השיר שלהם: פרויקט שבע ההקפות תשע"ה
יעקב שוואקי רוצה שתשמחו אתו בשמחת התורה, גד אלבז ממליך את השם, דין דין אביב חושבת ששמחת תורה הוא החג הכי מושלם, דניאל זמיר מתגעגע לחיבור עם התורה, וגיל קופטש מגיש בבכורה את הזימון להקפות: מיטב היוצרים בז'אנר היהודי מגישים את השיר שלהם לשמחת התורה - ואנחנו מזמינים אתכם להקפות שלנו, עם שירון להדפסה - כדי שלא תיתקעו באמצע ההורה
<< רשימת השירים הבלתי נגמרת להקפות - גירסה להדפסה >>
עוד בערוץ היהדות:
איזה שיר שלהם עושה להם חשק לשמחת תורה? ומה הם היו רוצים באמת לפזם בבית הכנסת, בשעת ההקפות? כל השירים וההסברים, במיוחד לגולשי ynet.
יעקב שוואקי: עת רקוד
בשבת חול המועד סוכות נוהגים בקהילות יוצאי אשכנז לקרוא את ספר קהלת. אחד הפסוקים היותר מוכרים מהספר הוא "לכל זמן ועת, עת לאהוב עת לשנוא, עת מלחמה ועת שלום". כעת, לאחר חודשי לחימה ארוכים וכואבים ולאחר הכנה של 40 יום ליום הכיפורים, אחרי חגי תשרי עד לחתימה הסופית בליל הושענא רבא – אנו מובלים ישר לתוך השמחה האמיתית והשלימה, הלא היא שמחת התורה. זה באמת הזמן לרקוד מכל הלב וכל הנשמה, כאיש אחד בלב אחד.
גד אלבז: ה׳ מלך
השיר "ה׳ מלך" שיצא לפני כשנה, מושר בכל מקום בעולם ובארץ בהקשר להמלכתו של ה׳ יתברך בעולם. ומה ממליכו יותר מחג שמחת התורה, שבו שרים "ה' מלך"? זו פשוט זכות עצומה שהשיר הופך לחלק מהפסקול של עם ישראל.
היכנסו: מיטב הקלאסיקה המזרחית ששום שמחת תורה לא שלמה בלעדיה
אודי דוידי: יה ריבון
בחג הנפלא הזה, כשאנחנו שמחים בתורה הקדושה, אין שמחתנו שלימה, כי אנחנו מצפים לבניין בית המקדש. השיר "יה ריבון" מסמל בעיניי את השלמות, את המלכת ה' בעולם, והשיבה לבית המקדש: "למקדשך תוב, ולקודש קודשין, אתר די ויחדון רוחין ונפשין..." אז נוכל לשמוח שמחה גמורה בחג שמחת התורה!
דין דין אביב: סודותיי
פעמים שאני שואלת את עצמי מהו החג הכי שלם, הכי מושלם, הכי שמח? בפסח אוכלים מצות, בשבועות לא ישנים, בראש השנה אין זמן לאכול, ביום כיפור אסור לאכול, בסוכות מוציאים אותנו מהבית כדי לאכול. אבל בשמחת תורה אוכלים בבית - את כל הטוב שבעולם, ישנים כמו מלכים וחוגגים בבית הכנסת סביב התורה.
זהו החג שבו כל הסודות נחשפים, הכול גלוי לכולם - גם סודותיי שלי. התורה נפרסת כולה לנגד עינינו; שמחה של סגירת מעגל, כאשר מיד מתחיל אחד אחר עם ההתחלה המחודשת של חמישה חומשי תורה.
ישי ריבו: יגדל
איפה עוד ניתן למצוא עם שלוקח את ספר החוקים שלו - ספר התורה, ורוקד איתו במשך יממה שלמה. רק אצלנו זה קיים, וזה מדהים אותי בכל שנה מחדש. היסודות שלנו הם שלושה-עשר העיקרים. אלה חוקי היסוד שבלעדיהם לא היינו קיימים, לא היינו שורדים את כל התלאות והקשיים במשך אלפי שנים.
בשיר "יגדל" אנחנו מייחדים את בורא העולם, וכך גם זוכים לרקוד עם התורה שנתן לנו בכל שנה מחדש - בשמחת תורה.
מידד טסה: חכמה מושלמת
שמחת התורה מהווה את תכלית קיומנו בעולם. התורה היא דרך החיים שלנו, עם חובת קיום המצוות בין אדם לחברו ובין אדם למקום. "חכמה ומושלמת" הוא שיר שבח לתורה הקדושה, שמי שיתבונן בה וילמד אותה יבין כמה חוכמה אלוקית טמונה בה.
