התקף לב: האם הוא קטלני יותר עבור נשים?

בעבר נחשבה מחלת לב טרשתית, המסתיימת בהתקף לב, לנחלתם של הגברים בלבד. אלא שכיום המחלה מהווה סיבה עיקרית לתחלואה ולתמותה גם בנשים. כרבע מכלל מקרי אוטם שריר הלב מתרחשים בנשים, אלא שהן נוטות להיבדק פחות, מגיעות לטיפול מאוחר יחסית ואינן מקפידות על שיקום שאמור למנוע סיבוכים בהמשך.

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

בעשור האחרון, נרשמה הפחתה ניכרת בתמותה בעולם כולו ממחלות הלב הטרשתיות, בזכות הטיפולים הקרדיולוגים המודרניים אלא שמספר הנשים המאובחנות, רק הולך ועולה.

להתמודד עם התקפי לב

מחקר: מנויים על מוקד רפואי טלפוני פונים פחות למיון

מחקר ענק: קירחים בסיכון גבוה ב-70% להתקף לב

תסמינים לא אופייניים

מומחים מסבירים כי תהליך הבדיקה והאבחון אצל נשים המתלוננות על סימפטומים המרמזים על בעיה לבבית, זהה לזה שאצל גברים. תהליך זה, כולל בדיקת אק"ג, בדיקת דם לאיתור אנזימי לב המעידים על התקף לב, ובעת הצורך צנתור.

אלא שאותם סימפטומים קלאסיים, הבולטים אצל גברים הלוקים בלבם, פעמים רבות נסתרים בגוף האישה, ואינם נותנים בהן את סימניהם.

"ההסתמנות הקלאסית של מחלת לב איסכמית, קרי מחושים בחזה, הקרנה לזרועות, קושי במאמץ, הם נכונים יותר לגברים בגיל העמידה עם מספר גורמי סיכון", מסביר ד"ר אמיתי אלקיים, מומחה בכיר לרפואה פנימית מהמרכז הרפואי שיבא.

"לקשישים ולנשים יש שכיחות יותר גבוהה של הסתמנות שהיא לא קלאסית של הרגשה כללית רעה, קוצר נשימה, מחושים בבטן, ובמגוון אינסופי של תלונות אחרות, ואז הסיכוי של רופא שלא מודע לשוני הזה, לטעות, היא יותר גדולה".

עייפות וחרדה יכולים להיות סימנים מוקדמים(צילום: shutterstock)

מחקר שערכו חוקרי אוניברסיטת ארקנסו בארה"ב ופורסם בכתב העת הנחשב Circulation מצא כי 43 אחוז מהנשים הנבדקות ששרדו התקף לב, לא דיווחו כלל על כאבים בחזה במהלך ההתקף. מהמחקר עוד עלה כי לעיתים קרובים סימפטומים שאינם קשורים לבעיות לב, עשויים לסייע לאבחון מוקדם של התקף לב.

בסקר שנערך בקרב 500 נשים ששרדו התקף לב, דיווחו 70% על עייפות לא רגילה בשבוע שלפני ההתקף - בעוד שפחות מאחת מכל שלוש דיווחה על תחושה לא נוחה בחזה. שיעור משמעותי מהנשאלות - 43% - לא דיווחו כלל על כאבים בחזה במהלך ההתקף עצמו. רבות מהנשים דיווחו על עייפות לא רגילה בשבועות שהובילו להתקף הלב, אבל כמעט מחציתן דיווחו דווקא על קשיים בשינה ומעל שליש מהן דיווחו כי חשו חרדה בצורה לא רגילה.

עורכת המחקר, פרופ' ג'יין מקסוויני, אמרה כי היעדר הכאבים בחזה היא ככל הנראה אחת הסיבות לכך שנשים מתעכבות בדרך לקבלת טיפול ברפואי בזמן התקף הלב. "זו אחת הסיבות לכך שנשים אינן מאובחנות כהלכה, ואינן מודעות למחיר הגבוה שגובות מחלות הלב מנשים", אמרה מקסוויני, "התרגלנו לשמוע שהתקפי לב כרוכים בכאבים בחזה, אך הדבר לא תמיד נכון בנשים".

התקפי לב והקשר לגיל המעבר

מחקר שערך האיגוד הקרדיולוגי בשנת 2002 גילה קיימת עלייה בשיעור התקפי הלב בישראל. בשנת 2000 אובחנו 10,770 איש כסובלים מהתקף לב, והמספר שנתיים אחר כך ל-12,000 מקרים.

מתוכם, 26 אחוז הם של נשים, הלוקות בהתקף לב בגיל 70 בממוצע. מנגד, הגיל הממוצע להתקף לב ראשון אצל גברים עומד על 62 שנים.

אחוז הנשים הלוקות בהתקף לב, עולה עם הגיל. עד גיל 50, כ-11% מהתקפי הלב הם של נשים, בעוד שמעל גיל 75, 40% מהמקרים מתרחשים אצל הנשים. ההשערה היא כי ההורמונים הנשיים, ובהם האסטרוגנים, הם המגנים עליהן.

