עם עזרה מארדואן, הגולם הדאעשי קם על יוצרו
מלחמת ארה"ב בארגון הטרור מדשדשת בגלל הססנות המדינות הערביות והמוסלמיות, בהן סעודיה וטורקיה. הסננות זו נובעת מהעובדה שחלקן מעורבות עמוק בהיווצרות "המפלצת הדאעשית" שעכשיו מאיימת על ביטחונן
"אני מבקש הבהרות על דברי סגן נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, לפיהן מדינות המשתתפות בקואליציה תומכות בטרור", אמר אתמול (יום ב') אנור בן מחמד, שר החוץ של איחוד האמירויות הערביות, לעיתון "אל-ערבייה". ביידן כבר התנצל על דבריו.
עוד חדשות בעולם :
השוטרים בזימבבואה מחייכים. בפקודה!
רישיון להרוג: ציידי הציפורים שֶׁבָּזים לחוק
סקנדל המין ששינה את הפוליטיקה בארה"ב
לראשונה: הדבקה באבולה מחוץ לאפריקה
הקרב נגד ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש) מדשדש. האמריקנים הצהירו כי מלחמה נגד כמה אלפי מזוקנים חמומי מוח עם משאיות, ג'יפים וקלצ'ניקובים תהיה ארוכה הרבה יותר מהמלחמה שניהלו לפני כעשור נגד צבא סדיר שלם בעיראק, במלחמת המפרץ נגד סדאם חוסיין. הקצב האיטי של המלחמה קשור בהחלט למשבר הכלכלי של ארה"ב ולחששה מהסתבכות נוספת בעיראק.
"קטאר תומכת בג'בהת א-נוסרה וטורקיה תומכת בדאעש!", המשפט הטעון נזרק לחלל האוויר על ידי יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי. אמנם המנהיג השיעי הוותיק של תנועת "אמל" רחוק מלהיות אדם אובייקטיבי במלחמה המתחוללת בסוריה, אך יש הרבה אמת בהצהרה שהעניק לפני כשבוע לסוכנות הידיעות הסורית "סאנא". לא רק גורמים שיעיים מעזים לומר זאת, אלא גם פרשנים סונים רבים במצרים, סעודיה ואיחוד האמירויות. קטאר וטורקיה הוציאו את עצמן בשנים האחרונות מהציר הסוני והפכו בעיני המדינות הערביות המתונות ל"תומכות טרור".
הממלכה נגד הנסיכות
בחודש מרס האחרון, סעודיה, איחוד האמירויות ובחריין החזירו את שגריריהן בקטאר בעקבות האשמת הנסיכות בתמיכה בגורמי טרור שונים שמסכנים את יציבות אזור המפרץ כולו. לפי דיווחים רבים, הנסיכות הקטארית שיכורת כוח מהשפעתה בעולם דרך כספי הנפט, ולכן אינה חוששת לתמוך בארגוני הטרור הרצחניים ביותר.
מדינות המפרץ העבירו ביקורת קשה על תמיכת קטאר בארגונים שמסכנים את הממלכה הסעודית, כגון דאעש בעיראק והחות'ים השיעים בתימן שהשתלטו לאחרונה על הבירה צנעא. הסעודים אף העבירו ביקורת על תמיכת הנסיכות בחמאס, לא מאהבת ישראל כמובן, אלא מתוך שנאה ל"אחים המוסלמים".
הקשר עם אל-קאעידה נחשף
אם היה למישהו ספק באשר לקשרי טורקיה וקטאר עם אל-קאעידה, הרי שהאירועים האחרונים חשפו את המדינות הללו במלוא מערומיהן. מדובר בפרשיות השחרור התמוהות של בני ערובה בחודש ספטמבר האחרון מידי שני זרועות אל-קאעידה: שחרור 45 חיילי פיג'י של האו"ם שהוחזקו בידי "חזית א-נוסרה" בדרום סוריה "בתיווכה" של קטאר, ושחרור 49 בני ערובה טורקים מידי דאעש בעיראק ב"מבצע מתוכנן מראש" על ידי טורקיה, שאמש פורסם כי נעשה בתמורה לשחרור 180 לוחמי דאעש שהיו בידי הרשויות באנקרה. משום מה, כשטורקיה וקטאר היו מעורבות, לא נערפו ראשים לעיני מצלמות ולא נרצחו ונאנסו בני ערובה. שתי המדינות הכחישו כמובן את ההאשמות כי שילמו כופר בתמורה לשחרור בני הערובה.
המעורבות הטורקית
אף מנהיג במערב (למעט ביידן שמיהר להתנצל) לא העז להצהיר בפומבי כי רוב עוצמתו של ארגון דאעש התאפשרה בזכות טורקיה. הצהרה מעין זו עלולה חלילה לפגוע ביחסים הדיפלומטיים-כלכליים של המערב עם המדינה שמייצרת בזול מוצרים רבים במרחק קרוב יחסית, באגן הים התיכון.