דניאל זמיר: שיר געגוע לכאן
"שיר געגוע לכאן" מבטא את הכמיהה לתמימות, לאהבה הפשוטה ולשמחה שאינה תלויה בדבר. בחיבור שלנו עם התורה אנחנו מתקשרים יותר ויותר עם בורא העולם שמחבר אותנו לטוב, ומנתק אותנו מכל היסחי הדעת. הריקוד עם ספרי התורה הוא חיבור פשוט ועוצמתי לתורה. הוא איננו תלוי בהבנתנו או השגתנו, אלא קורה מיד - וחזק. יהי רצון שנגיע לכאן ולעכשיו פעם אחת ולתמיד!
ב-21.10 יארח דניאל זמיר את ברי סחרוף ואת יונתן רזאל להופעה שתוקלט לאלבום לייב ב"זאפה" תל אביב.
איציק דדיה: אדם
השיר שהכי מזוהה אצלי עם שמחת תורה בפרט, ותקופת החגים בכלל - הוא ״אדם״ שהלחין אלי קליין, שאף יצא כסינגל בדואט עם גד אלבז. המילים המרגשות הלקוחות מתפילת הימים הנוראים, ומשמעותן מכניסה אותנו לפרופורציה על ייעודנו בעולם - נוגעות לליבי. כל שנה בתקופה הזאת יוצא לי לבצע את השיר הזה במגוון הזדמנויות, ובכל פעם אני מתרגש מחדש.
גיל קופטש: אחד
"השיר ״אחד״ הוא בעצם "קריאת שמע" ברוקנרול. טקסט של תפילה בת 3,000 שנה, המולחנת בעיבוד מודרני וקצבי. "קריאת שמע" היא התפילה האהובה עליי. בכל הזדמנות - גם של שמחה ובטח בשעת מצוקה, ״שמע ישראל״ זו התפילה שאני הכי מתחבר אליה, משום שהיא מבססת קשר ישיר ודי מיידי עם ה' יתברך - ואותה אנו אומרים בפתיחת ההקפות בחג שמחת תורה.
ההבנה שאתה חלק מאחדות אחת גדולה, כי ה׳ הוא אחד והוא של כולם - של כולנו, מעוררת ביטחון, מעודדת ומשמחת. זהו שיר ראשון מתוך הפרוייקט המוסיקלי שלי, "סידור אלטרנטיבי", ומתוך המופע החדש שלי, "בית הכנסת הנודד של חסידות קופטש". אתם מוזמנים להאזין לו בהשמעת בכורה, לכבוד שמחת התורה.
ניצן חן רזאל: שיר האלף-בית
את ההקפות בשמחת תורה היינו חוגגים אצל דוד מיכה, דודה קרול ובני הדודים בשכונת נחלאות בירושלים. החגיגות בבית הכנסת "בית יצחק" של יוצאי שיראז ברחוב עובדיה סומך, מעלות בי תמיד זיכרון שמח.
מה לא היה שם? ריקודים עם ספר התורה, שירים וכיבוד, להטוטנות עם נייר עיתון מגולגל לקונוס שלו שפיץ חד שאותו היה נער מדליק, מניח על האף ורוקד לקול השירה, והשירים "מפי אל", "הללויה הללויה הללו עבדי ה'".
ברגע מיוחד, היה הרב יצחק כיאלי קורא לנו, הילדים, להתאסף סביבו, ומבקש מאיתנו לחזור אחריו: א', ב', ג', ד', ה', ו' - ישר והפוך, קדימה ואחורה, ובסוף היינו שרים את הפיוט "גלה זיו הודי וכבוד מלכותך גלה".
לימים, קיבלתי לידיי הקלטה של יצחק אביעזר, ששר את השיר בפשטות ומתיקות אין קץ. וכמה שהשיר שמח, הדמעות שלי לא איחרו לבוא. השיר הפך לחלק מאלבום הביכורים שלי, ״מוצא מקום״. שילבתי בו את בנותיי וחברותיהן ממקהלת בית הספר היסודי שכטרמן בכפר יעבץ, והיום הוא חלק בלתי נפרד מהופעותיי.
בשנים האחרונות, במושב עזריאל שבו אנחנו גרים, אני שר אותו בהקפות לבקשת הציבור, שמח להכיר אותו לדור הצעיר. אקדיש אותו בשמחה ובאהבה לכל ילדי ישראל ולהוריהם!
עמירן דביר: מחרוזת שִמחה לשמחת תורה
כשאדם מצליח לשמוח ולרקוד גם במצב של מצוקה גדולה, מתוך אמונה בה' ובישועתו - הצרה שנגזרה עליו יכולה להיהפך לשמחה, מכיוון שה' רואה כיצד גם בשעת המצוקה, האדם לא מפסיק להאמין ולבטוח בו, עד כדי כך שהוא רוקד ומוחא כף.
היצר הרע מעוניין שהאדם ישקע במרה שחורה ובעצבות, ויאבד את הטעם לחייו. הניסיון לצאת מן המצב הזה בכל מחיר, על ידי ניגון, ריקוד וכדומה, הורס ליצר הרע את התוכניות. וכך כתב ר׳ נחמן מברסלב, ומפה נולד השיר (חלק ממחרוזת שמחת התורה שלי): ״על ידי ניגונים ומחיאת כף מתמתקים כל הדינים״.
