זה לא המילקי, טמבל

לפני שלוש שנים התאגדה החברה הישראלית, נלחמה על אמת, והודיעה לנבחריה שמשהו לא עובד, שצריך לתקן. אז גם אני הייתי ברחוב והשתתפתי במחאות. כי ישראל זו המדינה שלי ועברית זו השפה שלי, ובכל הכנות - אני מעדיף לגור בתל אביב מאשר בברלין. אבל המחאה הזו לא עבדה, הממשלה התחלפה אך מחירי הדיור והמזון רק האמירו. אני אומר לכם חד וברור: אין טעם לחכות לבחירות. אין טעם אפילו להדביק פוסטים על הוול של פוליטיקאים ולעשות לייקים למחאות שונות בניסיון להשפיע עליהן. האנשים אולי יתחלפו כשיהיו בחירות, המפלגות ישנו שמות, אבל הפוליטיקאים יודעים טוב טוב בשביל מי הם עובדים - וזה לא בשבילנו.

להוריד מחיר של מוצר אחד זה לא מספיק. דמוי-מילקי בברלין(מקור: פייסבוק)

עוד בסדרת הטורים בערוץ הדעות של ynet:

לא נעבור לברלין בגלל השואה? / ליש לי אבנר

כשלברלין קראו דימונה / זיו תדהר

אלכסנדרפלאץ פינת רוטשילד / טל לוי

פבל בקנדה, יורי באוסטרליה / איגור טלר

אדיו מילאנו, צ'או רעננה / ענת לוי

לבי בתל-אביב ואנוכי בניו ג'רזי / גיורא גריפל

גם אני ישראלי / אייל פילדסט

זו לא המדינה שבה גדלתי. דילמת המהגר / רועי סורק

ממש לא בא לי לשבת כמו מסכן באוהל ברוטשילד ולקוות שמישהו יקשיב לי ויעזור לי לשפר את מצבי. אני בן 25. אני לא מבין בכלכלה, אני לא מבין ברגולציה. אני כן מבין שגם אם אעבוד בישראל 20 שנה, אין מצב שאצליח לקנות בה דירה. אין מצב שאכנס למכולת בלי לחשוב 700 פעמים לפני שאני שם משהו בעגלה. אני לא מבין בשוק הנדל"ן, אבל נראה לי הזוי שבברלין המגניבה דירה עולה חצי מיליון שקל, ובמדינה מותקפת טילים במזרח התיכון אנשים מתחייבים למשכנתא בבנק על דירה של 1.6 מיליון.

אני אומר חד וחלק לממשלת ישראל: מזל טוב, ניצחתם אותנו. יצרתם כאן בדיוק את הכלכלה שרציתם. מדינת ישראל 2014 היא מדינת לאום ליהודים עשירים, להיי-טקיסטים ולילדים של גנרלים. אתם רוצים לדבר איתנו על ערכים? אומרים שבן גוריון והרצל מתהפכים בקברם כי אנחנו עולים לגרמניה? מה הרצל ובן גוריון היו אומרים עליכם, נבחרי הציבור שבתהליך הדרגתי אך רצוף, יצרו מדינה שבה לצעירים אין סיכוי לקנות בית? מדינה שבה זוגות צעירים דוחים הבאת תינוק לעולם כי הם מבינים כמה זה יעלה לגדל אותו. מדינה שבה אדם עובד הוא עני ומושפל. מדינה שבה סטודנט חי כמו כלב בדירת פח.

עזבו אתכם מממשלת ישראל, אני עכשיו מדבר אליכם, האזרחים. אל תשקיעו מאמץ בלהפגין נגד נבחרי הציבור ולקוות שמישהו יקשיב לכם - תצביעו בכנפיים שלכם. תגיעו לנתב"ג בהמוניכם. התנועה שהקמתי, עולים לברלין, נועדה לעזור לכל אחד ואחת, צעירים ומבוגרים כאחד, להצליח להימלט מיוקר המחיה האלים בישראל ולחיות בכבוד. הרי זה ברור שאם מדינת ישראל הייתה רוצה, תוך זמן קצר הייתה מתחילה להעדיף את השוכר על בעל הדירה, את העובד הזוטר על בעל ההון, ואת הביטחון התזונתי שלכם על שורת הרווח של רשתות המזון.

אני אפילו לא מתכוון להציע לה רעיונות. שהיא תרדוף אחריי לברלין להחזיר אותי. ותאמינו לי, אם נעלה לברלין 100 אלף או 200 אלף ישראלים, מדינת ישראל תתחיל לראשונה זה עשרות שנים לשנות את המדיניות שלה לטובתנו.

כן, הגיע הזמן שישראל תבין שבעולם הגלובלי של היום, היא צריכה להוכיח לנו בכל יום מחדש שהיא מקום אטרקטיבי שכדאי לחיות בו. להוריד מחיר של מוצר אחד לשבוע זה לא מספיק. כבר היינו בסיפור הזה לפני שלוש שנים. אנחנו דורשים שהחבילה הכוללת תהיה אטרקטיבית: דיור, מזון ובריאות. שלא ידברו איתנו על ציונות אותם אלה שיצרו כאן תנאים אידיאליים לעשירים ותנאים קטסטרופליים לצעירים.

ודבר אחרון לגבי הזהות שלי. אני בן 25, עשיתי צבא ואפילו הייתי קצין כמה שנים. אני מת על ישראל ותמיד מגן עליה בכל פורום בפני בורים שמשמיעים עלינו ביקורת חסרת הבנה באמצע מלחמה. אבל ממש לא בא לי לחשוף כרגע את הזהות שלי. למה? כי בשנייה שיש לפוליטיקאים ולתקשורת שם, פרצוף וכתובת, קל להפוך הכול לאישי, קל להקניט, קל ללעוג. הרבה יותר קל להכפיש בן אדם מאשר להתמודד עם המסר שהוא רוצה להעביר. והמסר שלי חד וחלק: תדאגו לעצמכם ולעתיד שלכם, ישראל ויתרה עליכם מזמן, ושתחפש אתכם כשיתחיל להיות לה אכפת מכם.

נתראה בברלין!

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il