"הסרט על משה גזעני, מעוות ואנטי דתי"
במאי "אקסודוס: אלים ומלכים", רידלי סקוט, מואשם בליהוק של כוכבים הוליוודיים לבנים לתפקיד בני ישראל והמצרים הקדמונים. "לו הייתי מלהק מוחמד כלשהו, לא הייתי מקבל מימון", הסביר והותקף כגזען. עכשיו מתלוננים במצרים כי הוא עיוות את הסיפור המקראי כדי להפיץ ספקנות באלוהים
"אקסודוס: אלים ומלכים" - האדפטציה הקולנועית עתירת התקציב של רידלי סקוט לסיפור יציאת מצרים - מציגה את כריסטיאן בייל הוולשי בתור משה רבנו, את ג'ואל אדג'רטון האוסטרלי כפרעה רעמסס, ואת אהרון פול האמריקני תכול העיניים כיהושע בן נון. סקוט ומפיקי הסרט, שעלותו מוערכת בכ-140 מיליון דולרים, גם הקפידו לשלם לכוכבים ההוליוודים שכר נאה במיוחד אבל זה לא המחיר היחיד שנאלץ הבמאי לשלם על הליהוק. בארצות הברית וברחבי העולם מוחים בתוקף על הבחירה בשחקנים בהירי העור לתפקידים של מצרים ועברים קדומים.
הסרט מלווה את משה - אותו מגלם כאמור בייל - מהיותו בן בית במשכנו של הפרעה סתי (בגילומו ג'ון טורטורו האמריקני) ועד להתייצבותו בראש מרד העבדים העברים מול מי שהיה אחיו לנשק, רעמסס. כדי להגביר את תחושת האמינות של הסרט עתיר האפקטים, זרע סקוט כמה מילים בעברית שנשמעות ברקע וגם מספר סטטיסטים בעלי מראה מזרח תיכוני או אפריקאי. אולם, בסופו של דבר, אלו משמשים בעיקר כקוסמטיקה - רקע לכוכבים שמובילים את העלילה.
סקוט, מבחינתו, ניסה להסביר את הסיבות לבחירות הליהוק הללו, שנראות הגיוניות - גם אם לא בהכרח תקינות פוליטית. "אני לא יכול לבנות סרט בתקציב כזה, שבו הייתי צריך להסתמך על החזרי מס בספרד, ולהגיד שהכוכב הראשי שלי הוא מוחמד זה וזה משם או מפה", הסביר הבמאי הוותיק, "אני פשוט לא אשיג מימון. כך שהשאלה הזו כלל לא עלתה".
לצד הכוכבים המדוברים מופיעים בסרט גם סיגורני וויבר (חביבתו של סקוט מ"הנוסע השמיני") בתפקיד אמו של רעמסס, בן מנדלסון האוסטרלי כמושל המושחת הגפ, אנדרו טרבט האמריקני כאחיו של משה, אהרון, טארה פיצג'רלד הבריטית כאחותו, מרים ובן קינגסלי כמנהיג העברי נון. טאלנטים בעלי גוון עור כהה שובצו, כאמור, בסרט אבל בתפקידי משנה - ביניהם דאר סאלים הדני ממוצא עיראקי כגנרל בצבאו של רעמסס, גולשיפטה פרחאני האיראנית כנפרטיטי אשת רעמסס, רסאן מסעוד הסורי כיועץ לסתי, ואפילו היאם עבאס הישראלית-פלסטינית בתפקיד אמו המאמצת של משה, ביתיה.
מול הטענות נגד סקוט וסרטו שהוגדר כ"לבן מדי", ההאשמות על גזענות, והקריאות לחרם מצד רבים, שראו בדמויות כהות העור כתפאורה בלבד - התייצב לצדו של הבמאי המיליארדר רופרט מרדוק, הבעלים בן ה-83 של תאגיד "פוקס המאה ה-20", שאמון על הפקת "אקסודוס: אלים ומלכים". בציוץ שהופיע בחשבון הטוויטר של איל התקשורת נכתב: "הסרט על משה הותקף בטוויטר על כך שצוות השחקנים שלו כולו לבן. ממתי מצרים אינם לבנים? כל אלה שאני מכיר הם כאלה".