אם נביט במפת המזרח התיכון, רוב מתנדבי דאעש שאינם עיראקים או סורים לא יכולים להגיע דרך המדינות המקיפות את הארגון: ירדן וישראל אטמו את גבולן, המשטר הסורי וחיזבאללה נלחמים בהם ממערב, המשטר העיראקי נלחם בהם ממזרח והצבא הסעודי בכוננות מתמדת ליד הגבול. כלומר - הפרצה העיקרית היא טורקיה מצפון. טורקיה מאפשרת לאלפי מתנדבים ג'יהאדיסטים מכל העולם לעבור דרך גבולה אל "החליפות האיסלאמית" המדומה.
ההסכם הבלתי כתוב בין דאעש לבין טורקיה כולל מאבק לחיסול אויבים משותפים, כגון המשטר השיעי בעיראק,
המשטר העלווי בסוריה, ומעל הכול חיסול הכורדים בשתי המדינות הללו. יתר על כן, לאחרונה נחשף כי לא מעט טורקים הצטרפו לדאעש, בהם פעילי IHH (המוסד לזכויות האדם והחירויות) שהשתתפו במשט המרמרה לעזה ב-2010.
ארגון "המדינה האיסלאמית" נוצר ללא ספק בהשראתם של "האחים המוסלמים", תנועה איסלאמית חצי חשאית שהשתלטה על טורקיה בשנות האלפיים, ולפני כשנתיים על מצרים ותוניסיה באמצעות בחירות לשלטון ובעקבות הכאוס של "האביב הערבי". החלום הטורקי-עותמאני לחדש את האימפריה על ידי גל של הפיכות איסלאמיות נמוג עם ההפיכה הצבאית שהוביל הגנרל א-סיסי במצרים בקיץ 2013.
תמיכת טורקיה ב"אחים המוסלמים" יצרה מתח רב בינה לבין המשטר המצרי החדש. בנובמבר אותה שנה אף גירשה מצרים את שגריר טורקיה מתחומה, וטורקיה בתגובה סילקה את השגריר המצרי. מצרים בראשות א-סיסי האשימה לאחרונה את טורקיה פומבית בתמיכה בטרור במזרח התיכון.
הגולם קם על יוצרו
לא רק לטורקיה היה נוח שדאעש מתחזק. גם איראן ומשטרו של בשאר אסד נמנעו מלתקוף את דאעש כל עוד היה עסוק רק בחיסול המורדים הסונים בסוריה. גם למשטר העיראקי השיעי היה נוח שדאעש משתולל באזורים הסוניים במזרח ובכך הצדיק משטרו של הנשיא לשעבר, נורי אל-מאליכי, סיוע כספי של מדינות המערב לצבאו.
סעודיה, שעומדת כעת בראש התומכים בלחימה בדאעש, היא האם הרוחנית של דאעש. סעודיה קמה על ברכיה של האידיאולוגיה הווהאבית הפנטית, שהעניקה פרשנות קיצונית לאסכולה החנבלית באיסלאם, וראתה בכל שאר המוסלמים כופרים.
חאלד א-דחיל, פרשן ב"אל-ערבייה", ניסה לפני שבוע במאמרו להכחיש כי מקור האלימות של דאעש באידיאולוגיה הווהאבית: "האלימות של דאעש לא נפלה מן השמיים. מנין היא נובעת? מה ההבדל בינה לבין הכיבוש (של ישראל) בפלסטין והפשעים שביצעה ארה"ב בעיראק? האם משטרם של סדאם ואסד היו אלימים פחות? מצב האלימות ששורר כחצי מאה בעיראק ובסוריה הוא הרקע לפשעי דאעש".
לרוב מדינות האזור יש חלק בהיווצרות "המפלצת הדאעשית", אם בשל חינוך לפנטיות (תוניסיה, מדינות המפרץ וסעודיה), או לשם ניגוח יריבים פוליטיים (טורקיה, קטאר), שנאה לשיעים (האופוזיציה בלבנון ושבטים סוניים בעיראק) או לשם חיסול קבוצות אופוזיציה סוניות אחרות (המשטר הסורי, המשטר העיראקי). אלא שהמעורבים לא חשבו שהארגון שיצרו יתחזק עד כדי כך, ישתלט על שדות נפט ויאיים בסופו של דבר גם על ביטחונן. מדינות אלה לא תיארו לעצמן כי הדבר יחשוף בעוצמה כזו את מדיניותן הצבועה ואת תמיכתן הממושכת בטרור. כעת נגררות רוב המדינות באזור למאבק בדאעש לא מתוך אידיאולוגיה, אלא מתוך פחד וחוסר ברירה.
גל הפליטים הכורדים שנס על נפשו לדרום טורקיה והתקדמות הלא צפויה של דאעש לגבולה הוא שהניע את הפרלמנט של טורקיה להצביע בעד הצטרפות לקואליציה נגד דאעש לפני שבוע. כעת ההחלטה אם להצטרף לקואליציה או לאו נתונה בידיו של הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן. האם מטוסי הקואליציה וכוחות מיוחדים יורשו להתקיף מטורקיה? לשינוי במדיניות טורקיה תהיה ללא ספק השפעה משמעותית על קצב המלחמה.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון ובמכללת הגליל ומורה לערבית בטכניון ובחוג להיסטוריה של המזרח התיכון בחיפה. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010
לפנייה לכתב/ת 
