כדאי להשקיע באג"ח הממשלתית?
חלק גדול מהחסכונות של כולנו מושקע באג"ח הממשלתיות והמחזור היומי באג"ח אלו גדול בהרבה בהשוואה למחזור היומי במניות. מהי האג"ח הממשלתית? הכירו את הכלי העיקרי למימון הגרעון הממשלתי
שוק איגרות החוב הממשלתיות הוא השוק הגדול ביותר בהיקפו מבחינת כמות ההנפקות ומחזורי המסחר היומיים. לשם השוואה, המחזור היומי הממוצע באיגרות חוב ממשלתיות גדול כמעט פי 4 מהמחזור היומי הממוצע במניות בישראל. לתנודות בשוק השפעה על כיסו של כמעט על כל אחד ואחת מאיתנו לאור העובדה שחלק ניכר מחסכונות הציבור (קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות, ביטוחי מנהלים וקרנות נאמנות) מופנה להשקעה באיגרות חוב ממשלתיות.
לכתבות נוספות בנושא :
הנפקת אגרות חוב הינה הכלי העיקרי למימון הגרעון הממשלתי. בכל שנה סכום ההנפקות של איגרות חוב משתנה על פי גודל הגרעון הממשלתי וכן הסכום אותו המדינה צריכה למחזר באותה שנה נתונה. למה הכוונה? אם בשנה מסוימת סך ההוצאות הממשלה עולה על ההכנסות הממשלתיות ב 100 מיליארד שקל, סביר להניח כי חלק ניכר מהסכום ימומן על ידי הנפקת איגרות חוב בסכום מסוים שיגיע עד ל- 100 מיליארד שקל. בנוסף הכמות המונפקת בשנה זו תושפע מסכום איגרות החוב שבאו לפדיון אותו הממשלה תרצה למחזר.
הנפקת איגרות חוב למעשה שקולה להלוואות שהממשלה לוקחת מהציבור, כאשר ההבדל העיקרי ביחס להלוואה רגילה הוא בעובדה כי "הלוואה" זו למעשה סחירה בבורסות וניתן לה שער בכל יום במסחר על פי סט פרמטרים הכולל בין היתר את גובה הריבית, רמת האינפלציה, שערי איגרות חוב ממשלתיות בעולם וכמובן הכמות המונפקת על ידי הממשלה.
אחד הגורמים העיקריים המשפיעים על שערי איגרות החוב ממשלתיות הוא היצע האיגרות בשוק והכמות המונפקת על ידי הממשלה. כמו בכל שוק ככל שההיצע גדול יותר כך בדרך כלל המחיר נמוך יותר, וכאשר מדובר באיגרות חוב מחיר נמוך יותר פירושו ריבית גבוהה יותר. לפיכך, בשנים בהן יש עלייה בגרעון הממשלתי פירוש הדבר שיש גידול באוברדראפט הממשלתי. אותו אוברדראפט מכוסה כאמור בדרך כלל על ידי הנפקה של איגרות חוב ולכן עלייה בגרעון פירושה עלייה בכמות המונפקת של איגרות חוב. עלייה בכמות המונפקת פירושה גידול בהיצע איגרות החוב שבדרך כלל מביא לירידה במחירים ועלייה בריבית הנקובה על איגרות החוב.
בישראל זכורה למשל שנת 2002 בה חל גידול משמעותי בגרעון בתקציב המדינה (כמעט כפול מהגרעון בשנים האחרונות), שהביא לעלייה חדה בכמות המונפקת של איגרות חוב ממשלתיות. גידול זה הביא לצניחה משמעותית במחירי איגרות החוב הממשלתיות והשפיע ישירות על כל אזרח ואזרח דרך אחזקותיו באפיקי החיסכון השונים שהוזכרו לעיל. כנגד ניתן לראות כי הירידה בגרעון הממשלתי והירידה בכמות המונפקת של איגרות חוב ממשלתיות החל משנת 2003 הייתה בין הגורמים שהביאו לגל עליות משמעותי בשוק איגרות החוב הממשלתיות בישראל בתקופה הנ"ל.
הכותב הוא מנהל דסק מחקר אג"ח לאומי שוקי הון
לפנייה לכתב/ת 
