עסק משפחתי: איך בוחרים בממשיך הדרך

וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים: וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם: (בראשית לז, 4-3)

לא פשוט לבעל עסק משפחתי לחלק תפקידים בין בניו. עליו לבחור מבין צאצאיו מי ימשיך את הדרך, מי לא ימשיך אותה, וכיצד ובאיזה אופן על כל אחד ואחד להמשיך ולתפקד בדרכו. בחירות אלו, כאשר אינן מקובלות על הבנים - ובוודאי כשאינן מלֻווֹת בהסברים - עלולות לחולל מאבקים פנימיים וקנאה בין בני הדור הבא, וקנאה זו עלולה להוביל לפגיעה בעשייה ובתפוקה המשפחתית.

• טורים נוספים במדור פרשת שבוע כלכלית
  

יעקב בוחר ביוסף באופן גלוי, בחירה המתבטאת באהבתו היתרה ליוסף לעומת אהבתו לאָחיו. התורה אינה מביאה נימוקים משביעי דעת בדבר כישורים מיוחדים או חוכמה מיוחדת של יוסף מלבד עובדת היותו הבן הבכור של האישה האהובה יותר. רק בהמשך הסיפור המקראי הופך יוסף למנהיג גדול, אשר בזכותו ניצלים כל תושבי מצרים, ובכללם משפחתו הפרטית.

לא תמיד מובנות בחירות ההורים ואולי אף לא תמיד הן נעשות בצורה מכבדת וראויה; אך לפחות במקרה זה, בבחירתו של יוסף כבן המועדף, אנו מגלים כי חוכמת הזקנים בהבנתם העמוקה את ילדיהם ובניתוח הווייתם מובילה לבחירה מדויקת. עם זאת, לאור הטינה שנגרמה בין האחים ראוי היה כי מהלכים אלו היו נעשים תוך דיבור והסברה. לעתים, עשויה ההסברה להיות חשובה אף יותר מתהליך הבחירה עצמו.

העדפות האב 

חוויות הילדות של יוסף הקשורות בהעדפתו על פני אחיו בידי אביו, השפיעה עליו בבגרותו בבואו לתת לבניו את ברכת אביו:

וַיִּקַּח יוֹסֵף אֶת שְׁנֵיהֶם אֶת אֶפְרַיִם בִּימִינוֹ מִשְּׂמֹאל יִשְׂרָאֵל וְאֶת מְנַשֶּׁה בִשְׂמֹאלוֹ מִימִין יִשְׂרָאֵל וַיַּגֵּשׁ אֵלָיו: וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְהוּא הַצָּעִיר וְאֶת שְׂמֹאלוֹ עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה שִׂכֵּל אֶת יָדָיו כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר: וַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמַר הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו אַבְרָהָם וְיִצְחָק הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה... וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו לֹא כֵן אַבִי כִּי זֶה הַבְּכֹר שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ: וַיְמָאֵן אָבִיו וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי גַּם הוּא יִהְיֶה לְּעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם: (בראשית מח, 15-13, 19-18)

בעבָרוֹ חָווה יוסף את ההרגשה של היות בן נבחר מבין כמה אחים. ממרחק של זמן, כאשר הוא כבר מנהיג התומך במשפחתו, הוא יודע כי הבחירה של אביו בו אכן הוכיחה את עצמה, וכי אביו ידע להעריך את תכונות המנהיגות שלו. עם זאת, הוא זוכר את השנאה של האחים ואת הקנאה שהביעו כלפיו בעקבות בחירתו כבן האהוב על אביו, ואת זה הוא מנסה למנוע כעת מבניו. בבואו לברך את בניו של יוסף אין יעקב מעדיף את הבכור דווקא, אלא את הצעיר. גם יעקב זוכר את הטרגדיה שכמעט המיט על משפחתו בשל העדפתו את יוסף, והפעם הוא משתדל להמעיט את הקנאה בין אפרים ומנשה. לכן הוא משכל את ידיו.  

אגב, לעתיד לבוא מתגלה גם הבחירה הזו של יעקב באפרים, כמדויקת, מאחר שיהושע בן-נון, המנהיג שהנחיל את ארץ-ישראל, הוא מזרע אפרים.

סיפורים אלו מלמדים אותנו שבעסקים משפחתיים אין ברירה: מוכרחים לבחור במי שימשיך את הדרך. בבחירת בן המשפחה שייקח את המושכות אין בהכרח קריטריונים קבועים ונכון להקשיב לאינטואיציות הפנימיות של הוותיקים המייסדים. עם זאת, יש להשתדל לבצע את הבחירה תוך הסברה ומתן כבוד, כפי שיעקב נתן כבוד למנשה, ולא ביקש ממנו לעבור מימינו אל שמאלו.

מרים שפיר היא יועצת קריירה ומחברת הספר "רעיון עבודה שבועי" - היבטים תעסוקתיים בפרשות השבוע