שינוי בבירת האונס: סדנת מגדר לנהגי ריקשה
הודו הפכה שם נרדף לגיהנום לנשים, וניו דלהי במיוחד. כעת לוקחים שם את העניינים לידיים: 120 אלף נהגי הריקשות מחויבים להשתתף בסדנת מגדר כתנאי לחידוש הרישיון השנתי. "מעכשיו נחשוב פעמיים על כל מבט והערה"
נהג הריקשה נרוטן סינג מניו דלהי מעולם לא התעניין בבעיות שעמן מתמודדות נשים וילדות. האינטראקציה היחידה שלו עם בנות המין השני הייתה עם נשים ממשפחתו שבאה מהמעמד הבינוני, כמו אמו, אשתו ובתו.
עוד חדשות בעולם :
איראן: טיסת בכורה לחיקוי המל"ט האמריקני
בכמה נמכר "הגביע הקדוש" של השעונים?
דו"ח: משטרת ברזיל הורגת 6 אנשים ביום
500 אלף נעקרו מבתיהם בלילה: "עולם אדיש"
תוך כדי נסיעה ברחובות הבירה ההודית, הנהג בן ה-37 נהג לעתים קרובות לבהות דרך המראה בנוסעות שעלו על הריקשה שלו ולבשו ג'ינסים צמודים או חצאיות, או לומר שהן לא צריכות לעשן או לצאת בשעה מאוחרת בלילה.
אבל כעת דרכיו השוביניסטיות של סינג הן נחלת העבדה. בחודש שעבר השתנתה הגישה שלו כלפי נשים, בזכות כיתה בנושא רגישות מגדרית
שמפעילים אגודת הצדקה "קרן מנאס" ומחלקת התחבורה בניו דלהי.
"כשאמרו לי שאנחנו צריכים לעבור את ההכשרה הזו לא הייתי שמח כי חשבתי שלא צריך לבזבז לי את הזמן - זמן שיכולתי לנצל כדי להרוויח כסף על ידי הסעת נוסעים", מספר סינג ממושב הנהג בריקשה הממונעת הירוקה-צהובה שלו. "אבל כשהלכתי להכשרה והבנתי את הבעיות שאיתן מתמודדות נשים ברחובות ניו דלהי ושיש לי היכולת לשנות את זה, הבנתי שזה משהו שכולם צריכים לדעת".
סינג הוא אחד מ-40 אלף נהגי ריקשה בניו דלהי שכבר השתתפו בסדנאות וכעת מסייעים להפיץ את המסר של כבוד לנשים ברחבי העיר, שלה הודבק בשנים האחרונות הכינוי "בירת האונס" של הודו.
לפי הרשויות, מספר מעשי האונס המדווחים בהודו עלה ב-35.2% בשנת 2013, והגיע ל-33,707. ניו דלהי הייתה העיר עם מספר מקרי האונס המדווחים הגבוה ביותר בשנה הזו - 1,441.
מומחים אומרים כי תשומת הלב התקשורתית שניתנה לאונס הקבוצתי ורציחתה של סטודנטית בת 23 באוטובוס בדלהי בדצמבר 2012 סייעה להגביר את המודעות לביטחון הנשים בתחבורה הציבורית ובמקומות ציבוריים. התקיפה ההיא, שעוררה הפגנות המוניות ברחבי הודו כולה במחאה על האלימות נגד נשים, הבליטה גם את הצורך לשנות את גישתם של גברים ונערים בחברה ההודית, השמרנית ופטריארכלית בעיקרה.
מדבקות פמיניסטיות על הריקשה
"אנחנו מציגים את הסטטיסטיקה המזעזעת של העיר בכל הקשור לאונס ואז מספקים אנקדוטות ותמונות כדי לגרום להם להבין עד כמה המצב חמור", מספרת סמיטה טווארי פנט, אחת ממנחות הסדנה מקרן מנאס. "אנחנו מסבירים גם שהעסקים ייפגעו משום שתיירים יפסיקו לבוא לדלהי אם האלימות נגד נשים תימשך כמו עכשיו".
לדברי פנט, מה שסייע יותר מכל למשוך את תשומת לבם של המשתתפים הוא המסר שנהגי הריקשות הם למעשה שומרי הסף של העיר, ושיש להם הכוח לשנות את המצב על-ידי כך שיגרמו לנשים להרגיש בטוחות ומכובדות. לדבריה המסר עוזר לנהגים להרגיש שהם אינם חלק מהבעיה אלא חלק מהפתרון.
כדי להבטיח את תוקפו של רישיון הריקשה הממונעת השנתי שלהם ממחלקת התחבורה, נדרשים כעת 120 אלף הנהגים בדלהי להשתתף בסדנת המגדר שנמשכת שעה, מדי שנה. פנט אומרת כי הקורס קיבל תגובות חיוביות וכי הנהגים מעטרים כעת בגאווה את כלי הרכב שלהם במדבקות שעליהן כתוב למשל בהינדית "הריקשה האחראית הזו מכבדת נשים ומגנה עליהן".
סינג אומר כי הקורס שינה את דרך המחשבה שלו כל כך, עד שכעת הוא מדבר עם נהגים אחרים ועם חבריו ובני משפחתו על שוויון מגדרי. לדבריו ההכשרה אמורה להתרחב לנהגי מוניות ואוטובוסים גם כן, והוא אומר כי אם סדנת הרגישות המגדרית הייתה מתחילה לפעול לפני חמש
שנים, האונס הקבוצתי המחריד שעורר את ההפגנות ברחבי הודו אולי לא היה מתרחש.
"ההכשרה גרמה לי ולנהגים אחרים לחשוב פעמיים על ההתנהגות שלנו כלפי נוסעות", הוא מודה. "נהגנו לחשוב 'רק שלחתי מבט קטן כדי לראות מה היא לובשת' או 'פלטתי את ההערה הזו רק לטובתה', אבל עכשיו אנחנו מבינים שזה ממש לא ענייננו ושאנחנו לא צריכים לשפוט נשים, אלא לכבד אותן".
לפנייה לכתב/ת 
