9 מיליון זכאי חוק השבות אינם מוכרים כיהודים
חוק הגיור הבא? 9 מיליון לא-יהודים זכאים לאזרחות, ועוד מאות-אלפים חיים כיהודים בלי שהמירו דתם - כך עולה מנתונים שהגיעו לידי ynet, וייחשפו מחר בכנס הגיור של מכון ון-ליר. עוד ב"מדד היהודים בעולם": מספר היהודים עומד על 14 מיליון, אך הזכאים לעלות ארצה מגיעים ללמעלה מ-23 מיליון. הרב הראשי: חובה לתקן את חוק השבות
כמעט תשעה מיליון איש מרחבי העולם זכאים לעלות לישראל מכוח חוק השבות, אף שאינם יהודים: בעוד שהעם היהודי מונה כ-14 מיליון נפש, מספר הזכאים לאזרחות ישראלית עומד על כ-23 מיליון. הנתונים שהגיעו לידי ynet נחשפים ביום שבו מאשרת הממשלה רפורמה שנועדה להקל על גיורם של מאות אלפי חסרי-דת שכבר עלו ארצה בשנות ה-90, כדי למנוע נישואי תערובת, ובעקבות הפרסום דורש הרב הראשי: תקנו את חוק השבות.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
על פי פרופ' סרג'יו דלה פרגולה מהמכון ליהדות בת זמננו באוניברסיטה העברית, בתחילת שנת 2014 הגיע מספר היהודים בעולם (על פי ההגדרה ההלכתית) ל-14,212,800 (גידול של 0.66% מ-14,119,400 ב-2013). יחד עם אלה שנולדו לאב יהודי ואינם יהודים בעצמם, המספר מגיע ל-17,236,850, ועם אלה שהם דור שלישי ליהודי או יהודיה (ולכן נכללים בחוק השבות), הוא מזנק ל-22,921,500 מיליון יהודים.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- צפו: הכהן נינג'ה: במקום פירות שוחטים פרות
- תקנון המקוואות: כך תמנעו פגיעה בילדים
- החטא ועונשו: עוול לגרים הוא בכייה לדורות/ רוחמה וייס
את הנתונים יחשוף פרופ' דלה פרגולה בכנס "גרים, חוזרים ומשתלבים: מצטרפים חדשים לעם היהודי" שייפתח מחר (יום ב'), במכון ון-ליר בירושלים.
הרב לאו: ישראל - לא מדינת סעד של העולם השלישי
בעקבות כך אמר הרב הראשי דוד לאו ל-ynet: "חייבים לשנות בדחיפות את חוק השבות, כך שיכלול רק מי שהוא יהודי על פי ההלכה. ישראל
יכולה להחליט שהיא מדינת סעד של העולם השלישי, אבל כל עוד היא לא החליטה כך – היא צריכה להפסיק להעלות לכאן לא-יהודים. אין שום עניין להביא הנה בעיה, ואחר כך לחפש פיתרונות, כמו שקורה עכשיו עם חוק הגיור".
הרב לאו מספר כי הוא מכיר מקרה שבו "בגלל סבא יהודי אחד, שבכלל קבור במוסקבה, עלו לכאן מכוח חוק השבות 78 צאצאים שלו (בנים ונכדים). הם קיבלו סל קליטה ואת כל הזכויות, וגם הכנסנו לכאן לא-יהודים ואולי נישואי תערובת.
"אני אומר: עניי עירך קודמים. קודם עלינו להעלות ארצה יהודים, ולדאוג למי שכבר נמצאים כאן – יהודים ולא יהודים. אחרת צריך לשאול: למה דור שלישי יכול לעלות לארץ ודור רביעי לא?
עוד במחקר: מעשרת השבטים - ועד לצאצאי האנוסים
נושא נוסף שיידון בכינוס הוא מספרם העצום של המצטרפים לעם היהודי שלא באמצעות גיור דתי
(מכל סוג שהוא). הערכת החוקרים היא כי מאות-אלפים ברחבי העולם חיים ומזהים עצמם כיהודים בלי שימירו את דתם באופן פורמלי – תופעה שהולכת ומתרחבת ב-20 השנים האחרונות.
בארה"ב, לדוגמה, הולך וגדל מספר היהודים בבתי הכנסת הליברליים, זאת למרות הגידול במספר נישואי התערובת והירידה בהיקף הגיור. שם מדובר בעיקר בכאלה המאמצים את דתו של בן-זוגם היהודי, והופכים אותה לזהות העיקרית גם שלהם.
גם במזרח אירופה שבים אנשים ממוצא יהודי לשורשיהם שהוסתרו מאז מלחמות העולם; באסיה יש קבוצות שחבריהן רואים עצמם צאצאי עשרת השבטים, ומחפשים דרכם ליהדות; בדרום-אמריקה, בספרד ובפורטוגל נושאים אלפים מסורת של משפחות אנוסים, ונותנים לכך ביטוי גלוי ופומבי; בישראל עולים שאינם יהודים מצטרפים לחברה והופכים בהדרגה ליהודים־ישראלים.
חוקר ב"ון-ליר": גיור מקל לא ידביק את הפער
"מדובר במפנה היסטוריה דרמטי בתולדות העם היהודי", אומר ד"ר נתנאל פישר ממכון ון-ליר בירושלים, ומהחוג למדע המדינה באוניברסיטה הפתוחה, ממארגני הכינוס, "במשך אלפי שנים, לאנשים שאינם יהודים לא היה כל עניין להצטרף לעם היהודי, והנה משלהי המאה ה-20 המגמה השתנתה". לדבריו, עלייתם לישראל בתחילת שנות ה-90 של מאות-אלפים מיוצאי מדינות חבר העמים שאינם יהודים על פי ההלכה, היא מסימני התופעה.
"זה קורה בדרום-אמריקה, בספרד, באיטליה ובפורטוגל, עם צאצאי אנוסים שאומרים 'אנחנו רוצים להצטרף לעם היהודי. אבותינו היו יהודים,
ויש לנו שמות משפחה יהודים', זה קורה במזרח-אירופה, עם אנשים שהחביאו את יהדותם, וכן באסיה ובאפריקה, כאשר שבטים כמו בני המנשה אומרים שהם מזרע ישראל, ועוד ועוד - כל אחד ורמת הזהות היהודית שלו. אנשים רוצים פתאום להיות חלק מהדבר הזה שנקרא עם ישראל, בלי שיראו צורך להתגייר".
"כיהודי שומר מצוות, הייתי רוצה לראות גיור הרבה יותר מקל וידידותי, אבל לדעתי אין סיכוי שזה ידביק את הפער. גם כי הם לא רוצים את זה, וגם משום שההלכה לא יכולה לתת להם את זה. אנחנו הולכים לחיות בחברה יהודית פוסט-גיורית. הבסיס המשותף לעם היהודי הולך ומתעמעם, שכן רבים הופכים ליהודים ללא כל תהליך הצטרפות פורמאלי. גבולות הקולקטיב המוכרים נשחקים, והזהות היהודית הופכת לעניין של בחירה אישית".