גברים בצד: נשים חרדיות נכנסות לכנסת

27 נשים מייצגות את אזרחי ישראל בכנסת ה-19, אף אחת מהן אינה חרדית. למעשה, מלבד אחת – צביה גרינפילד שכיהנה פרק זמן קצר כחברה בכנסת ה-17 מטעם מרצ (ושהיו כאלה שאף ערערו על חרדיותה) – מעולם לא ישבה אישה חרדית על אחד מ-120 מושבי הכנסת. מטבע הדברים, קשה להניח שהמצב הזה ישתנה בקרוב.

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

• צחוק עשה לנו האלוהים: שופטים את הרב אלון
  

את הייצוג החסר הזה, מבקשת היום הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת לתקן. בפעם הראשונה, יצטרפו אל חברי הוועדה נשים חרדיות , שישמיעו את קולן באופן ישיר ללא מתווכים גברים.

הנבחרת, מורכבת מנשים השייכות לקהילות ולזרמים השונים בחברה החרדית ועוסקות בתחומים שונים בהם הייטק, רווחה, עסקים, חינוך ותקשורת. "השאיפה שלי שהן תתאגדנה כקבוצה עם נוכחות קבועה בדיוני הוועדה השוטפים", אומרת ח"כ עליזה לביא, יו"ר הוועדה. לדבריה, היא כינסה גם קבוצה של נשים ערביות - "מאותה הסיבה בדיוק של חוסר בייצוג".

נרתעים מהעסקת נשים חרדיות

רחלי גנות (36), אחת ממשתתפות הפורום, היא הבעלים והמנכ"ל של חברת "רייצי'פ" לפיתוח שבבים הממוקמת בבני ברק,

ומעסיקה כמאה נשים חרדיות. גנות אמנם לא מגדירה את עצמה כ"חרדית מיינסטרים", אך הנשים שהיא היא מעסיקה, בהחלט עונות על ההגדרה הזו. "רוב העובדות שלי הן נשות אברכים, חלקן מהזרם הליטאי, חלקן מעדות המזרח, מהחצרות החסידיות – עובדות אצלי נשים מכל הזרמים".

גנות היא בת המחזור הראשון של "מכללת סיוון" בבני ברק. אחרי שנישאה, השלימה תואר ראשון במחשבים באוניברסיטת בר אילן והחלה לעבוד בהיי טק.

בהשתתפותה בפורום, שואפת גנות לקדם את השתלבותן של נשות המגזר החרדי בתחומי המדע והטכנולגיה ולחלוק את ניסיונה כמעסיקה. "יש הרבה מקומות עבודה שנרתעים מהעסקה של נשים חרדיות", היא אומרת. "יש המון סטראוטיפים, גם הנשים החרדיות הן לא כולן אותו הדבר, ויש צרכים וציפיות שונים. אז אני אנסה לעשות בעיקר סדר".

גם העיתונאית החרדית שלהבת חסדיאל, צפויה לקחת חלק בהרכב המתגבש. "אני לא אישה פוליטית, אבל הפעילות והעשייה שלי הביאו את ח"כ לביא לפנות אלי, כמייצגת את האישה היוזמת, המפרנסת, המשלבת קריירה עם ניהול בית, מעורבות עסקית וציבורית"

חסידאל מציינת כי התמורות שחלו בשנים האחרונות במגזר החרדי, לא פסחו גם על הנשים."צריך לפעול למען האישה החרדית, תוך שמירה על הקודים ההתנהגותיים והתרבותיים של הציבור החרדי", היא אומרת. לדבריה, חשוב לקדם את תעסוקתן ורווחתן של נשים חרדיות, כמו גם אורח חיים בריא ועשייה ציבורית.

סימן שאלה גדול

עוד טרם התאספו נשות הפורום החרדיות בכנסת, ספקות וחששות כבר מצאו את דרכם אל מעל פני השטח. עבור חלק מהן, העדר תמיכה ממסדית מעלה חשש כי היוזמה לייצוג נשי אלטרנטיבי לא תתקבל בעין יפה בתוך המגזר. כמו כן, מתעוררת השאלה האם מליאת הוועדה, על מצלמותיה ומיקרופוניה, היא מקום בטוח מספיק להציף בו, לצד תקוות וציפיות, גם קשיים וכשלים פנימים.

גם העובדה שמי שהיוזמת של הכינוס הזה ויו"ר הועדה, היא חברת סיעת "יש עתיד", לא מסייעת להפגת החששות. "אני מכירה את עליזה עוד לפני שהצטרפה לפוליטיקה", אומרת חסדיאל. "ומדובר באשת עשייה בעלת מעוף. היא אכן פועלת מתוך תחושת שליחות לטובת כל המגזרים. מצד שני, ההקשר הפוליטי הנוכחי שלה, אינו מקובל עלי לחלוטין.

"אבל אני מעדיפה להתמקד בקשר החיובי שהיה בינינו, ולנצל את ההזדמנות שסוף סוף נוצרה - להשפיע בסוגיות חשובות"

"מצד שני, יש פחד אמיתי ממה יגידו. רובינו טירוניות פוליטיות, וכשאין גב או גיבוי מצד רבנים או חברי כנסת, הכול יכול לקרות. בסופו של דבר אף אחת לא בחרה בנו לייצג אותה, ופנו אלינו רק כי אנחנו מוכרות. כרגע אנחנו באות בעיקר לשמוע, לראות לאן נושבת הרוח ורק אחר כך נחליט אם אנחנו בפנים".

אי אפשר לנהל שיח מעל ראשן

"בסופו של יום, מול שאלת הייצוג והצרכים – חילוקי הדעות נשארים בחוץ. גם להביא את הבדואיות לכנסת,

אחרי האירוע הטרגי של רצח הילדות, לא היה פשוט. הן הגיעו מאוד טעונות ועוינות ובסופו של דבר זה נגמר באווירה מפויסת".

את הקשר עם העולם החרדי החלה ח"כ לביא לגבש על רקע סערת הדרת הנשים בתחנת הרדיו החרדית "קול ברמה", עוד טרם חברה ל"יש עתיד". "עליתי לשידור בשעה שאז התירו מנהלי התחנה לנשים לדבר בה, ואחרי שהסברתי את עמדתי, המנחה אמר: 'עכשיו אני אפרסם את מספר הפקס שלך, כדי שהמאזינות יכתבו לך כמה הן לא רוצות שנשים ידברו ברדיו'. הגיעו באמת פקסים כאלה, אבל הגיעו גם מכתבים של תמיכה. עם שלוש מהנשים נוצר גם קשר שנמשך הלאה, ואליהן הצטרפו נשים אחרות ממגוון תחומים", היא מספרת.

"השאיפה שלי היא לשים על השולחן שאלות של בריאות, תעסוקה, רווחה. ולשמוע את דעותיהן בעניין בצורה ישירה ומכלי ראשון. אי אפשר לנהל שיח כזה שמשפיע עליהן מעל לראשן. אני מצפה שהן תהינה שותפות לעבודת הועדה בכל הנושאים לא רק בסוגיות המגזריות. בסופו של דבר המטרה היא שהן תשפענה על המציאות הציבורית והמגדרית ושדעותיהן ישמעו ויילקחו בחשבון".