הניידים שעוזרים לצפון-קוריאנים לצאת מהעוני
יותר ויותר עריקים מהמדינה המבודדת שמתגוררים בדרום קוריאה או בסין מבריחים לקרוביהם שנותרו מאחור טלפונים ניידים. מלבד חידוש הקשר לאחר שנים של חוסר ודאות, הסלולרים מסייעים גם בהעברות כספים למשפחות העניות
טלפון נייד שהוברח לצפון קוריאה סייע ללי סיאו-יאון למלא שתי משימות: האחת רגשית והאחרת כלכלית. אך בהתחלה, היא חששה שאולי נפלה טעות. הטלפון צלצל, אך לי (40), שערקה מהצפון ומתגוררת כעת בסיאול לא זיהתה את הקול מצדו השני של הקו. זו הייתה אמורה להיות אחותה שעמה היא לא דיבר מאז סוף שנת 1988, כשלי עזבה את משפחתה וחצתה מים קרירים ועמוקים כדי לעבור לסין.
עוד חדשות בעולם :
גורת דובים נמצאה מתה בסנטרל פארק
מהגרים קובנים שתו שתן ודם כדי לשרוד בים עם עזרה מארדואן, הגולם הדאעשי קם על יוצרו
אחותה של לי אינה מבוגרת בהרבה ממנה, אולם הקול בטלפון נשמע לה "כמו של אישה זקנה". "בכל זאת היא זכרה את הצלקת שיש לי על הירך מהפעם שבה ביקשה ממני לשבת על קצה של צ'ופסטיק, סתם בשביל הכיף, כשהיינו קטנות. היא גם זכרה את השם של חבר שלי שהיה גר דלת לידנו. דיברנו והעלנו זכרונות ובסופו של דבר התחלתי לבכות".
כשלי הייתה בטוחה שהיא מדברת עם אחותה, נטל המתווך את הטלפון בצד הצפון-קוריאני של השיחה. לי העבירה שני מיליון וון (1,880 דולרים) לחשבון בבנק דרום-קוריאני השייך לאזרח קוריאני-סיני שעובד עם המתווך. המתווך אישר כי בוצעה ההעברה ונתן בחזרה את הטלפון לאחות. הסידור העניק לאחותה של לי 70 אחוזים מהכסף. 30 אחוזים הועברו למתווכים.
טלפונים מוברחים, שמועברים דרך רשתות מחתרתיות של מתווכים בתוך צפון קוריאה ומחוצה לה, מאפשרים לעריקים ליצור קשר עם קרוביהם, כמו גם לשלוח להם מזומנים הדרושים להם באופן מיידי. התהליך נותר מסוכן, גם עבור האנשים תחת מערכת החוק הנוקשה של צפון קוריאה וגם עבור העריקים החוששים כי ירמו אותם.
לא קונים בגדים, חוסכים כסף למשפחה
סקר עדכני שנערך על ידי עמותה אזרחית בסיאול בקרב 400 עריקים העלה כי אחת מכל שתי משפחות עריקות בדרום שלחו כסף הביתה, שנע בין 500,000 וון (470 דולרים) לשלושה מיליון וון (2,280 דולרים) כל שנה. העריקים עושים זאת למרות העובדה כי הם עצמם מתקשים להתפרנס בדרום מפאת חוסר השכלתם בשוק התחרותי של הדרום. משכורתם החודשית עומדת על 1.4 מיליון וון (1,320 דולרים), כמחצית מהמשכורת שמקבל עובד דרום קוריאני ממוצע.
"גם אם יש לנו משכורות נמוכות כאן, אנחנו עדיין אוכלים אורז בכל ארוחה", אומר צ'וי ג'ונג-הון, עריק המתגורר בסיאול. "אם לא נקנה בגדים חדשים, אנחנו יכולים לחסוך את הכסף ולשלוח למשפחות שלנו בצפון. אלה סכומים גדולים עבורם". אולם יצירת קשר מחודש עם המשפחה - כדי לשוחח או כדי לשלוח כסף - לא תמיד קלה. לי אומרת כי כמה מתווכים שפנתה אליהם לא הצליחו ליצור קשר עם אחותה, אחרי שהיא כבר שילמה להם 200,000 וון (190 דולרים) רק בשביל ההזדמנות לשוחח איתה.
אן קיונג-סו, פעילת זכויות אדם דרום-קוריאנית שראיינה צפון-קוריאנים עריקים רבים, אמרה כי כשהתופעה הזו החלה, מתווכים רבים רימו את העריקים. אולם לדבריה, העסק הפך מאז למסודר ולרווחי יותר כי המתווכים מעוניינים בשמירה על קשר עם הלקוחות.
הכסף בצפון קוריאה הוא חבל הצלה של ממש. הבנק המרכזי בדרום קוריאה מעריך כי בצפון קוריאה התל"ג נפש עמד בשנה שעברה על 1.4 מיליון וון (1,320 דולרים). ההכנסה הממוצעת של דרום-קוריאני גבוהה פי 43. עם זאת המחירים נמוכים בהתאם. מומחים אומרים כי באזורים הכפריים בצפון קוריאה בית עולה כ-3,000 דולרים.
דרכה של לי לסיאול הייתה רצופת קשיים וארוכה, וכללה השבה למולדת ובריחה ממחנה עבודה. היא גם נישאה פעם בסין ופעם בדרום קוריאה. אך היא אף פעם לא שכחה את האנשים שהותירה מאחור. "אני מתגעגעת למשפחה שלי. אני מוצאת את עצמי חושבת עליהם, שוכחת מהם ואז חושבת עליהם שוב". סיפרה לי.
"נתתי לבעלי לדבר עם אחותי", העידה. "הוא אמר לה כמה התגעגעתי אליה וכמה אני מדברת
עליה. היא בכתה ובכתה ואמרה שהיא שמחה שלא שכחתי אותה". לי אמרה כי השיחות אורגנו על ידי חבר, עריק גם הוא, שנתן את מספר הטלפון לגבר בצפון קוריאה שלו יש טלפון נייד סיני לא חוקי. אחרי כמה שיחות עם לי, הוא מצא את האחות, לקח אותה להר, שם לא ניתן לאתר את האיתותים של הנייד והתקשר ללי. הוא מיד ניתק ונתן ללי להתקשר חזרה.
המתווך היה אמור לארגן שיחה נוספת כדי שהאחות תוודא באוזני לי כי קיבלה את הכסף. אך זה לא קרה ולי קיבלה רק הקלטה קולית משובשת שבה היא אישרה כי הכסף אכן הגיעה לידיה. "אמרתי לו שאני לא בטוחה שזו הייתה אחותי", אמרה לי. "אבל אמרתי לו שבכל זאת אני מעריכה את מעשיו".
לפנייה לכתב/ת 