ככל שמתקרבים לגיל הבלות, יורדת רמת האסטרוגנים בדם, ודרך מנגנונים שונים כמו עליית רמות שומנים, סוכרים והשמנת יתר, מגבירות הנשים את סיכונם ללקות באוטם שריר הלב.

לרוב, נשים המקבלות התקף לב בגיל צעיר, הן אלה בעלות גורמי סיכון רבים במשולב. מבין אלה, דווקא הסוכרת היא הגורם המשפיע באופן החמור ביותר אצל נשים.

במחלת הסוכרת באופן לא ברור, האפקט המגן של ההורמון הנשי אסטרוגן מתבטל, מה שחושף את הנשים באופן חמור הרבה יותר להתקף לב מאצל הגברים. לכן, ישנו דגש מירבי אצל נשים לאיזון הסוכרת כגורם המרכזי למחלות לב.

עיכוב בקבלת סיוע רפואי

גם בכל הנוגע למועד קבלת הסיוע הרפואי, נמצאות הנשים בפיגור ניכר לעומת הגברים: ד"ר ג'ין קווין וקתלין קינג מאוניברסיטת רוצ'סטר בניו יורק בדקו 41 נשים ו-59 גברים אשר סבלו מהתקפי לב.

המחקר התבסס על תסמיני החולים, ועל עיכובים שחלו בטיפול הרפואי. מהמחקר עלה כי הגברים הנחקרים, המתינו כשלוש שעות בממוצע עד שקראו לעזרה, בעוד שהנשים המתינו ארבע שעות או יותר.

נתוני האיגוד הקרדיולוגי הישראלי עוד מגלים כי אצל גברים 105 דקות בממוצע אורכים, מרגע התסמינים הראשונים, עד לקבלת הסיוע הרפואי, בעוד שנשים מגיעות לטיפול רק כעבור 120 דקות בממוצע.

שיקום: אחוז קטן של נשים

שיקום חולי לב עשוי להיות המהלך שיקבע את עתיד הלב. המדובר בשהייה בת מספר ימים במלונית שיקום, שם עוברים החולים הדרכות, בדיקות, התאמת תזונה נכונה ופעילות גופנית, ותוכנית לימים, השבועות והחודשים הבאים.

מאוחר יותר, אמור חולה הלב להתייצב במכון השיקום מידי שבוע, לעמוד בפעילות הגופנית שהותאמה לו, תוך מעקב ובקורת שישיבו את תפקוד הלב למסלול התקין בחזרה.

אלא שגם אחרי התקף הלב, לא עומדות הנשים בשיקום לו זקוק הלב. בשנת 2003 ערכו מומחים ישראלים סקר, שגילה כי רק 17 אחוז מהנשים שלקו בהתקף לב, מגיעות לשיקום לב".

העלאת המודעות של נשים למצב

בשנים האחרונות כאמור, קיים שיפור מסויים בטיפול בחולות לב, אולם עדיין מספר הנשים העוברות שיקום הוא קטן. אם תגבר המודעות לחשיבות התזונה הנכונה, פעילות גופנית, הימנעות מעישון ושיקום לאחר מחלת לב, ניתן יהיה להאריך דרמטית את תוחלת החיים של נשים לאחר אירוע לבבי.

פרופ' נעמה קונסטנטיני, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות האישה במשרד הבריאות מוסיפה כי אין ספק שקיים פער מגדרי לרעת נשים בהבנת מקום התחלואה הלבבית בבריאותן. דבר זה משתקף בהבנה הן של הנשים עצמן ולעתים קרובות גם של המטפלים. נשים בארץ, גם על פי סקר קרדיולוגי עדכני, מתות יותר מגברים מהתקף לב, ובעיקר הצעירות שבהן.

"נשים אינן מודעות להשפעת הגיל והסטטוס ההורמונלי על בריאותן ואינן מודעות לתסמינים ייחודים השונים מגברים. ממחקר שערך האיגוד הקרדיולוגי ב 2013 עולה שמשך הזמן הלוקח לנשים להגיע לעזרה רפואית מרגע התחלת התסמינים לאירוע לבבי ארוך משמעותית מזה של גברים. הסיבה היא, בין היתר, מודעות נמוכה לאפשרות של אירוע לבבי וכן ההבדל בתלונות.

מסיבה זו משרד הבריאות והאיגוד הקרדיולוגי פועלים יחדיו להעלאת מודעות הנשים ולערנות הצוותים הרפואיים לגורמי הסיכון והתסמינים הייחודיים בנשים כפי שיבוא לידי ביטוי בכנס הראשון למניעת מחלות לב בנשים בדצמבר השנה.

הכנס הראשון בישראל בנושא: מחלות לב – כגורם תמותה מס' 1 בקרב נשים, יתקיים ב- 10.12 בסינמה סיטי