סיבת הפיטורים: ההריון גורם לחברה הפסדים

מהנדסת כימיה קיבלה מכתב פיטורים שבו צוין שתפקודה היה לקוי. אבל הקלטה של המנהלת שלה בחברה גילתה שהמציאות אחרת לחלוטין

עו"ד צבי הלפגוטפורסם: 10.11.14 , 22:11

עובדת שפוטרה מחברה לאריזות תעשייתיות השכילה להקליט שיחה עם המנהלת שלה, שתועדה כשהיא מודה שהפיטורים לא נבעו מחוסר שביעות רצון מתפקוד העובדת, אלא מהעובדה שנכנסה להיריון. בין השאר היא נשמעה אומרת שההריון גורם לחברה הפסדים. העובדת פנתה לבית הדין לעבודה, שפסק לזכותה פיצוי של 116 אלף שקל אף שעבדה במקום פחות משלושה חודשים לפני הפיטורים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

התובעת, מהנדסת כימיה, החלה לעבוד ב"מימון דוד אריזה ושירותים כימיקליים" בינואר 2012, וכעבור חודש גילתה שהיא בהריון וסיפרה על כך למנהלת שלה. באפריל היא זומנה לשיחה עם המנהלת, שבמהלכה נמסר לה שהוחלט לפטר אותה, ובמכתב הפיטורים שלה צוין שתפקודה היה לקוי.

תביעה

זלזול בעמיתים או הריון: למה פוטרה העובדת?

מערכת PsakDin

בחודש השישי פוטרה עובדת בחברה לדודי שמש בטענה שהתנהגותה הייתה בלתי נסבלת. השופט דחה את מעסיקיה וחייב אותם לשלם 84 אלף שקל

זלזול בעמיתים או הריון: למה פוטרה העובדת?

העובדת, שהקליטה את שיחת הפיטורים, הגישה תביעה נגד המנהלת ונגד החברה בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. מהשיחה שהוקלטה עלה שהתובעת דווקא מילאה את תפקידה בצורה טובה מאוד ואף קצרה שבחים רבים, ופוטרה אך ורק בגלל הריונה.

בשיחה נשמעה המנהלת מחמיאה לתובעת על תפקודה, ומיד לאחר מכן מוסיפה כי לא ידעה שכבר בתחילת עבודתה היא תיכנס להיריון. לבסוף אף הביעה תקווה שהעובדת תחזור לאחר הלידה, אם תמצא מי שישמור על תינוקה.

הנתבעות ניסו להצדיק את הפיטורים והתעקשו שהעובדת זלזלה בתפקידה, סירבה לבצע משימות ונעדרה ללא צידוק. לטענתן, היא פוטרה בתום תקופת הניסיון כיוון שלא שיפרה את התנהגותה.

בתגובה לטענה זו, השיבה התובעת כי מעולם לא סוכם עמה על תקופת ניסיון כלשהי.

ההסוואה נחשפה

השופט יוסף יוספי קבע כי אמנם תקופת הניסיון הוזכרה בטיוטת חוזה העבודה, אך בפועל, בחוזה עצמו, העניין לא סוכם בין הצדדים. לדבריו, התובעת הוכיחה שלא התנהגותה או מעשיה הביאו לפיטוריה ואף להיפך: היא הוכיחה שתפקודה בחברה היה מצוין. נקבע כי אין ספק שהתובעת פוטרה רק מחמת ההיריון, וכי האמור במכתב הפיטורים נועד להסוות את הסיבה האמיתית.

השופט דחה את התביעה האישית נגד המנהלת עצמה לאחר שקבע כי למרות המעורבות האישית שלה בפיטורים, היא פעלה במסגרת תפקידה בחברה ואין הצדקה לחייבה באופן אישי. עם זאת, השופט לא פסק לה הוצאות בגלל התנהלותה החמורה.

לתובעת נפסקו פיצויים של 116 אלף שקל, בין היתר בגין היעדר שימוע, הפרת חוק השוויון ואובדן הכנסה בתקופת ההיריון. השופט גם חייב את החברה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 18 אלף שקל, וציין כי החיוב נועד לא רק לגנות את עצם הפיטורים, אלא את פעולת ההסוואה שהוסיפה חטא על פשע, ובמסגרתה הואשמה התובעת בחוסר מקצועיות אף שהאמת רחוקה מכך.

מדובר במקרה קיצוני של אפליית אישה בעבודה רק בשל היותה בהיריון. באמצעות פסק הדין מביע בית הדין לעבודה את מורת רוחו מהתנהלות החברה, ובוחר להעביר מסר ברור לכלל המעסיקים: עקרון השוויון אינו המלצה, אלא עקרון יסוד חוקתי שבבסיסו עומדים שיקולים של צדק והגינות, והוא מהווה מרכיב מרכזי בדיני העבודה בישראל.