לייזר לויד: העם שלי
התורה עושה את כולנו שווים, וכך שמחת תורה הוא החג האמיתי של אחדות, שבו ניתן לראות את כל סוגי היהודים רוקדים ביחד, לא משנה איך הם נראים או מאיזו עדה הם. כולם חלק מהעם המיוחד הזה: "זה העם שלי, הכי גדול הכי קטן".
אליעזר בוצר: עם הארץ
בשמחת תורה אני מתחיל יחד עם כל עם ישראל מבראשית. כאן אני רוצה להתנער מכל דעותיי הקדומות אל מציאות אחרת, מציאות שבה לאיש מאתנו אין בעלות על התורה, אלא רק רצון משותף לתורת חיים. עם הארץ איננו בור יותר, יש לו את כל הכלים לברר ולהתחבר. "אני / עם הארץ / ואת אחיי אני מבקש".
"שיר זה הוקלט לאחר שביקרתי אצל משפחתו של גיל-עד שאער הי"ד. בעתות החוסר הוודאות עמדתי דומם מול האצילות ותעצומות הנפש, כשאמו בת גלים פנתה לנוכחים בסלון ביתה, בעודה אוחזת בשברי התקווה, ושאלה: איך גורמים לכך שהאחדות הזו לא תיפסק?
אילנה עדני: וזכני
השיר "וזכני" מזכיר לי תמיד את השמחה, ההתרגשות והריקודים סביב ספרי תורה מהודרים ויפים בבית הכנסת. בכל הקפה האבות מברכים את הבנים כשהטלית על ראשם, והאימהות את הבנות כשידיהן פרוסות על ראשיהן ועיניהן אל בורא העולמים, בתחינה מתוך שמחה, שנזכה לגדל את ילדינו כך שיאירו את העולם כולו.
עם חלוף השנים קיבלה שמחת תורה משמעות נוספת עבורי: את ביתי הקטנה ילדתי מיד לאחר ההקפות, בשבת בראשית שהיא ראשיתה של תורתנו הקדושה. כמו כל אם יהודייה, אני נושאת תפילה קדושה זו בהדלקת נרות שבת ויום טוב. יהי רצון שהשם יזכה אותנו בנחת יהודי אמיתי מילדינו.
אבריימי רוט: למרנן ורבנן
השיר שאני הכי מזוהה איתו בשמחת התורה הוא "למרנן ורבנן" שעשינו בפרויקט "זיץ". את השיר הלחין ירחמיאל ביגון, המנהל המוזיקאלי והמנצח של "פרחי מיאמי", והוא מדבר על לומדי התורה. אין מיוחד ממנו לשמחת תורה, שבה אנו שמחים עם התורה שאנו עוסקים בה ולומדים אותה.
עדי ארד: רצה
בקטע החזנות "רצה" אנו מבקשים מהקב"ה שירצה בנו ובתפילותינו. לאחר ראש השנה ויום כיפור - המועדים שבהם התפללנו, ביקשנו וקיווינו שאלוקים יקבל את תפילותינו - אין שמחה גדולה יותר מהתחושה שקולנו נשמע, והשכינה עוטפת אותנו.
"ותחזינה עינינו בשובך לציון... ברוך אתה ה' המחזיר שכינתו לציון". בחג שמחת תורה נסגר מעגל הימים הנוראים, שבהם פנינו ובקשנו מ-ה' את שעל ליבנו. וכאשר הוא מחזיר שכינתו לציון, זאת השלימות, והתחושה היא של שמחה והודיה. בחרתי בקטע הזה כי הוא מכיל בתוכו מעגל חיים שלם של רגשות, ובסופו התפרצות של שמחה גדולה והוקרה.
נדב גדליה: צועק הושיעה נא
השיר (מאלבומי החדש "משהו חדש לגמרי"), מתכתב עם ההקפות ותפילות ההושענות של החג. הוא מבטא בעיניי את הדבר הכי גדול בעצם בשמחת תורה: הצעקה השנתית הגדולה שיהיה פה שמח כל השנה. אני רואה בבית הכנסת אנשים שמגיעים רק לשמחת תורה, ואפילו ביום כיפור אינני רואה אותם. והנה הם רוקדים, שמחים ומצטרפים להקפות, כי בתוך כל אחד מאיתנו יש רגש שצועק ומבקש שמחה אמיתית, כזו שאפשר למצוא רק בשמחת תורה.
<< הגעתם עד הלום וטרם הדפסתם את שירון ההקפות המלא לבית הכנסת? רוצו להדפיס >>
- היכונו היכונו: במוצאי החג (יום ה') נעביר כאן בשידור חי - הקפות שניות
לפנייה לכתב/ת 
