לראשונה: הנשים החרדיות עובדות יותר
שיעור החרדיות המשתתפות בכוח העבודה בישראל עקף לראשונה את כלל הנשים, עם זינוק דרמטי לכמעט 80% ברבעון השני של 2014. מנכ"ל עמותת חדו"ש: הוכחה שהקיצוצים בתקציבי הישיבות ובקצבאות הם הדרך הנכונה לשילוב הציבור החרדי בכלכלה ובחברה
שיעור הנשים החרדיות המועסקות בשוק העבודה בישראל, זינק בשיעור דרמטי של כ-65% מאז שנת 2000, מ-48% ל-75.7% בשנת 2013. בכך עקפו החרדיות לראשונה, את שיעור ההעסקה של נשים מכלל האוכלוסיה, שטיפס בשנים אלו מ-64.4% ל-73.85%. כך עולה מנתוני הלמ"ס.
לכתבות נוספות בערוץ קריירה
- מעסיקים חרדים או ערבים? קבלו סבסוד
-
העדפה מתקנת: קידום חרדים בשירות הציבורי
- חדש: אתר חיפוש עבודה לחרדים
על פי הנתונים - בשתי הקבוצות יש עלייה הדרגתית מתמדת בשנים האחרונות, אך בחרדית היא מואצת יותר. כך, אם בעבר היה פער משמעותי בשיעור ההשתתפות של הנשים החרדיות לנשים מכלל האוכלוסיה, הרי שהוא הצטמצם באופן משמעותי וכעת הן עוקפות את כלל הנשים: בעוד שיעור ההשתתפות של כלל הנשים בשוק העבודה עמד ברבעון השני של 2014 על 75.3%, הרי שבקרב החרדיות מדובר על שיעור של 79.5%.
השתתפות בכוח העבודה כוללת גם נשים מועסקות וגם מובטלות שמחפשות עבודה. יש לציין כי נשים חרדיות נוטות לעבוד באחוזים גבוהים יחסית במגזר הציבורי וגם במשרות חלקיות, כך שהמשכורות נמוכות משמעותית מנשים בכלל האוכלוסייה.
סמנכ"ל המחקר בעמותת חדו"ש (חופש דת ושוויון), שחר אילן, העריך כי היציאה המוגברת של החרדיות לשוק העבודה בעשור האחרון נובעת מהמצוקה הכלכלית במגזר, מאז הקיצוץ בקצבאות הילדים על ידי ממשלת שרון-שינוי.
לפי הערכות דמוגרפיות עדכניות, שיעור הילודה במגזר החרדי ירד בין 2003 ל-2009 מ-7.5 ל-6.5, עם הקיצוצים המשמעותיים בקצבאות הילדים והגזירות הכלכליות האחרות על החרדים. "הניסיון המצטבר מ-2003 ועד עכשיו מלמד שברירת המחדל של החברה החרדית מול אתגרים כלכליים, היא לשלוח קודם כל את האישה לעבודה כדי להגן על המשך לימוד התורה של הבעל", אמר.
הסבר נוסף שמעניק אילן לתופעה הוא בהקמת מוסדות להכשרה מקצועית ואקדמית לנשים בתחומים שונים, דבר שאפשר להרחיב את אפשרויות ההעסקה של נשות המגזר מעבר לחינוך והוראה, כפי שהיה בעבר.
מנכ"ל עמותת חדו"ש (חופש דת ושוויון), אורי רגב, אמר בתגובה לנתונים כי זט ההוכחה לכך שהקיצוצים בתקציבי הישיבות ובקצבאות הילדים הם הדרך הנכונה לשילוב הציבור החרדי בכלכלה ובחברה הישראלית. "השתתפות המגזר החרדי בשוק העבודה לא תיעצר בהוצאת הנשים לעבודה", אמר.
"חיוני לא פחות להתגבר על התנגדות הממסד הרבני והפוליטי החרדי לשילובם של גברים בתעסוקה", הוסיף. "הניסיון מהקיצוצים שעשה נתניהו כשר אוצר ב-2003 מוכיח שהעלייה בהיקף עבודת הגברים החרדים מגיעה אף היא, אם כי בקצב איטי יותר, ומסייעת להוציא משפחות חרדיות ממעגל העוני. האחריות לעוני הרב במגזר מוטלת על גדולי התורה והפוליטיקאים החרדים, שפועלים לסכל את יציאת אנשיהם לעבודה".