עבודה בהיי-טק? כך תיכנסי למועדון הגברי

סטודנטיות המסיימות ללמוד ומחפשות את דרכן בשוק העבודה, נמצאות במצב מורכב. מחד, הכול פתוח, ומצד שני - נשים בגילאי 20-30 נמצאות לרוב בתהליך להקמת משפחה וגם מי שלא, "נחשדת" בכך שמתי שהוא תצאי לחופשת לידה ולטיפול בילדים קטנים. במקצועות הטכנולוגיים, הנשים ניצבות מול מורכבות נוספת - היותן מיעוט בשדה גברי באקדמיה ובתעשייה.

• 66% מהשכירים: נשים נחסמות בקידום
• פוסלים אמהות למשרת ניהול? ההפסד שלכם
• מהנדסת מרוויחה 40% פחות ממהנדס
  

תנאי פתיחה אלו הופכים את תהליך הכניסה שלהן למבלבל, פגיע וממלכד, רק מעצם היותן נשים בתוך תפיסות וציפיות חברתיות, תרבותיות וארגוניות לא שוויוניות, המפלות נשים. אז כיצד איך מתמודדים עם שאלות הנוגעות לאימהות, לידה ומשפחה, כאשר מקצועות היי-טק וטכנולוגיה דורשים שעות עבודה ארוכות? מדוע כה חשוב לפתח רשת חברתית-נשית כדי למצוא עבודה? ומה באשר לאפלייה בשכר? לפניכן דגשים חשובים:

תודעה ומודעות הם כוח - אולם לא מדובר בתהליך לא פשוט, בעיקר לנשים התופסות את עצמן כחזקות, יודעות ואחראיות למצבן. עם זאת, נשים עדיין מופלות בכל המדדים האפשריים: שכר, קידום והשפעה. לדעת יותר זה לעתים לכעוס ולהיפגש עם החלקים המוחלשים בנו מצד החברה - אך זה מאפשר גם להסתכל על המציאות בעיניים, להבין אותה ולהרחיב את דרכי הפעולה שלנו.

הכנות לראיונות עבודה

בוגרות אקדמיה המנסות להשתלב בשוק התעסוקה הטכנולוגי ניצבות מול חסמים כבר משלב ראיון העבודה, בו הן נשאלות באופן גלוי וסמוי על מסוגלותן להשתלב בתרבות ארגונית גברית ברובה. לא פעם הן אף נדרשות להתייחס לסוגיית האימהות בהווה או בעתיד. כך הופכות שאלות על ציפיות שכר או על חייהן הפרטיים, לטעונות במיוחד ומעוררות חשש.

לפיכך, חשוב לפתח מודעות לגבי הדברים שגורמים לכן חשש בראיונות ולדעת כיצד להציג את החלקים החזקים שלכן. ידיעת הזכויות שלנו לא תמיד תקדם אתכן לעבר השגתן, אך היא מאפשרת להבין את השדה שבו אנו פועלות, יחסי הכוחות ומה שמותר ואסור על פי חוק.

אחת השאלות המעסיקות סטודנטיות המתכוננות לצאת לשוק העבודה היא איך משיגים עבודה טובה ולמי אפשר לפנות לסיוע. ברוב המקרים, לגברים יש רשת חברתית הטרוגנית ורלוונטית, הניזונה מקשרים שנבנו בצבא. מנגד, הרשת החברתית של הנשים ברוב המקרים דלה יותר, הומוגנית ומאופיינת בקשרים קרובים ועמוקים, המצמצמים את האפשרות לסייע במציאת עבודה.

מבחינתן של נשים, פיתוח רשת חברתית היא קריטית למציאת עבודה. פיתוח רשת זו היא עבודה לכל דבר וכי יש להשקיע בה באופן מתמיד. אינטרס היא אינה מילה גסה ולמעשה, כל אחד ואחת מהווה קשר אופציונאלי.

לפיכך, חשוב לפתח רשת תמיכה של סטודנטיות ונשים שנמצאות במקום דומה ולהיעזר אחת בשניה באופן רגשי ומקצועי. נשים בזירות כאלו צריכות להוכיח את עצמן יותר ואם יש עוד נשים בארגון והן מעטות - עלולה להיווצר תחרות על משאבים ומקום מתוך תהליכים מודעים ולא מודעים המתקיימים בארגון. זכרו: פעולה משותפת היא כוח. 

לעיתים החשש מלעמוד על שלי מתבסס על ההנחה כי מה שחשוב זה שתהיה לי עבודה, גם אם לא בהכרח בתנאים הכי טובים בגלל הקושי לעמוד בשעות עבודה ארוכות. חלק מההתמודדות עם סוגיות אלו היא לדעת את הזירה אליה אני מגיעה: שכר, מבנה, אנשים. יש לעשות מראש מחקר מעמיק על מקום העבודה ולחפש אנשי קשר מבפנים. ידע הוא כוח וכדאי להשקיע כדי להתחזק ממנו.

דילמה משמעותית בקרב נשים צעירות היא מה לענות על שאלת ציפיות השכר. צעירות רבות לא מכירות את זכויותיהן וגם אם כן, שמירה על זכויות אלו או דרישות שכר ראויות יתקבלו ויחוו כקשיחות, "לא נחמדות" ועלולים להשפיע על יכולתן להתקבל לעבודה.

לפיכך, לנשים רבות מומלץ לתרגל מראש מו"מ על השכר ולהתמודד עם הקונפליקט והחששות, שחלקם נובעים מתהליכים לא מודעים המשפיעים עלינו כנשים ומהמבנה חברתי. לעיתים (לא מעטות לצערנו) נשים מוכשרות לא מקבלות את מה שמגיע להן רק מעצם היותן נשים.

הכרה במגבלות

בשורה התחתונה, על מנת ליצור שינוי יש צורך בשילוב של כמה תהליכים: שינוי חברתי מעמיק החותר לאיזון בית עבודה לנשים ולגברים ולהורות שוויונית. רק באופן זה יתאפשר לכולם לפתח תודעה ורגישות מגדרית, שיבואו לידי ביטוי בשכר, בתנאים ובפיתוח ארגונית שוויונית.

הכותבת היא מומחית למגדר, יועצת ארגונית ומנחת קבוצות. נושא זה יעלה בכנס תעשייה-אקדמיה שיתקיים ב- 11.11.14 במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה ויעסוק בהעסקה רב גונית בתעשייה ובאקדמיה. לאתר הכנס ולהרשמה לחצו כאן