ריד מיי ליפס: תהיה אישה חרדית בכנסת
"אולי לא היום, אולי לא מיד. הקמתה של 'מועצת נשים' בש"ס נותנת תקווה לשינוי, אבל היא לא התשובה שאנחנו מחפשות: נשים חרדיות רוצות ייצוג בכנסת - בתוך הסיעות החרדיות. תשעה מנדטים שקופים רוצים קול, ועד אז - לא נבחר במפלגות שמדירות אותנו". טלי פרקש, חרדית זועמת
לפני כשבועיים יצאתי עם חברותיי הקרובות למאבק: מאבק על זכותם של תשעה מנדטים שקופים לנראות. זה החל באמירה מהססת משהו, שהנה הבחירות בפתח, ושוב הנשים החרדיות שטובות כל כך בשביל הצעטלה בקלפי, לא חשובות מספיק כדי שצרכיהן יטופלו ברמה הציבורית; וזה התפתח לקמפיין ענק וסוחף. כזה שירים את המדינה על הרגליים, ואם ירצו או לא - את המפלגות החרדיות עצמן.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
בדרך שמענו שאנחנו בכייניות, נודנדיקיות, כופרות שדינן נידוי והוקעה. טרחו להציב מולנו רשימה של נשים, שסיפרו לכולם כמה נפלא להן לא להיות בכנסת. כמה נפלא לא לקחת חלק באחד מצמתי ההכרעה החשובים והמשפיעים ביותר על כל אזרח ישראלי. ובכלל, כמה הכל ורוד-סוכר ונפלא ואין שום בעיות.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- הילדים חולים, המשפחה שרה "בגיא צלמוות"
- בעקבת המחאה: קמפיין הקונדומים הוסר
- ברחתי מהשכונה החרדית שלי/ אליהו
ועם כל הגיחוך שבעניין, מצאתי את עצמי שוב ושוב, מצטדקת מחדש על המובן מאליו לכל אדם במדינה דמוקרטית: שזכותם של כלל האזרחים, ובהם גם הנשים החרדיות, להיות מיוצגות בכנסת.
רבות מחברותיי חשות צער על כך שוויתרה על החלום, ונשארה מחוץ לכנסת. הרבנית עדינה בר-שלום(צילום: מוטי קמחי)
אך הקושי הכי גדול שבו נתקלתי היה דווקא אצל הנשים החרדיות עצמן: מצד אחד הן תמכו בנו וחיבקו באומץ. אך מצד שני הן איבדו אמון שמשהו יכול להזיז את המערכת השמרנית והנוקשה של המפלגות החרדיות. מכל האמירות הפוגעניות והקשות שספגנו בשבועיים האחרונים מכל כך הרבה נשמות טובות וצדקניות, זו המובסת של "עזבי, מיידלע, אין לנו סיכוי" - הייתה הקשה והנוראה מכולן.
אין לנו כוונות לוותר
כוח גדול ממני הוכיח לי ולחברותיי כי אין דבר העומד בפני הרצון. הקריאות שלנו לשינוי, ולהצבת מערכת מפלגתית שיוויונית
מכתב לאשת חיל:
תהיי כנועה ותשתקי
רות קוליאן
אל תרצי. אל תחפצי. אל תבקשי. אל תשאפי. אל תתמרדי. אם תעזי, נטיל את כשרותך בספק. כבסי לי, תלי לי, גהצי לי. הבריקי מנורות, הניקי תינוקות, סדרי ארונות, שטפי כלים חיש מהרה, ואל תבקשי עזרה. כבר שנו רבותינו שעזרה מביאה לביטול תורה. הסתפקי במועט, אשתי הצדיקה. העלימי את עצמך ותאלמי
שמשקפת באמת ובתמים את ציבור בוחריה, לא נפלו על אוזניים ערלות לחלוטין. משהו בחומה נסדק בכל זאת.
אמש (יום א') כינס יו"ר ש"ס, אריה דרעי, מסיבת עיתונאים עם הרבנית עדינה בר-שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף. לכשעצמו, אירוע היסטורי. השניים הכריזו על הקמתה של "מועצת נשים" בש"ס, צעד שהוכיח קבל עם ועדה כי גם חומות מבוצרות של שמרנות רבת עשורים, עשויות להיסדק. זה היה צעד חשוב ופורץ דרך. מסיבת עיתונאים של מפלגה חרדית שבה, לראשונה, נאמרו הביטויים השומו-שמיים מודרניים: "מעמד האישה" ו"העצמת נשים".
על אף שאני מכבדת מאוד את הרבנית עדינה בר-שלום, ורואה בה השראה - אני סבורה כי רבות מחברותיי חשות צער על כך שוויתרה על החלום, ונשארה מחוץ לכנסת. במיוחד נוכח העובדה שיציבותו או תוקפו של ההסדר החדש, נמצאים תחת מעטה ערפל כבד. לא ברור איזו השפעה תהיה לאותה "מועצה" בזירת הנשים החרדיות-מזרחיות. בכל מקרה, את אלפי הנשים שמזדהות עם מסר ה"לא נבחרת, לא בוחרת" זה בוודאי אינו מספק.
וגם אם היוזמה רחוקה עדיין מהמטרה הסופית - אישה חרדית שתכהן מטעם הסיעות החרדיות בכנסת ישראל - היא מוכיחה שזה אפשרי. אפשרי הרבה יותר ממה שחושבות אותן נשים שמפחדות אפילו לקוות לשינוי. זוהי עבורנו רוח גבית להמשיך הלאה, קדימה, עד להשגת המטרה במלואה.
אז רק שתדעו, אין לנו כוונה לוותר. הכנסנו את הרגל בדלת, ולא נפסיק עד להשלמת המשימה. הצעד החשוב (אם כי לא מספק בעליל) של "מועצת הנשים", נותן לנו כוח להמשיך ולא להרפות, מתוך מטרה נחושה להראות לכל אותן נשים שבטוחות שכלום לא יקרה בחברה החרדית, שיש גם חומות של תקווה. ח"כית חרדית עוד תכהן בכנסת, תרשמו את זה.
צעד חשוב אבל לא מספק. הרבנית עדינה בר-שלום
צילום: אוהד צויגנברג
טלי פרקש
מומלצים
