מחוץ לגטו: היהודים שחיים בקרקוב 2014
רק כ-130 יהודים חיים כיום בקרקוב, רובם קשישים. בית ספר יהודי אין, אבל בית אבות יקום בקרוב. ובכל זאת, שלושה בתי כנסת פעילים בעיר, כמות המסעדות הכשרות עולה - והקהילה מגישה ארוחה חמה יומית. איילת מאמו שי, דוקטורנטית וחוקרת קהילות יהודיות מתחת לאלף איש, בדקה וחזרה עם מסקנות
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
במסגרת המחקר שלי בחרתי להתמקד דווקא בעיר קרקוב - העיר השלישית בגודלה במדינה וממוקמת בדרום-מזרח פולין. בין 130-150 יהודים מונה הקהיה היהודית כיום, ואם סופרים גם את כל היהודים ה"בלתי מזדהים" - אפשר להגיע ל-300-400. בעיר חיים עוד כ-50-60 ישראלים, ומערכת היחסים בין שתי הקהילות, טובה מאוד וכוללת אירועים משותפים לא מעטים במהלך השנה.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- בשירות האויב: חמאס מפיץ איורי חרדים נגד צה"ל
- צפו: רבבות בברכת כהנים בכותל
-
מיוחד: בואו להיות אושפיזין בסוכה של ynet
הפגישה עם הרב אליעזר גור ארי, שליח חב"ד ורבה של קהילת קרקוב, נערכת כמה שעות לאחר הרצח הנורא של שני ישראלים במוזיאון היהודי בבריסל, ומלווה בתחושה קשה וחשש. בבית הכנסת אייזק (שבו ממוקם בית חב"ד) הבחנתי כי אין כלל איש ביטחון בכניסה, או כל בידוק ביטחוני כזה או אחר – בניגוד למקובל בבתי חב"ד אחרים ברחבי העולם, ובמוסדות יהודיים בכלל.
הרבה מבוגרים, הצעירים עוזבים
הרב מספר כי אבטחה איננה נחוצה בקרקוב, משום שאין אנטישמיות (גלויה לפחות) בעיר. לדבריו ניתן ללכת עם כיפה ברחוב, והיהודים גאים ביהדותם. יש לא מעט המחפשים את שורשיהם שנמחקו בעקבות המלחמה. לפני זמן מה הגיע אליו מישהו שטען כי הוא מרגיש שאמו מסתירה ממנו סוד מזה שנים, והחליט כי לפני מותה הוא חייב לגלות את הסוד. לאחר חיפושים לא מעטים, הוא גילה את תעודת הלידה של אמו ובה צויין שהיא יהודייה.
לאחר שהתעמת עימה, הודתה האם כי הסתירה את יהדותה כל חייה מפני בעלה – אביו של הצעיר הפולני. הבן שלא הסתפק רק בתשובה של אמו, החליט לבדוק גם את שורשיו של אביו, ולאחר בדיקה גילה כי גם אביו היה יהודי (משני הצדדים). שניהם הכחישו את יהדותם זה מזו ומכל הסובבים, מחמת הפחד שליווה אותם במשך שנים.
קהילת יהודי קרקוב מבוגרת ברובה. הצעירים המעטים שנשארים להתגורר בעיר בוחרים לקחת חלק נכבד בחיים יהודיים, דתיים ופעילים. בניסיון לייצר תחושת אחדות וקהילתיות, מקיימת הקהילה ארוחת צהריים מידי יום ביומו לכלל הקהילה, וכמובן את ארוחות השבת.
שלושה בתי כנסת פעילים
הרובע היהודי נמצא בעיר העתיקה של קרקוב, והוא נקרא בפי המקומיים קאז'ימייז'. אבל היהודים לא מתגוררים עוד ברובע, ופזורים באזורים שונים בעיר. בשנים האחרונות הפך הרובע היהודי לאתר תיירות פופולרי במיוחד, נפתחו בו חנויות בעלות גוון יהודי, בתי קפה ומסעדות שבהן תוכלו ליהנות מניגוב חומוס טוב ופאלפל, ואפילו ממופע כלייזמרים משגע.
הסיור ברובע איננו מושלם ללא ביקור בבתי הכנסת המרכזיים בו. יש שבעה בקרקוב, אך רק שלושה מתוכם פעילים: בית כנסת הטמפל, אייזק והרמ"א – אחד העתיקים והמתויירים ביותר.
"הטמפל" הוא בית כנסת מפואר במיוחד, שמתקיימות בו תפילות שבת ואירועים מיוחדים כגון בר מצווה או טקסי חתונה. בבית הכנסת אייזק המשמש כאמור גם כמרכז חב"ד - יש חנות קטנה כשרה ומוצרי יודאיקה.
בית הכנסת הרמ"א פעיל מאוד לאור העובדה כי מאחוריו ממוקם בית העלמין היהודי העתיק שבו קבור הרמ"א (רבי משה בן ישראל איסראליש).
רבים עולים לקבר זה להתפלל באופן יומיומי. הוא מוקף בחומות, שאחת מהן נבנתה ממצבות שנופצו בזמן המלחמה לאות זיכרון.
בקרקוב פעיל "המרכז הקהילתי היהודי" (JCC) שבו הרצאות, אירועים, ומפגשים ספרותיים ותרבותיים. לקהילה אין בית ספר יהודי, אך יש מקווה וגן ילדים, ובימים אלה פועלים מנהיגי הקהילה בקדחתנות להקמת בית אבות יהודי.
נדמה כי הרב עסוק עד מעל הראש במתן שיעורי תורה, הכנה לבר מצוות וחתונות – ומגעים עם המשלחות הרבות המגיעות מהארץ ומהעולם. נדמה כי אין יהודי שמגיע לביקור בקרקוב, ולא מרגיש שנדלק לו ניצוץ יהודי קטן בלב של אהבה, גאווה וחיבור מחודש לדת היהודית.
- יש לכם שאלה, הערה או הארה? ניתן ליצור קשר עם אילת ב- eashay@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
