בנק ישראל: ריבית נמוכה? הציבור מעדיף מזומנים
על פי הדו"ח השנתי של מחלקת המטבע בבנק ישראל, חל גידול בשנים האחרונות בהיקף המזומנים במשק ברקע הריבית הנמוכה. הישראלי מבצע בממוצע 14 משיכות בשנה מכספומט בסכום כולל 9,687 שקל, וגם: למה יש מחסור בשטרות בערכים נמוכים, כמה כספומטים יש בישראל ומה גרם לזינוק דרמטי בכמות הנפקת מטבעות בערך של 10 אגורות?
היקף המזומנים במשק נכון לסוף שנת 2013, הסתכם ב- 58 מיליארד שקל, עליה של 5% בהשוואה לשנת 2012. 51 מיליארד שקל מתוכם מחזיק הציבור והשאר נמצאים בכספות הבנקים, כך עולה מהדו"ח השנתי של מחלקת המטבע בבנק ישראל, שפורסם היום (א').
- משתמשים בצ'קים? חשוב שתדעו
שיעור המזומן במשק גדל בשנים האחרונות בעיקר על רקע הריבית הנמוכה. בבנק ישראל מציינים כי הביקוש למזומן מתאפיין בעונתיות והוא משתנה לפי חודשי השנה, כאשר קיים ביקוש גבוה יחסית בתקופת החגים.
על פי הנתונים, בשנת 2013 נמשך הגידול בשטרות בערך של 200 שקל והם מהווים 45% מהמחזור. שטרות בערך של 100 שקל מהווים 35% מהמחזור, 50 שקל - 12% מהמחזור ושטרות בערך של 20 שקל מהווים רק 8% ממחזור השטרות במשק.
הרכבו של מחזור השטרות מושפע במידה רבה מתמהיל השטרות במכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים, כאשר שווין הכולל של המשיכות מהמכשירים ב 2013 עמד על 36% משווין הכולל של המשיכות מהתאגידים הבנקאיים (היתר נמשך בדלפקי הסניפים).
מחסור בערכים נמוכים
הדו"ח חוזר ומצביע על הבעיתיות שבמחסור בשטרות בערכים נמוכים. בדיקה שערכנו כאן ב ynet בנושא לפני מספר חודשים ומבוססת על דיווחי הבנקים, העלתה כי שטרות של 20 שקל מצויים רק ב-4% מהמכשירים למשיכת מזומן והם מהווים רק 1% מסך השטרות הנמשכים. הסיבה העיקרית היא חיסכון בתפעול מצדם של הבנקים.
גם סקר שמחלקת המטבע ערכה כבר ב 2012 מצא כי קיים פער בין התמהיל המצוי והרצוי של השטרות במחזור, ובפרט בתמהיל שבמכשירי המשיכה האוטומטיים, אולם בנק ישראל טרם נתן לכך מענה.
בבנק ישראל מציינים כי "תמהיל השטרות במכשירים האוטומטיים מושפע מהצורך לאזן בין שיקולים של איכות השירות לשיקולים של יעילות תפעולית. התמהיל צריך להתאים למאפייני המשיכות של הלקוחות ולכלול די שטרות מכל עריך. אולם ריבוי שטרות בעריכים נמוכים עלול להוביל להתרוקנות תכופה של המכשירים ועל כן להצריך מילוי תכוף במטרה לשמור על רציפות השירות. דבר זה מצדו מגדיל את עלויות התפעול הכרוכות בשינוע השטרות ובטיפול במכשירים האוטומטיים".
36 מיליון שטרות נגרסו
נכון לסוף שנת 2013 עמד מספר מכשירי הבנק האוטומטיים למשיכת מזומנים על 1,867 (כולל 285 מכשירים שחברת שב"א, שבבעלות הבנקים מכרה לחברת מודיעין אזרחי). נוסף על אלה קיימים 1,760 מכשירים שהינם בבעלות חברת כספונט. בניגוד למכשירי המזומן בבנקים, במכשירים אלה לא קיימת חובה לבדוק את השטרות לפני הכנסתן למכונה, ולכן עלויות תפעולם נמוכות מעלויות התפעול של מכשירי הבנק האוטומטיים.
אולם מי שציפה בעקבות זאת להוזלה בעלות משיכת המזומן, התבדה. עמלת המשיכה הנגבית במכשירי ההפצה אינה כפופה לפיקוח ולכן היא גבוהה יחסית (ונעה לרוב בין 4-8 שקלים). זוהי אחת הסיבות לכך שעל אף מספרם הגדול, היקף המשיכות והתנועות בהם זניח יחסית להיקפן במכשירים האוטומטיים של הבנקים.
בשנת 2013 נמשכה מגמת הגידול של סכום המשיכה הממוצע ממכשירי הבנק האוטומטיים והוא עמד על 685 שקל, גידול של 5% (הגידול השנתי הממוצע בעשור האחרון עמד על 7%). סכום המשיכות המצטבר לתושב עמד בשנת 2013 על כ- 9,687 שקל, ומספרן לתושב עמד על 14 בשנה, בדומה לשנת 2012.
יש לציין כי בשנת 2013 גרס בנק ישראל 36.5 מיליון שטרות עקב בלאי והנפיק במקומם שטרות חדשים
ההשפעה הדרמטית של תעריפי הנסיעה העירונית
ערכו של מחזור המטבעות היווה בשנה הנסקרת 3% מערכו הכולל של מחזור המזומן, שהם כ- 1.8 מיליארד שקל.
מספר המטבעות הגדול ביותר הוא של המטבעות בערך 10 אגורות. מעות אלה מהוות 60% ממספר המעות במחזור, והן משמשות בעיקר למתן עודף בקווים העירוניים של התחבורה הציבורית.
הדו"ח מציין כי בעקבות עליה בתעריף הנסיעה בקווים העירוניים בינואר 2012 מ- 6.4 שקל ל-6.6 שקל, (מה שדורש מתן עודף של 4 מטבעות במקום מטבע אחד), חל גידול חריג בצריכת מטבעות של 10 אג‘. כתוצאה מכך עלו הוצאות ההנפקה של מטבעות אלו, והן התרחבו ביתר שאת עקב
שיעור האובדן הגבוה המאפיין אותם. רק בינואר 2014 עודכן תעריף התחבורה הציבורית ל 6.9- שקל וצריכת המטבעות בערך זה הצטמצמה בהתאם.
על פי הדו"ח, חלק בלתי מבוטל מצריכת המעות נוצר כתוצאה מכך שהציבור מאבד מטבעות בערך נמוך עקב חוסר תשומת לב, וכן מכך שהציבור אוגר מעות במכלים ומותיר אותן ללא שימוש.
בבנק המרכז מציינים כי אובדן המעות גורם לגידול מיותר בהוצאות ההנפקה של מעות וקוראים לציבור "לשמור היטב על כל סוגי המעות וכן להחזיר את המעות שהוא מחזיק ללא שימוש ולקבל את תמורתן בשטרות".
לפנייה לכתב/ת 
