נתוני המועצה להשכלה גבוהה: מדעי הרוח בקריסה, מדעי הניהול בצמיחה

נתוני המועצה להשכלה גבוהה המתפרסמים בצהריים (יום ד') מצביעים על המשך המשבר העמוק בלימודי מדעי הרוח בישראל. רק 7.4 אחוזים מכלל הסטודנטים למדו בפקולטות למדעי הרוח בתואר ראשון השנה לעומת 18.5 אחוזים ב-1997. לעומת זאת, למדו 11.6 אחוזים בתוכניות ללימודי עסקים ומדעי הניהול לעומת 6.7 אחוזים בלבד לפני 17 שנה.  

חוזרים לקמפוס ב-ynet:

סטודנט, מוכן לעשות תואר בטווח הפצמ"רים?

לפני 17 שנה למדו כ-24% מהסטודנטים לתואר ראשון את אחד ממקצועות המתמטיקה, מדעי המחשב, מדעי הטבע או ההנדסה. חלקם של אלו עלה בהתמדה עד לשנת 2002 שבה עבר את ה-30%. שיעור זה ירד במעט בשנים שלאחר מכן ובשנים האחרונות התייצב על כ-28%.

התנודות המאפיינות את ענף ההיי-טק באות לידי ביטוי בנתוני הסטודנטים הרב-שנתיים. ב-2002 הגיע חלקם של מי שלמדו את מקצועות המתמטיקה ומדעי המחשב ל-8.3% מהלומדים לתואר ראשון. בשנים שלאחר מכן נרשמה ירידה בחלקם של הסטודנטים בתחומים אלו עד 2007, שבה הגיע לכ-4.7%. מאז עלה חלקם בהדרגה ובשנה החולפת הגיע ל-6% מהלומדים לתואר ראשון. חלקם של הלומדים לימודי הנדסה יציב פחות או יותר בשנים האחרונות ונאמד בכ-18% מכלל הלומדים לתואר ראשון.

מספרם של הלומדים לימודי משפטים עלה מכ-6,000 סטודנטים ב-1997 לכ-16,000 ב-2014. שיעורם מכלל הלומדים עלה מ-6% ל-8.3%.

המגמה הזו של העדפת לימודי מנהל העסקים נמשכת גם בתואר השני. בשנה החולפת למדו כ-10,885 סטודנטים לימודי תואר שני במנהל עסקים שהם כחמישית מכלל הסטודנטים לתואר שני במערכת.  

בתחילת שנות ה-90 למדו כ-2,500 סטודנטים לימודי מנהל עסקים, כולם באוניברסיטאות. מספרם של אלו עלה בקצב מהיר מאוד עד סוף שנות ה-90 ועל כן חלק גדול מהביקוש ללימודי תואר שני במנהל עסקים הופנה בעיקר אל המכללות החוץ תקציביות. בשנה החולפת למדו באוניברסיטאות כ-6,035 סטודנטים לקראת תואר זה ובמכללות האקדמיות נע מספרם סביב 4,855.

כ-310,125 סטודנטים צפויים ללמוד השנה תואר אקדמי ב-65 מוסדות להשכלה גבוהה, בהם שבע אוניברסיטאות המחקר, האוניברסיטה הפתוחה, 36 מכללות אקדמיות ו-21 מכללות אקדמיות לחינוך. מדובר בעלייה של אחוז אחד בלבד מהשנה שעברה. מתוך כלל הסטודנטים 238,420 ילמדו לתואר ראשון, 59,455 לתואר שני, 10,860 לתואר שלישי ו-1,390 יעשו לימודי תעודה.

פחות סטודנטים בירושלים

המגמה הכללית בעשור האחרון משקפת ירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות לעומת עלייה במספרם של תלמידי המכללות. מספרם גדל ב-8.5% בממוצע לשנה מ-51,000 סטודנטים ב-2004 ל-83,370 ב-2010.

במל"ג הוסיפו כי מערכת ההשכלה הגבוהה הפכה נגישה יותר לתושבי הפריפריה. ב-2004 כ-24% מהסטודנטים לתואר ראשון למדו במחוזות הצפון והדרום (9.9% במחוז הצפון ו-14.3% במחוז הדרום), לעומת 9% שלמדו במחוז הדרום בלבד בשנת 1990. שינוי משמעותי זה במפת ההשכלה הגבוהה של ישראל, שהתרחש בשני העשורים האחרונים, לא היה מתאפשר אלמלא הפניית המשאבים התקציביים שנדרשו לכך אל שני המחוזות, נמסר.

למרות ההאטה הקיימת במערכת ההשכלה הגבוהה בשנים האחרונות, מספר הלומדים במחוז הצפון גדל כמעט פי שלושה בהשוואה לתחילת העשור הקודם, בעיקר כפועל יוצא מהרחבת התוכניות הקיימות במכללות האקדמיות בצפון ופתיחת תכניות לימודים חדשות.

בחלקם של המוסדות הממוקמים במחוז ירושלים נמשכת הירידה העקבית ובשנים האחרונות כ-14% מהסטודנטים לתואר ראשון לומדים במוסדות להשכלה גבוהה במחוז לעומת כ-23% מהם בתחילת שנות ה-90.