מ-19 יוצאים 2: מי יהיה הרב של ירושלים?

כבר אחת-עשרה שנים, מאז פטירת הרבנים שלום משאש ויצחק קוליץ בשנת 2003, מתנהלת בירת ישראל ללא רב ראשי מכהן. קשה למצוא בעיר הקודש מישהו שמודה שזה חסר לו, אבל מבחינת הפוליטיקאים - איך לא - בשלוּ התנאים לאיוש שתי המשרות הנחשקות. אם לא יהיו עיכובים משפטיים של הרגע האחרון, זה יקרה בעוד פחות משבועיים – יום שלישי 21 באוקטובר, כ"ז בתשרי.

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

• ושמחְת בחגֶך: כך תתלבשי לסוכה
• משטרת האג: לא לאשר ליהודים בניית סוכות
• צפו: הטלית שהצילה עשרות חיילים במלחמת יו"כ
  

רשימת המתמודדים ארוכה, ובחלקה נוצצת: לא פחות מאחד-עשר איש טוענים לכתר הספרדי, ובהם הרב הראשי לשעבר שלמה עמאר, רב העיר צפת שמואל אליהו, רבה של באר-שבע (ואחיו של יו"ר ש"ס) יהודה דרעי, הרב והדיין (וחתנו של הרב עובדיה יוסף) מרדכי טולדאנו - וחבר הכנסת לשעבר הרב חיים אמסלם.

לתפקיד הרב האשכנזי מתמודדים שמונה, שביניהם בולטים ראש ישיבת "מרכז הרב" יעקב שפירא, ראש מכון "הלכה ברורה" הרב אריה שטרן, הרב משה חיים לאו מנתניה (אחיו של הרב הראשי האשכנזי) - ורב שכונת גילֹה בבירה, אליהו שלזינגר (שבהיעדר רב עיר משמש גם כפוסק ההלכות של המועצה הדתית בירושלים).

ש"ס מנסה לטרפד

בשנים האחרונות נעשו כמה ניסיונות, בעיקר מצד ש"ס ששלטה במשרד לשירותי דת (באמצעות השרים יצחק כהן ויעקב מרגי), להביא לבחירת רבנים לעיר – אך ללא הועיל. המפלגה החרדית סירבה במשך תקופה ארוכה לדרישת ראש העיר ברקת ושותפיו הדתיים-לאומיים למנות לפחות רב אחד "ציוני", והתעקשה על שניים מטעמה. אלה, בתגובה (ולא רק הם), דאגו לסחבת בירוקרטית, משפטית ובעיקר פוליטית, שנמשכה שנים.

יבחר באח או באינטרס? ח"כ דרעי והרב דרעי(צילום: אלכס קולומויסקי, הרצל יוסף)

מאז התהפכו היוצרות: בממשלה הנוכחית מפלגת "הבית היהודי" היא שאוחזת במושכות הדת-מדינה, ובחודשים האחרונים נרשמה

פריצת דרך של ממש, לאחר שהשר נפתלי בנט וסגנו אלי בן-דהן קבעו תקנות חדשות המגדילות את כוחם באסיפה הבוחרת את רבני הערים. בכך למעשה, סלל את הדרך לבחירתם בירושלים של רבנים המקובלים עליו ועל ראש העיר - מבלי שיזדקק לקולות החרדים. הדרך מכאן ועד להקמת ועדת הבחירות ולקביעת תאריך להן, הייתה קצרה מאוד.

אמש (יום ג'), עם סגירת רשימת המועמדים לתפקיד, רשמה הסאגה ארוכת השנים שיא חדש - הן בהגיעה לשלב המתקדם, המשמעותי והממשי ביותר שבו עמדה מערכת הבחירות בעיר מאז שנת 2003, והן בדרמה הפוליטית שנלוותה לה. אותו שיא צפוי להישבר עוד שוב ושוב ככל שיתקרב מועד הבחירות.

ועכשיו, כאשר "הבית היהודי" בשלטון, החרדים הם האנדרדוג המבקש לתקוע מקלות בגלגלי התהליך, במטרה לדחות אותו עוד ועוד ולהנציח את הסחבת. בשלב זה, לדוגמה, תלויות ועומדות ארבע עתירות לבג"ץ נגד קיום הבחירות.

הטענה העיקרית של מתנגדי המהלך היא כי תושבי העיר אינם מיוצגים נכונה בהרכבה הנוכחי של האסיפה הבוחרת את הרבנים. עותרים נוספים ממתינים מעבר לפינה למקרה שמועמדותו של הרב אריה שטרן, הנחשב לבעל הסיכויים הגבוהים ביותר להתמנות לרב האשכנזי, תאושר על ידי ועדת הבחירות, וזאת לאחר שב-ynet נחשפו ליקויים בהליך הסמכתו לרבנות ובתוקף תעודת הרב שלו כיום.

