשבירתם בעתיד הנראה לעין. כך למשל שיאיה האיכותיים של עמית עברי בשחייה לא נכנסו לרשימה שכן היא עצמה עדיין שחיינית פעילה ומסוגלת לשפר את שיאיה. אותו הדין הוא גם למשל במקרה של דונלד סנפורד הנמצא שנות אור לפני הבאים אחריו אך עדיין בשטח כדי לשפר. אלו הם עשרת השיאים הקשים ביותר לשיפור באתלטיקה ובשחייה:
מקום עשירי - אתלטיקה, 100 מ' גברים
אלכס פורחמובסקי, 10.20 שניות - סביליה 1999פורחמובסקי עלה מרוסיה שם נחשב בשיא הקריירה שלו ל"אדם הלבן המהיר בתבל". בארץ הוא ניה לחזור לרמתו הגבוהה, הצליח חלקית ונעצר על 10.20 שניות. טומי כפרי שדורג שני קבע בתקופה ההיא 10.23 וגדעון יבלונקה 10.29. יש תקווה שהכשרון אמרי פרסיאדו בן ה-20, שרץ 10.50 אחרי שנה וחצי בלבד של אימונים, יוכל להתקרב בעתיד לאיזור חיוג 10.3 , אבל ספק אם יגיע ל-10.20. הלוואי.
מקום תשיעי - אתלטיקה, 100 מ' נשים
אסתר רוט, 11.45 שניות - מוקדמות אולימפיאדת מינכן 1972אחד השיאים הטראומתיים בספורט הישראלי. אסתר החמיצה בארבע אלפיות (!) את הגמר האולימפי עם 11.49 שניות בחצי הגמר. שיאה שנקבע במקצה
המוקדמות מחזיק מעמד למעלה מ-42 שנים. באביב הצליחה אולגה לנסקי לקבוע 11.42 ולתפוס את הכותרות. אלא שמהר השמחה התחלפה בתוגה כשאולגה נעדרה מבדיקת סמים לאחר שהמריאה עם אמה אירינה לטענתן לבקר את סבתה החולה באוקראינה.
אולי לא נדע האם אולגה נמלטה מבדיקות סמים או שמא פשוט נהגה בחוסר אחריות והגיון. מה שבטוח הוא שעם סיום עונש ההשעיה שספגה בסוף דצמבר הקרוב היא תפתח בניסיונות להוכיח כי היא מסוגלת לשבור את השיא וגם לעבור בדיקות ולצאת נקייה. אגב, למרות שעברו 42 שנים, השיא של רוט עדיין מספיק להעפלה לסיבוב שני באולימפיאדה.
מקום שמיני - שחייה, 1,500 מ' חופשי גברים
שילו איילון, 15:18:31 דקות, ברלין 2002התוצאה של איילון אמנם לא עומדת בקריטריונים של הרמה הבינלאומית כיום אבל פה בישראל אף אחד לא תוקף אותו כבר 12 שנים. יש האומרים כי בעתיד יוכל מארק חינאווי לאיים עליו. כרגע חינאווי רחוק מהשיא ביותר מ-11 שניות, נצטרך לחכות ולראות האם יצליח.
מקום שביעי - שחייה, 200 מ' חזה גברים
תום בארי, 2:11.44 דקות, אוגוסט 2008, אולימפיאדת בייג'ינגקשה מאוד לראות שחיין ישראלי מתקרב לתוצאה שבארי קבע באולימפיאדה לפני שש שנים עם חליפת שחייה. היצע שחייני החזה המשובחים בארץ אינו גדול, וגם אמרי גניאל הבכיר שבהם בינתיים לא מתקרב לשיא של תום ב-200. ייתכן שבשנים הקרובות יקום שחיין חזה רציני ויאתגר את השיא, אך בינתיים הוא טרם נראה על אדן הזינוק בבריכות בישראל.
מקום שישי - אתלטיקה 100x4 מ'
נבחרת ישראל, 38.81 שניות, אליפות העולם בסביליה 1999אילו ספרינטרים היו לנו לפני 15 שנים. שלושה מהם, אלכס פורחמובסקי, טומי כפרי וגדעון יבלונקה ירדו מ-10.30 שניות. הרביעי היה רפי יער בעל שיא אישי של 10.55 שניות אבל מתורגל היטב ברביעייה. נבחרת השליחים הייתה רחוקה מקום אחד מהעפלה לגמר אליפות העולם כשסיימה תשיעית. ככל הנראה יעברו עוד שנים רבות עד שהשיא הזה יישבר.
מקום חמישי - אתלטיקה, 100 מ' משוכות נשים
אירינה לנסקי, 12.80 שניות. רתימנו 2002השיא של אירינה שנקבע לפני 12 שנים היה עשוי להספיק לה לגמר באולימפיאדה האחרונה. אירינה שברה את שיאה של מלכת האתלטיקה אסתר רוט (12.93 שניות), שבריצה הזו הייתה הישראלית הראשונה להגיע לגמר באולימפיאדות, במונטריאול 1976. עם פרישתה של אירינה שהפכה למאמנת, שום אצנית לא "מאיימת" לרדת מ-14 שניות ב-100 משוכות.
