"האח הגדול", גרסת המסע למאדים
בנאס"א ממשיכים לבחון את היכולת האנושית לשרוד טיסה לכוכב, והפעם בודקים את ההיבט הפסיכולוגי: איך 6 אנשי צוות ש"תקועים" יחד יסבלו אחד את השני? האם יצליחו לתפקד? ניסוי של 8 חודשים מנסה לענות על השאלות
עוד חדשות בעולם:
התאסלם וסולק ממסגד. זה הטרוריסט הקנדי
29 הרוגים במתקפות טרור בצפון סיני
הירי בקנדה: רה"מ התחבא בארון, חברי הפרלמנט שלפו מוטות
הפרויקט במימון נאס"א הוא סימולציית המאדים הארוכה ביותר שערכה עד כה ארה"ב, ומשתתפים בה שלוש נשים ושלושה גברים. אין להם גישה לאוכל טרי, והגישה לאינטרנט מוגבלת וכרוכה בפער של 20 דקות בין ההקלקה לתגובה, כפי שצפוי להיות בחלל.
הם רשאים לצאת מחוץ ל"איגלו" הלבן שלהם, שקוטרו 11 מטרים וגובהו שישה מטרים, רק בחליפת חלל. "אנחנו מוקפים בלבה בזלתית וחיים בבידוד במדרונות הר מאונה לואה, היכן שבקושי יש עדות לצמחים או בעלי חיים", כתבה חברת הצוות ג'וסלין דאנן, אחרי יומה הראשון בכיפה הלבנה ב-17 באוקטובר. "'גלגלי האימונים' שלנו השתחררו בזמן שהמציאות החדשה שלנו מתיישבת", היא כתבה בבלוג שבו היא מעדכנת על המשימה.
נאס"א הוציאה 1.2 מיליארד דולר על שלושה פרויקטים כאלה, בשם Hawaii Space Exploration Analog and Simulation, שנועדו לקבוע את המלכודות הפוטנציאליות שטמונות בשליחת צוות שיבלה יחד תקופה ארוכה, בשטח מצומצם וסגור, על כוכב מרוחק.
סיכונים, מציאות
נאס"א מתכוונת לשלוח עד 2030 צוות למאדים, אך מומחים עדיין לא בטוחים אם בני אדם מסוגלים לעמוד בקרינה שכרוכה במסע הזה. ההגעה למאדים יכולה לקחת שמונה חודשים, מבלי לציין את הזמן בכוכב עצמו, באטמוספרה דלילה וללא מקור מזון שידוע עליו, ולאחר מכן את המסע חזרה לכדור הארץ.
ממחקר שנערך לאחרונה עולה כי עם המגבלות הטכניות הנוכחיות, ההרפתקנים שימריאו למאדים ימותו תוך 68 ימים. מחקר נוסף שפורסם השבוע קובע כי הסיכון לחלות בסרטן כתוצאה מקרינה תגביל כל מסע לשנה אחת בלבד.
לפי פרופסור קים בינסטד מנאס"א, בסוכנות החלל סבורים שחשוב לא פחות לבדוק את מצבם המנטאלי של האסטרונאוטים, ואם הם בכלל מסוגלים לשרוד לחץ כזה. בינסטד אמרה כי הקרינה וההיבט הפסיכולוגי נחשבים ל"סיכונים אדומים", והדגישה: "עד שנפתור את הבעיות האלה אנחנו לא יוצאים".
בינסטד עוקבת אחרי הניסוי מחוץ לכיפה. השישה שנמצאים בפנים הם אנשים בריאים ומשכילים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם, כולם מתעניינים במדע ובחלל. "זה בערך ההפך מתכנית ריאליטי. אנחנו בוחרים 'נגד הדרמה'", היא מסבירה. "אנחנו מנסים לבחור את הצוות שיסתדר אחד עם השני, שיהיה מגובש. אנחנו בוחרים בדרך כלל אנשים רגועים ונבונים".
מלבד ג'וסלין, שעושה דוקטורט בהנדסה תעשייתית, הצוות כולל את אלן מירקדירוב, מהנדס חלל בנאס"א, ואת ניל שיבלט, מיקרוביולוג שבעבר שירת בעיראק. סופי מילאם היא מומחית רובוטיקה ועושה מאסטר בהנדסה. זאק ווילסון הוא מהנדס מכונות. המפקדת היא מרתה לניו הקנדית, בעלת דוקטורט בהנדסה. המומחים מעוניינים לבדוק אם בחלוף הזמן הם יסתדרו יחד ויצליחו לעמוד במשימה.
סינדרום שלושת הרבעים
אחת הבעיות הפוטנציאליות צפויה להופיע בשלב מאוחר בניסוי, אז אמורים המשתתפים לחוות דיכאון שידוע כ"סינדרום שלושת הרבעים": הסימולציה כבר לא מהנה כמו בתחילת הניסוי, וגם הסוף לא נראה באופק.
בינסטד אמרה כי בעייה נוספת היא הקצר בתקשורת בין הצוות לכוח בקרת הקרקע, שמתרחש בסוג כזה של משימות. "כעיקרון הצוות מגיע למסקנה שכוח התמיכה לא מבין מה הם עוברים, דורש מהם יותר מדי ולא מקנה להם מספיק תמיכה".
"בינתיים כוח התמיכה חושב שאנשי הצוות הם פרימדונות. 'למה הם לא עושים את הדבר היחיד שאנחנו רוצים שהם יעשו?' זה קצר בתקשורת מאוד שכיח", היא מסבירה.
בניסוי תיבחן גם טכנולוגיה שלא מתעדת כל מילה שאומרים אנשי הצוות, אך עוקבת אחרי עוצמת הדיבור שלהם והקרבה שלהם לאחרים, במטרה לראות אם מישהו מבודד את עצמו, או אם יש ויכוחים בין אנשים מסוימים.
סימולציות נוספות נערכו בים לחופי פלורידה, באנטרקטיקה וברוסיה, שם התבצע ניסוי בן 520 ימים ב-2011. בינסטד אומרת שלכל ניסוי היו את הנקודות החזקות שלו. "אם אנחנו רואים בעיות שמתעוררות בסביבה הזו, אנחנו יכולים להיות בטוחים שאלה בעיות שיצוצו גם בחלל".
לפנייה לכתב/ת 