מפת אינטרסים מסועפת

שטרן? לאו? עמאר? שפירא? אליהו? עם כל הכבוד לאוסף המרשים של שמות המועמדים, מפת האינטרסים המסועפת והקשה לפענוח, כמו גם התסבוכת המשפטית הרת הגורל בנוגע להליך הבחירה עצמו וסביב המועמד המוביל – הן שמעוררות עניין פוליטי וציבורי רב כל כך סביב הנעשה בבירה, גם כאשר מדובר לכאורה בעניין מקומי פעוט.

הציונות הדתית עושה לחרדים את מה שהם עשו לה במשך שנות קואליציה רבות(צילום: עידו ארז )

הרב שטרן נבחר כבר לפני חמש שנים על ידי רבנים דתיים-לאומיים בכירים להיות המועמד היחיד מהמחנה לרבנות ירושלים, זאת על מנת למנוע את פיצול הקולות והפסד לחרדים.

ראש העיר ניר ברקת, שמחזיק במפתחות למינוי הרבנים והתחייב כי יביא לבחירת אחד מכל מגזר, אימץ בעקבות אותה הכרעה

את המלצת הרב חיים דרוקמן, ולפיה המשבצת האשכנזית היא שתאויש ברב "ציוני", ותיועד לשטרן. בהתאם לכך החל ברקת לחפש אחר מועמד חרדי לתפקיד הרב הספרדי, ולבסוף החליט לתמוך ברב הראשי לשעבר שלמה עמאר.

ראש העיר, ששאף להסכמות עם יו"ר ש"ס אריה דרעי בנוגע לזהות המועמד (כשם שנשמע לרב דרוקמן על הרב הדתי-לאומי), נקלע בכך לתסבוכת של ממש, שכן בין דרעי לעמאר סכסוך מר על רקע הבחירות לרבנות הראשית לישראל ביולי 2013. כל ניסיונותיו של ברקת לארגן "סולחה" בין הצדדים עלו בתוהו. המהלך כולו נעצר.

גם הרב עמאר עצמו נטה שלא להתמודד לתפקיד מבלי לתאם זאת מול הנהגת ש"ס, אף שבחירתו מובטחת גם בלעדיה. הוא חשש כי למפלגה החרדית-ספרדית יהיה מועמד אחר, ואם יתחרה בו וייבחר בזכות קולות החילוניים והדתיים-לאומיים, הדבר ישחק לידי יריביו המאשימים אותו במרד נגד הרב עובדיה יוסף המנוח וממשיכי דרכו ב"מועצת חכמי התורה" – טענה שעמדה בבסיס הקרע בין הצדדים בשנה האחרונה.

שלשום הבין הרב עמאר כי לא יגיע להבנות עם דרעי עד תום מועד הגשת המועמדות, וקיבל הכרעה שעשויה להתברר בעתיד כאחת המשמעותיות ביותר שלו כרב וכמנהיג ציבור. בצעד שנראה כהתנתקות מהחרדים ומהתלות בהם, וחבירה לציונות הדתית, הכריז הרב הראשי לשעבר באופן רשמי על התמודדותו בבחירות לרבנות ירושלים – בלי לחכות לאור ירוק מש"ס.

אם לא די בכך, הרב עמאר לא הסתפק בהגשת טפסים לפקיד הרלוונטי במשרד לשירותי דת, אלא בחר לעשות זאת דווקא בפני סגן השר אלי בן-דהן והרב חיים דרוקמן – שני סמלים בולטים במיוחד למאמצי "הבית היהודי", המשוקצת בעיני החרדים, להשתלט מחדש על מוסדות הדת של המדינה ש"נכבשו" על ידי ש"ס.

דרעי מצא עצמו בפני דילמה קשה. ביודעו כי הרב עמאר הוא בעל הסיכויים הגדולים ביותר להיבחר לרבנות העיר גם בלי תמיכת המפלגה, יש לו עניין לחתור ל"סולחה" המדוברת ולהצטרף לצד המנצח, ולא לתמוך במתמודד שיפסיד.

אינטרס נוסף של דרעי במינוי הרב עמאר לתפקיד הממלכתי, הוא בכך שהדבר ימנע את הרב מכל עיסוק בפוליטיקה, ובתוכה גם מתמיכה בח"כ אלי ישי, הקורא תיגר על מנהיגותו של דרעי בתוך המפלגה.

