שתף קטע נבחר

שוטר שאל "מה יש לך בכיס?". זה נגמר בכלא

אדם ששהה בגן ציבורי בקריית ים מסר מיוזמתו סכין לידי שוטרים שפגשו בו. בעקבות כך הוא הורשע ונידון לשנת מאסר. מה נקבע בערעור?

שני שוטרים פוגשים בשעות הלילה אדם בגן ציבורי. האם הם רשאים לערוך עליו חיפוש מבלי שנחשד בביצוע עבירה? והאם גילוי עבירה עקב חיפוש שכזה עלול להוביל להרשעה? להלן כמה הערות על פסק דין שנוי במחלוקת שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

באחד מלילות מאי 2014, בשעה 2:45, פגש רומן אבשלומוב בשני שוטרי בילוש שסיירו בגן ציבורי בקריית ים. הם שאלו אותו מה יש לו בכיסים, הוא השיב כי יש ברשותו סכין ומסר אותה לשוטרים.

 

בעקבות המפגש האקראי הורשע אבשלומוב בעבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה. נגזרו עליו שישה חודשי מאסר, ומאחר שגם הופעל נגדו מאסר מותנה מתיק אחר, הוא נשלח לשנת מאסר בפועל.

 

בערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה על הרשעתו ועל העונש שקיבל טען אבשלומוב שהחיפוש נעשה שלא כדין מאחר שלא התעורר לגביו חשד סביר לביצוע עבירה. הוא הוסיף שהשוטרים לא יידעו אותו על זכויותיו לשמור על שתיקה ולא להפליל את עצמו, ולכן יש לפסול את הסכין, שהתקבלה כראיה שלא כדין. לחלופין, הוא טען שיש להקל בעונשו, שכן מסר את הסכין מרצונו ולא פגע באף אחד.

 

המדינה טענה מנגד כי תשאול השוטרים לא נחשב פעולת חיפוש או חקירה המצריכה אזהרת חשוד או יידועו על זכויותיו. לעמדתה, גם אם ייקבע שבוצע במערער חיפוש, הרי שהוא נעשה על סמך חשד סביר שהתעורר לגביו, שכן שהה במקום שידוע שמתבצעת בו פעילות סמים עבריינית, מה גם שהוא הדיף ריח אלכוהול והתנהג באופן מחשיד.

 

המדינה טענה שבכל מקרה לא מוצדק לפסול את הראייה, גם אם החיפוש נערך שלא כדין, ובנוסף ביקשה שלא להפחית מעונשו של המערער.

 

דעת הרוב: לא לזיכוי, כן להקלה

סגן נשיא בית המשפט רון שפירא, השופט אברהם אליקים והשופטת בטינה טאובר נחלקו בדעותיהם לגבי גורלו של המערער. השופטים שפירא וטאובר קבעו כי פניית השוטרים אל המערער בוצעה על בסיס חשד סביר לביצוע עבירה. לעמדתם, מסירת הסכין לידי השוטרים לא נעשתה במסגרת חיפוש, אלא במענה לתשאול ולהחלטתו הבלעדית של המערער.

 

עם זאת הם ציינו שגם תשאול הוא פעולת חקירה המחייבת את אזהרת החשוד בדבר זכויותיו החוקתיות, בהן הזכות לאי הפללה עצמית. מאחר שהחשוד לא הוזהר, קבעו, הראיה הושגה באופן לא חוקי.

 

ואולם, לשיטתם לא היה מקום לפסול ראיות בכל מקרה של התנהלות בלתי ראויה מצד רשויות החוק, שכן הדבר עלול להביא לקשירת ידיהן ולמנוע מהן את השמירה על הסדר הציבורי.

 

לפיכך החליטו שני השופטים לדחות את הערעור על הכרעת הדין. עם זאת, לנוכח הפגמים בפעילות המשטרה ושיתוף הפעולה המלא של אבשלומוב, הם קיבלו את הערעור על גזר הדין והקלו בעונשו, כך שירצה בסך הכול שבעה חודשי מאסר.

 

השופט אברהם אליקים, שנותר בדעת מיעוט, המליץ דווקא לזכות את המערער ולהורות על שחרורו המיידי לנוכח התנהגותם הלא חוקית של השוטרים.

 

נראה שפסק דינם של שופטי הרוב חוטא לדיני הראיות ולכללי הפסלות, ואף מעניק "תעודת כשרות למשטרה" לפעול בדרך פסולה. לעניות דעתי, בית המשפט היה צריך לפסול במקרה זה את הראייה ובכך לשלוח מסר חד-משמעי לרשויות האמונות על אכיפת החוק לפעול בדרך ראויה, הגונה וחוקית.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
המחשה: הרצל יוסף
אילוסטרציה
המחשה: הרצל יוסף
מומלצים