לחנך כמו בפינלנד

לפני כחודש חזרתי מביקור בפינלנד. נסעתי לשם כדי ללמוד על מערכת חינוך הנחשבת לאחת הטובות בעולם. הודות למערכת זו ממוקמת פינלנד כיום במקום השלישי במדד כלכלת המידע (knowledge economy) של הבנק העולמי. בשני המקומות הראשונים, ראוי לציין, ממוקמות שכנותיה דנמרק ושבדיה.

עוד בערוץ הדעות של ynet

הפנסיה לא מחכה לכם / יצחק טסלר

חיי ערבי יקרים פחות? / עאוני בנא

המסר המרכזי שלקחתי איתי מאותו ביקור הוא האחריות שלוקחת המדינה על חינוך אזרחיה. תפישה זו מתממשת בפינלנד במספר דרכים:

ראשית, החינוך בפינלנד נגיש לכולם ללא עלות בכל גיל ובכל מסגרת. משמעות הדבר היא שגם חינוך פרטי, לימודים באוניברסיטאות וחינוך למבוגרים בכל גיל אינם כרוכים בתשלום. כל מסגרות החינוך מוצעות חינם על-פי חוק המשדר מסר ברור לאזרחים: המדינה לוקחת אחריות על חינוך אזרחיה, ואינה משאירה את החינוך לגופים פרטיים ופילנתרופיים, הנוטים מטבעם להשקיע לא מעט בקמפיינים שיווקיים ובהשקות פרויקטים נוצצות. בישראל, כדאי להזכיר, פועלות יותר מ- 6,000 עמותות העוסקות בחינוך.

בפינלנד, המבצעת את תפקידה לאורך זמן מתוך תחושת אחריות ומחויבות לאזרחיה, איש אינו חש צורך להשיק רפורמות ולצאת בססמאות מלהיבות. למנהיגיה של פינלנד היה ברור כי שינוי בכלל, ושינוי מערכת החינוך בפרט, אינם תהליכים מידיים, וכי אין להטיל אותם על שר אחד או על משרד אחד. ואכן, תהליך העומק שהחל בפינלנד בשנות השבעים, כאשר מערכת החינוך הפינית פיגרה אחר מדינות מובילות כמו ארצות הברית, התבסס על ההכרה בכך שרק המדינה יכולה לקחת אחריות על תהליך שינוי ארוך טווח מסוג זה, הדורש שיתוף פעולה נרחב: ממשלה, משרד החינוך, מוסדות החינוך השונים והמגזר העסקי.

במילים אחרות, שינוי בסדר גודל כזה אינו יכול להיות משימתו של שר מסוים המכהן תקופה קצרה. על אחת כמה וכמה אסור שיוטל על גופים פרטיים, שהפרויקטים שהם משיקים מופסקים לרוב כאשר הגוף המפעיל אותם בוחר בכך.

שנית, האחריותיות (accountability) שמפגינה פינלנד כמדינה כלפי אזרחיה היא אחת התכונות של ניהול אג'ילי (agile project management). גישה ניהולית זו, שב-15 השנים האחרונות העמיקה את אחיזתה ברחבי העולם במגוון ארגונים, תומכת בהכנסת שינויים לארגון ומקדמת ערכים כמו אמון, עבודת צוות, מבנה ארגוני שטוח, הבעת מגוון דעות, זיהוי מוקדם של בעיות וניהול זמן אפקטיבי.

מערכת החינוך בפינלנד מיישמת את כל הערכים האלה. לדוגמה, ילדי פינלנד לומדים פחות שעות מילדי ישראל, ועדיין משיגים תוצאות טובות יותר בזכות עידוד תהליכי למידה משמעותיים. כאשר מבינים את התנהלותה של מערכת החינוך בפינלנד, קל להבין מדוע קל להטמיע שם שיטות עבודה אלה.

ולבסוף - המבנה הארגוני השטוח והלא-היררכי של מערכת החינוך הפינית בא לידי ביטוי בשוויוניות ביחס לתלמידים ובהעצמת מורים. החינוך המקצועי בפינלנד - שלא כמו בישראל - מקביל במעמדו לחינוך הסטנדרטי. עובדה זו מאפשרת מוביליות אמיתית המנוגדת ל"הסללה" שעליה קובלים רבים ממתנגדי החינוך המקצועי בישראל. ובאשר למורים ולהעצמתם: המורים בפינלנד אמנם מקבלים קווים מנחים ליישום תוכניות לימודים, אך גם חופש פעולה מלא, ללא מנגנון פיקוח. כך פועלים המורים על-פי שיקול דעתם וניסיונם המקצועי, באופן שיתאים לתלמידיהם בצורה הטובה ביותר.

ראוי לבחון את יישומה של גישה דומה בישראל. עלינו להפנים את העובדה כי מערכת החינוך שלנו היא משאב אסטרטגי, שקריסתו תסכן את עתידה של המדינה. מבנה ארגוני שטוח, שייתן מרחב ממשי להתפתחותם האישית של התלמידים והתלמידות, כמו גם למיצוי יכולותיהם של המורים והמורות, עשוי להעניק למדינת ישראל מערכת חינוך שהאזרחיה ראויים לה.

פרופ' אורית חזן היא ראש המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון וראשת פורום החינוך במוסד נאמן

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il