מצד שני, האם הוא יכול, מבחינה ציבורית פנים-ש"סניקית, להשלים עם עמאר, כאשר בסביבת הרב עובדיה ובסביבתו-שלו טוענים כבר שנה שלמה כי "מרן" לא הסכים לסלוח לו על הבגידה בבחירות לרבנות הראשית?

התסבוכת של דרעי

במקביל לפלונטר בגזרת הרב עמאר, נקרע יו"ר ש"ס דווקא בין שניים אחרים - אחיו יהודה, רב העיר באר שבע, וחברו הרב דוד יוסף, חבר מועצת חכמי התורה, שביקשו שניהם להתמנות לתפקיד הרב של ירושלים. דרעי-האח טוען כי הרב עובדיה המנוח הבטיח לו את המשרה לאחר שפרש מהתמודדות לרבנות הראשית לטובת בנו, הרב יצחק יוסף, ואילו הרב דוד יוסף לוטש עיניים לתפקיד כבר למעלה מעשור.

טורף את הקלפים? הרב שמואל אליהו(צילום: אפי שריר)

אתמול בשעות הצהריים הבין האחרון את תמונת המצב המסובכת מבחינתו, השלים עם חוסר יכולתו להיבחר, הודיע כי לא יתמודד -

ותקף את הרכב הגוף הבוחר שלטענתו מקנה רוב אוטומטי לרבנים ליברלים-יחסית. הרב דרעי, לעומתו, לא פתר את כאב הראש של הח"כ דרעי, אלא הפתיע והתייצב במשרד לשירותי דת בדקה ה-90 ממש, בחצות הלילה, כדי להגיש את מועמדותו. רב נוסף עם זיקה לש"ס שכאמור הודיע שיתמודד, הוא מרדכי טולדאנו, חתנו של הרב עובדיה, אך סיכוייו להיבחר נמוכים.

ובינתיים, באגף הציוני-דתי האשכנזי – מאמצים מרתוניים בניסיון להכשיר משפטית את מועמדותו של הרב שטרן, שקיבל תעודת רב ללא בחינות מסודרות בכתב (וגם היא - כבר פג תוקפה), נשאו פרי: חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץ, קבעה כי על מועצת הרבנות הראשית להתכנס (או לערוך משאל טלפוני) עד ליום ראשון הקרוב, במטרה להאריך את הכושר של שטרן לכהונת רב עיר. מדובר בהחלטה כמעט-אוטומטית שהמועצה  נוהגת לקבל במקרים דומים (למעט כאשר הפונה מעל בתפקידו, ואינו ראוי עוד בעיניה לתואר רב).

העולה מחוות הדעת של עו"ד קמיניץ הוא שמשרד המשפטים מעניק פרשנות מקלה לעניין כשרות התעודה עצמה, אף שניתנה מבלי שהרב שטרן יעמוד בבחינות הסדירות, והוא מעריך שיוכל להגן עליה בפני בג"ץ. המשנה ליועמ"ש יטען, ככל הנראה, כי הרב שטרן נחשב "גדול בתורה" - הגדרה שאפשרה באותם ימים לפטור אותו מהן. לשיטתו, אף שהרב לא הוכר כך רשמית על ידי המועצה, עצם הנפקת התעודה ללא בחינה, כפי שנדרש ממועמד מן השורה, מוכיחה כי זו היתה כוונתה.

בתחילה דרש קמיניץ כי מועצת הרבנות הראשית היא שתכריע גם בעניין זה, המהותי יותר (כמובן, לאחר שרוב חבריה יפסלו עצמם בשל הקרבה המשפחתית למועמדים). לבסוף, מתוך חשש שהחברים הנותרים יכניסו גם הם שיקולים זרים לעניין, בגלל יחסים אישיים עם חלק מהמתמודדים, החליט המשנה ליועץ לקבל החלטה בעצמו, ובמידת הצורך להגן עליה בבג"ץ.

בציונות הדתית האשכנזית מעריכים בסבירות גבוהה כי מועמדות הרב שטרן תצלח לבסוף את כל המשוכות המשפטיות, אך לא לוקחים סיכון, וזו הסיבה להצטרפותו של רב נוסף המזוהה איתה – הרב יעקב שפירא – לרשימת המועמדים, למרות המאמץ המוקדם למנוע פיצול קולות. ואכן, שפירא התחייב כי יפרוש מהמירוץ לתפקיד הרב האשכנזי במידה ושטרן יישאר בו.

מה מתכננים במשפחת לאו?

