המכללה הבטיחה תעסוקה? אל תרוצו להירשם
מכללות ובתי ספר מקצועיים רבים מפזרים הבטחות לתעסוקה מובטחת ועתיד כלכלי מזהיר, שלרוב אין להן כיסוי. למה צריך לשים לב לפני שנרשמים ללימודים, איך נמנעים מעוגמת נפש ומה אפשר לעשות אחרי שכבר נרשמנו? מדריך
לימודים הם דרך להעשיר את הידע, להרחיב אופקים, לפתח את כישורי החשיבה והזיכרון ולרכוש סטטוס ומעמד חברתי - אך יותר מכל, לימודים הם אמצעי להשגת מקצוע. זה לא מפתיע שפרסומות של בתי ספר, מכללות ומוסדות להשכלה גבוהה מכוונות בדיוק למקומות הללו ומציעות עתיד ורוד ומבטיח, פרנסה בשפע, מעמד חברתי, חוויה ומה לא.
לכתבות נוספות בערוץ קריירה
בעוד שפרסומות ללימודים לתואר אקדמי מתמקדות בהרחבת הידע ובמעמד החברתי שהתואר יעניק לבעליו, פרסומים אודות קורסים קצרי מועד והכשרות מקצועיות מבטיחים לנו עתיד כלכלי מזהיר ומקצוע מבוקש, תוך זמן קצר, כמעט "בלי תנאים מוקדמים".
בחלק מהמקרים, הפרסומאים מרשים לעצמם לפזר הבטחות שספק אם בית ספר כלשהו בכלל מסוגל למלא. חלק מהמודעות מבטיחות גם התחייבות למציאת עבודה - בכפוף לאותיות הקטנות של התקנון, ובתנאי שעמדתם בכל הדרישות, וכמובן תוך הבהרה כי ניתן לבטל את ההבטחה בכל עת ללא הודעה מוקדמת. לא מצאנו, אגב, התחייבות כי "אם לא תמצא עבודה כספך יוחזר". והנה מספר דוגמאות.
המבטיחים המובילים: מאמנים אישיים ומגשרים
אחד המקצועות הפרוצים ביותר הוא האימון האישי. בתי ספר להכשרת מאמנים מבטיחים למשל ללמד אותך "איך להיות מטפל או מאמן ממש מצליח".
מכון להכשרת מאמנים מבטיח כי הלימודים בו הם "הדרך שלך להגשמת ייעוד משמעותי!" יש שאף מתחייבים ל"מקצוע ערכי, משפיע, עם הכנסה גבוהה" ואחד המפרסמים מוצא לנכון לציין כי "זה הזמן למקצוע נוסף שאין בו מיתון".
יש גם מי שקובע כי "אימון רוחני הוא מקצוע מבוקש" וההבטחה ל"קריירה משגשגת כמאמן" חוזרת על עצמה שוב ושוב. כמה מאמנים אישיים יש בשוק? האם יש להם עבודה? האם הקורס יביא לך גם לקוחות? כלל לא בטוח.
האח הגדול של מקצוע האימון האישי הוא מקצוע הגישור. לפעמים נדמה כי דורות של מגשרים וקואצ'רים מעסיקים את עצמם בעיקר בהכשרת מאמנים ומגשרים נוספים - כי הסיכוי למצוא עבודה בשטח, קטן הרבה יותר מהרושם שאפשר לקבל מהפרסומות.
לימודי הגישור הינם לימודים קצרים של כ-60 שעות, שבסיומם ניתן להירשם כמגשר במשרד המשפטים. ומה אחרי הרישום למאגר המגשרים? אפשר לחכות ולחכות, אך אל תצפו שמישהו יפנה אליכם משם. בוגרים רבים של קורסים אלה, ואף בוגרי תארים אקדמיים בגישור מלינים על כך שהסיכויים למצוא עבודה כמגשרים שואפים לאפס. משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט עוסקים רבות בשאלת שילוב מגשרים בבתי המשפט, כאשר ברוב המקרים ישנה קבוצה מצומצמת של מגשרים אשר תיקי בית משפט מנותבים אליהם.
שאלתם את עצמכם מדוע חברת התיווך רימקס מציגה בפרסומותיה את ההכנסה הכבירה של סוכניה? ניתן היה לצפות כי החברה תפרסם דווקא את הדירות אותן היא משווקת. יתכן שהתשובה קשורה לכך שהחברה מפעילה גם בית ספר לנדל"ן, קורס הכנה למבחני הסמכה למתווכים ו"קורס זינוק לעסקים". מהפרסום ניתן להבין כי גם ללא ניסיון קודם אפשר להפוך כמעט לאיל נדל"ן: "איך הופכים לסוכן נדל"ן מקצוען, מיומן ומצליח, ומממשים את הפוטנציאל הכלכלי האישי? התשובות אצלנו. אין צורך ברקע מוקדם בנדל"ן על מנת להשתלב באחד ממשרדינו ולהתחיל להרוויח". באתר החברה סרטון מושקע שיגרום לכם לראות ירוק בעיניים. להבטיח להפוך לסוכן נדל"ן - זה בהחלט סביר, ההבטחה כי תהיה גם מקצוען, מיומן ומצליח – נראית לי קצת מופרזת.
