הנחת צינור הגז יכולה להציל את מגבות ערד
נציג התאחדות התעשיינים אמר בוועדת הכספים, כי בעלי המפעל יחזיר את 200 העובדים שפוטרו אם הממשלה תממן את הנחת צינור הגז. בממשלה טוענים כי הוסכם להשקיע 17 מיליון שקל, אך מעריכים כי המפעל עדיין לא יהפוך לרווחי. תושבי ערד צעקו בדיון: "אם היינו בהתנחלויות זה לא היה קורה"
הבעלים של מפעל מגבות ערד מוכן לחדש את עבודת המפעל ולהחזיר את 200 העובדים שפוטרו, אם הממשלה תממן את הנחת צינור הגז שיחבר את המפעל למוביל הארצי של הגז הטבעי. כך דיווח היום (ב') צבי ליברמן מהתאחדות התעשיינים, בדיון שערכה וועדת הכספים לבקשת מספר ח"כים.
- מפעל מגבות ערד נסגר; 180 עובדים פוטרו
- חסמו את הכניסה לערד: "קוברים את העיר"
- ליברמן למפוטרי מגבות ערד: "אני לא קוסם"
- חזרתי ל"מגבות ערד", והלב נצבט
ליברמן ציין כי המפעל תפקד ללא בעיות עד לפני 5 שנים, וכי אספקת הגז היא המפתח לשיקומו. עלות הנחת צינור הגז למפעל עומדת על כ-9 מיליון שקל, אותה מבקשים כרגע מהבעלים למטרה זו.
נציג משרד האנרגיה אמר בתגובה, כי הממשלה החליטה לפני חודשיים להשקיע בצינור 17 מיליון שקל, מתקציבי משרד הכלכלה ומשרדו. עם זאת, הנחת הצינור תמשך כשנתיים בגלל מכשולים טופוגרפיים שמפרידים בין ערד לנקודת החיבור עם מוביל הגז הארצי, מרחק של 12 ק"מ בלבד. "אם בעל המפעל מוכן לתחזק אותו בשנתיים הקרובות הוא יקבל את הגז", אמר. ליברמן העיר בתגובה, כי הבעלים ג'רי היימן, עשה זאת במשך 25 שנה.
בצד זאת, נציג משרד האנרגיה גם הדגיש כי "הגז לא יציל את מפעל המגבות גם אם המדינה תממן את הנחת הקו, כי המפעל איננו עתיר אנרגיה. הפרש העלויות בין הגז למזוט בכמות שהם צרכו עד כה, הוא לא יותר מ-3 מיליון שקל בשנה".
ראש העירייה: ערד איננה חלק מישראל?
המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה, ינון אלרואי ציין כי לפי ההערכה המעבר לגז טבעי לא יהפוך את מגבות ערד למפעל רווחי והוא יזדקק לסיוע נוסף. "אנחנו שותפים לתחושה הקשה של ערד, אבל לא נרדמנו", אמר. "אנחנו נמצאים בקשר שוטף עם ראש העירייה ובוחנים את כל האפשרויות החלופיות למפעל, יחד עם יזמים מענפים שונים שמציגים את האפשרויות שלהם ונראה שהם לא יסכימו ללא קבלת עזרה מאתנו. אנחנו הצענו תמריצים, והמסר העיקרי שלנו לערד הוא שאנחנו עובדים על זה עם היזמים".
שר הכלכלה נפתלי בנט, אמר בדיון קודם של הוועדה דברים דומים כשנשאל מדוע הוא לא מסייע מתקציב משרדו לחדש את פעילות מגבות ערד. בנט השיב אז, כי "הפרמטר שלי לסיוע הוא רק בתנאי שמדובר בזמן קצר שממנו המפעל יוכל להתקיים באופן עצמאי. אני לא פתוח לסיוע אם מדובר בהזרמת כספים לבור ללא תחתית, כי הכסף לא ילך לעובדים, ואם נאמץ את השיטה הזאת נקבל תוך זמן קצר הרבה מפעלים כאלה".
ראש העירייה טלי פלסקוב, אמרה היום, כי "היזמים לא מפסיקים להגיע אלינו, אבל לא נשארים אחרי שעשו חשבון והגיעו למסקנה שזה לא משתלם להם. משרד הכלכלה הציע לתת לערד מעמד וסיוע דומים כמו לאזור התעשייה נועם בנתיבות, אבל לפתע הוא ירד מזה. למשרד יש כלים לעודד את היזמים. הם לא יבואו אם לא ישפו אותם על הוצאות היתר שלהם בגלל ריחוקה של ערד. זה לא מגיע לנו? האם ערד איננה חלק מישראל"?. בשלב זה הגיבו תושבי העיר בצעקות: "אם היינו בהתנחלויות זה לא היה קורה לנו".
ח"כ דב חנין (חד"ש), חד מיוזמי הדיון, הציע שהמדינה תתמוך במפעל ב-10 מיליון שקל שנדרשים מבעלי המפעל, בנוסף להשקעה בצינור הגז, כי "זו חלופה שוות ערך לתשלום דמי אבטלה ל-200 העובדים שפוטרו בשנתיים הקרובות. ערד צריכה תכנית גיבוי ממשלתית גם לתכנית של משרד התיירות לפתח בעיר 1,000 חדרי אירוח. המדינה הפקירה את ערד, והמדינה צריכה לעזור, אחרת היא נותנת לעיר ליפול".
חנין הציע שהוועדה תקים צוות מיוחד שילווה את הטיפול הממשלתי בעיר. ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו) קרא ליו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) "לעצור את הבקשות להעברות תקציביות של משרדי הממשלה" כלחץ לפתרון מהיר של המשבר. סלומינסקי אמר שהוא ישקול את ההצעות ובינתיים קרא למשרדי הממשלה "להפוך כל אבן" כדי למצוא בהקדם את הדרך להציל את העיר ערד בכלל ואת מפעל המגבות בפרט.