המטרה העליונה של "הבית היהודי", כאמור, היא להביא לבחירת רב "ציוני" אחד ולצידו רב חרדי שהציונות הדתית יכולה "לסבול" - ובמיוחד אחרי הכישלון המוחלט בבחירות לרבנות הראשית. האחריות לביצוע המשימה הזו הוטלה על חיים פלק, עוזרו של סגן השר בן-דהן, וכבר חודשים ארוכים שהוא המוציא והמביא לעניין זה מול כל הגורמים הרלוונטיים. מניתוח עומק בגוף הבוחר הוא משוכנע: "יש לנו לפחות 27 תומכים ברבנים שטרן ועמאר מבין 48 החברים".

מה שבכל זאת צריך לגרום לדאגה אצל פלק וחבריו, הוא החלטת הרב משה חיים לאו, אחיו של הרב הראשי דוד לאו ובנו של רב העיר ת"א-יפו ישראל מאיר לאו, להתמודד לתפקיד הרב האשכנזי של ירושלים - ככל הנראה, כמועמדה של "יהדות התורה".

בחודש שעבר הפסיד לאו על חודו של קול את רבנות העיר נתניה לטובת מועמד הציונות הדתית הרב קלמן בר, אך הייתה זו מעידה חד-פעמית - ויש אומרים היסטורית - של משפחתו, שבניה ניצחו עד היום בכל מערכת בחירות שבה השתתפו.

יודעי דבר מייחסים לרבה של ת"א ולמחותנת שלו, הדסה רלב"ג (חמותו של הרב הראשי), השפעה כמעט-מאגית על חברי הגוף הבוחר, כל גוף בוחר, כזו המצליחה להביא לבחירת המועמד שלהם לפעמים כנגד כל הסיכויים. החלטתו של לאו הבן להתמודד מלמדת, אפוא, כי הוא בטוח בניצחונו – ובציונות הדתית נערכים לקרב על כך קול.

העולם (הפוליטי) השתגע

זמן קצר לפני תום רישום המועמדים, אמש בחצות, נוסף לאנשי "הבית היהודי" כאב ראש נוסף באגף הספרדי, כאשר רב העיר צפת שמואל אליהו החליט אף הוא להתמודד לתפקיד.

אליהו, מהרבנים הבולטים בציונות הדתית (שגם מקורב לרב בן-דהן), יכול היה להיות מועמד טבעי לרבנות העיר, אך החלטת הצמרת הרבנית, ובראשה הרב דרוקמן, הייתה לבקש את המשרה האשכנזית דווקא. בין היתר הם טענו כי גם ראש העיר ברקת מסתייג ממועמדותו של הרב מצפת, וזאת בגלל התבטאויותיו השנויות במחלוקת והתדמית הקיצונית שדבקה בו.

ב"בית היהודי" טוענים לקיומו של "דיל" בתוך הציבור החרדי, בין האשכנזים לספרדים, על תמיכה משותפת ברבנים לאו ואליהו,

בניסיון לטרפד את תוכנית ברקת-דרוקמן לבחירת הרבנים שטרן ועמאר.

אם נכונים הדברים, הרי שנוצר מצב כמעט הזוי שבו ש"ס בראשות דרעי תומכים ברב שמואל אליהו, שהוא ומשפחתו נחשבו כל השנים ליריבים מושבעים של התנועה ושל הרב עובדיה יוסף, בעוד שהציונות הדתית, שאליהו הוא בשר מבשרה, מטילה את כל כובד משקלה לטובת רב חרדי המזוהה עם ש"ס.

כך או כך, החלטת רב העיר צפת להתמודד לתפקיד למרות ההפצרות הרבנים והעסקנים במגזר, צפויה לגרוע מקולות החברים הדתיים-לאומיים בגוף הבוחר שיועדו לרב עמאר, וב"בית היהודי" חוששים כי היא עלולה לסכן את הברית בין שני המועמדים המובילים.

לעומת זאת, מועמדותו של הח"כ לשעבר הרב חיים אמסלם, הנתמך על ידי נציגי סיעות קואליציה מירושלים המיוצגות באסיפה הבוחרת, נלקחה בחשבון, ואין בה כדי לאיים על הרבנים שטרן ועמאר.

מועמדים אשכנזים נוספים, חסרי גב פוליטי, הם הרבנים יהושע זנד, אברהם חנוך קוטיינר, יהודה רוזנטל ואליהו דוד רוזנטל. על התפקיד הספרדי מתמודדים, בנוסף לאלה שהוזכרו לעיל, גם שני רבנים בשם מרדכי מלכה (אחד מהם רב העיר אלעד והשני מבאר טוביה), והרבנים מנשה מלכה, מרדכי ענתבי, משה מרדכי ממן ויהודה חייק.