חוק הגנת הצרכן לצדכם
תושב פתח תקווה, מובטל, בן 59 נתקל ב מודעת דרושים בזו הלשון: "מעוניין/ת לעבוד כעצמאי/ת בחברה טכנולוגית? נכונות לעבור קורס בתשלום (160 שעות). מלגות גבוהות יינתנו למתאימים!!!" במודעה נוספת הובטח למצטיינים שכר של 8000-25,000 שקל". כשבירר את הפרטים התברר לו שלא מדובר בהצעת עבודה, אלא בקורס שיש לשלם עבורו. עם זאת, מאחר שהובטחה לו עבודה בתום הלימודים, הוא החליט להירשם, לא לפני שניהל שיחה עם נציג רישום שהבהיר כי הגיל לא יפריע לו למצוא עבודה.
במהלך הלימודים הסתבר לסטודנט כי שכר הלימוד שנגבה ממנו גבוה משמעותית מזה ששילמו הסטודנטים הצעירים, שהקורס מנוהל באופן רשלני ושאיש לא מתכוון לדאוג לו באמת לעבודה. התביעה שהגיש יחד עם תלמידה נוספת שעברה מסכת דומה, התקבלה. בית המשפט מצא כי אכן מדובר בהטעיה וראה בחומרה גם את פערי המחירים שנגבו מהתלמידים השונים. בית המשפט הורה להשיב לשניהם את שכר הלימוד ששילמו.
ההתעלמות משוק העבודה ודרישותיו בולטת גם בלימודים מתקדמים. בתי הספר למשפטים לדוגמה משחררים אלפי בוגרים בשנה, הרבה מעבר למה שהשוק מסוגל לקלוט. חלק מהכשרתם של עורכי דין הוא התמחות אצל עורך דין ותיק, אלא שבוגרי תואר ראשון במשפטים לא מצליחים למצוא מקומות התמחות שכן היצע המתמחים כפול מהביקוש. לשכת עורכי הדין מצאה את עצמה נאבקת בתופעה של מתמחים במשפטים המשלמים למעסיקים - המאמנים שלהם - רק כדי לזכות בהתמחות. מספרם הרב של עורכי הדין מאפשר למשרדים להעסיק עורכי דין בשכר של מתמחים, ושוב - ההכנסה מובטחת למוסדות הלימוד בלבד.
היחסים המשפטיים בית התלמיד ובין המוסד אליו הוא נרשם הינם יחסים חוזיים המחייבים הגינות ותום לב הדדי. מכיוון שאין מדובר בשני צדדים שווי כח, חל על מערכת יחסים זו גם חוק הגנת הצרכן, כאשר התלמיד הוא צרכן ובית הספר הוא עוסק. חוק הגנת הצרכן מיטיב עם הצרכן, כדי להוות משקל נגד ואיזון אל מול הנחיתות המובנית של הצרכן. כך למשל קובע חוק הגנת הצרכן כי הטעיה בפרסום - יש בה כדי לאפשר ביטול חד צדדי של ההסכם ואף פיצוי נוסף.
בעיה נוספת הינה הבטחות של מוסדות לימוד כי הלימודים מוכרים לצורך קבלת תואר אקדמי עתידי, כי המוסד מוסמך על ידי המועצה להשכלה גבוהה או כי יש בלימודים כדי לעמוד בדרישות לקבלת רישיון מקצועי מסוים. בתי המשפט רואים פרסומים מסוג זה בחומרה. באחד המקרים מצא בית המשפט כי מכללה הטעתה את תלמידיה בכל הקשור להתאמת הלימודים לצורך עיסוק בתרפיה באומנות. בית המשפט קבע כי בהתאם לחוק הגנת הצרכן על המכללה להשיב לתובעת את מלוא שכר הלימוד, בסך 20,000 שקל.
אז מה עושים?
המסקנה היא כי כמו בכל עסקה אחרת חשוב לבדוק היטב ומראש את מצב השוק, את סיכויי מציאת העבודה במקצוע, את התאמתך לתחום הלימודים, את התקנון או ההסכם וכמובן גם את שאלת אפשרויות ביטול הלימודים - שאלה המגיעה לא פעם לבדיקת בתי המשפט.
כדאי לבדוק היטב את השוק, לעיין בלוחות הדרושים, לאתר בוגרים של מסלול הלימוד ולשוחח עימם, להתקשר למעסיקים בתחום, ובמקרה בו מדובר במקצוע שמצריך רישיון - לבדוק מהם התנאים לקבלת הרישיון ישירות מול הרשות המוסמכת להעניק אותו. ניתן גם לבדוק בקלות במאגרים משפטיים ברשת האם היו תביעות משפטיות נגד אותו מוסד והאם הוא מורשה מטעם הגורמים המתאימים.
כדי לשים לב גם לנוסח הפרסום. קביעה כי בוגרי הקורס יוכלו להשתלב בעבודה בענף מסוים - הינה אמירה כללית שאיננה מחייבת למעשה בשום דבר ממשי בכל הקשור למציאת עבודה, ויש לקרוא אותה בזהירות.
כשזה המצב, אין זה פלא כי אחד הקורסים המבוקשים ביותר הוא "איך למצוא עבודה". חבר חכם לימד אותי פעם, בקורס אחר, כיצד לזכור את פירוש המילה הלועזית "אילוזיה" - אשליה. "פשוט תפרק אותה להברות: אילו-זה-היה".
הכותב הינו עו"ד עצמאי
לפנייה לכתב/ת 