מקום רביעי - אתלטיקה, קפיצה משולשת גברים
רוגל נחום, 17.20 מטרים. סביליה 1992 ולאחר מכן פעם נוספת באליפות ישראל 1998השיא שהקדים את זמנו. כמו שאף אחד בעולם לא התקרב ממש בשנים האחרונות לשיאו העולמי בן 19 השנים של הבריטי ג'ונתן אדוארדס (שהיה חברו הקרוב של רוגל), 18.29 מ', אין בארץ מי שיתקרב לתוצאה של רוגל בזמנו. רוגל לא הצליח להגיע לגמר אולימפי, ייתכן (אם כי בלתי ניתן להוכחה) שעכשיו היה עושה זאת נוכח ירידת הרמה בענף.
רוגל גם קפץ ל-17.31, אלא שהתוצאה הושגה בזכות רוח גבית מעל למותר לאישור שיא (מעל 2 מ' לשנייה). במהלך הזמן התקרבו אבי טיירי ויוחאי הלוי (המאומן בידי רוגל) ל-17 מ', אך נעצרו ולא באו בשערי השיא. יש לנו כמה קופצים לא רעים בסביבות 16 מ', תום יעקובי , דניאל בוטייל, בדרך נמצא גם גל סיני בן ה-17, אבל מוגזם לומר שהשיא בסכנה.
מקום שלישי - אתלטיקה, קפיצה לגובה גברים
קונסטנטין מאטוסביץ', 2.36 מ' - אוטרליה 2000
עד העונה כאשר חמישה קופצים הדהימו עם 2.40 ומעלה בשנה אחת, ההישג של מאטוסביץ' נחשב ברמה הגבוהה ביותר של השיאים. תוצאה ששווה מדליה אולימפית כולל באולימפיאדת לונדון.
בשנה בה קבע את השיא הפך מאטוסביץ' לאתלט הישראלי הקרוב ביותר למדליה אולימפית. רק פסילה אחת יותר מדי בגובה של 2.32 מ' מנעה ממנו מדליית כסף או ארד. הכסף בסופו של דבר הלך לשיאן העולם חוויאר סוטומאיור שקבע תוצאה זהה למאטוסביץ'.
קפיצה לגובה נחשבת לתחום מוביל באתלטיקה הישראלית ושני צעירים בולטים היו במסלול דומה למאטוסביץ' אבל בגלל פציעות יצאו בינתיים מהמירוץ. ניקי פאלי (שיא אישי 2.30 מ') זכה במדליית כסף באליפות העולם לנוער ודימה קרויטר (שיא אישי 2.28 מ') זכה באליפות העולם לקדטים ובמדליית זהב במשחקים האולימפיים לנוער
פציעותיהם המוקדמות שמרו על מעמד וחוזק השיא של מאטוסביץ'. זה יישאר כך, אלא אם קרויטר יפרוץ לפתע לגבהים בלתי צפויים.
מקום שני - שחייה, 400 מ' מעורב אישי גברים
גל נבו, 4:11.51 דקות - אליפות העולם ברומא 2009 (מקום שישי)לא רק שהתוצאה המצוינת של נבו נקבעה באחד המשחים הגדולים בהיסטוריה של שחיין ישראלי, אלא שהיא נקבעה בעידן של חליפות השחייה. כידוע, חליפות השחייה שנאסרו לשימוש לאחר מכן היו מקדם שיאים בכמויות מסחריות.
לא רק שאין לנו מועמד לשבור את השיא
המצוין הזה, אלא שמי שינסה לעשות זאת יאלץ לשחות בבגד ים רגיל ולא בחליפות השחייה משפרות הביצועים מפעם.
קשה להניח שנבו ימריא לשיא משופר מזה, דומה כי הגיע למיצוי יכולותיו, אבל הוא יכול להיות שקט ובטוח ששיאו ישכון שנים רבות בטבלת השיאים. המצב אינו דומה לשיא במחצית המרחק במעורב אישי, שם ליעקב טומרקין יש סיכוי לנפצו, אם ישקיע את עיקר מאמציו במקצוע הזה.
מקום ראשון - אתלטיקה, קפיצה במוט לגברים
אלכס אברבוך, 5.93 מ' - מדריד 2003
תוצאתו של אברבוך עדיין מהווה את שיא התחרות במדריד בה משתתפים מדי שנה קופצים ברמה גבוהה. מדוע השיא הזה נחשב לקשה ביותר? כי יעברו עוד שנים רבות, עד שאפשר יהיה לשפרו, אם בכלל.
צריך לזכור כי מאז פרישת אברבוך ובני דורו, רמת הקפיצה במוט בירידה בעולם ולא רק בארץ, למעט שיאן העולם, לאבילני כמובן שנמצא כרגע בליגה משל עצמו. השנה כאשר אלוף העולם הגרמני רפאל הוצפלדה (5.89 מ') נעדר בגלל פציעות, הבימה כולה הייתה של שיאן העולם הצרפתי רנו לאבילני. יתר על כן, אחרי שיא העולם הפנטסטי שלו בחורף 6.16 מ' בדונייצק, הוא סיכם קיץ שקט שתוצאתו הטובה ביותר היא... 5.93.
רק ישראלי אחד עבר העונה יותר מ-5 מ', וגם אותו אברבוך מאמן. זהו לב סקוריש בן ה-18, המחזיק בשיא הנוער 5.22. לכן, גם אם יתקרב (בהנחה שיתקרב) לשיאו של מאמנו יעברו מינימום 5 שנים. ואני לא בטוח שבכלל יתקרב.