התגובות הקשות לציוץ זה לא איחרו לבוא, ומרדוק ביקש להבהיר: "ברור שמצרים הם מזרח תיכונים, אבל רחוקים מלהיות שחורים. הם נהגו בשחורים כעבדים". כמובן, שלא הבהרה זו הרגיעה את העוקבים, ומרדוק המשיך להוריד את הטון בציוץ נוסף: "אוקיי, יש הרבה גוונים של צבע. אין שום דבר גזעני בכך, אז תירגעו".
ספק אם הרוחות נרגעו, אבל המתח סביב ההפקה הולך וגובר דווקא בגלל ההישגים הצנועים מאוד שהשיג "אקסודוס: אלים ומלכים" בבתי הקולנוע האמריקנים עם יציאתו בסוף השבוע. הסרט אמנם מוביל את טבלת שוברי הקופות, אולם גרף רק כ-24.5 מיליון דולר - סכום צנוע במיוחד בהתחשב בתקציבו הגבוה. סקוט וצוותו צריכים לקוות להצלחה גדולה יותר ברחבי העולם, אולם לפחות במדינות ערב צפויות להם בעיות. אגב, ספק אם תפילות יעזרו פה מכיוון שהם כבר הוכתרו ככופרים.
רק לפני כמה חודשים החליטו במצרים להחרים את "המבול" - סרטו של דארן ארונופסקי המגולל את סיפורו המקראי של נוח (בגילומו של ראסל קרואו האוסטרלי) - וזאת מכיוון שהוא פוגע בדמותו של נוח כפי שהיא מופיעה בקוראן, כך לפחות קבעו האימאמים המקומיים. "אקסודוס: אלים ומלכים" אמור להיות מופץ במצרים ב-31 בדצמבר (בינתיים המפיץ המקומי סירב לאשר כי זהו מועד היציאה לאקרנים) וגם ובמדינות ערב השונות במהלך השבועות הקרובים, אולם הוא מלווה במחאות קשות מצד הממסד הדתי, אשר מאשימים את הסרט בסילוף קשה של כתבי הקודש.
מומחים באוניברסיטת האיסלמית אל-אזהר שבקהיר - מוסד משמעותי בכל הנוגע לפיקוח התכנים התרבותיים במצרים - יצאו כנגד הסרט בתקשורת המקומית ובעיקר התרעמו על הפרשנות של סקוט לסיפור המקראי כפי שהוא מופיע בתנ"ך ובקוראן.
במרכז הדיון עומד אירוע קריעת ים סוף, אשר על פי הסרט אירע כתוצאה מרעש אדמה ולא כנס אלוהי. על פי עמדה זו, סילוף הכתוב בטקסטים הדתיים הינו חילול הקודש ויש בו כדי להציג דמות מעוותת ו-וולגרית של משה. טענה זו נתמכת כמובן בציטוט של בייל עצמו לקראת יציאת הסרט שטען כי משה היה: "פסיכופת ברברי".
ד"ר אילהם שיהאן מהפקולטה לדת ופילוסופיה באל-אזהר קבעה, כי יש בסרט פיברוקים ושקרים והוא מבוסס על נתונים מזוייפים. לטענתה, לנגד עיניו של סקוט עמדה מטרה אחת - "לגרום לאנשים לפקפק בדתם". המומחים אף מיישרים קו עם היהדות וטוענים כי פרשנותו של הבמאי נוגדת כל אמונה דתית באל. בנוסף לכך, יש מי שמתרעם על כך שהסרט קובע, הלכה למעשה, כי העבדים העברים הם אלו שבנו את הפירמידות (מוזר, בסרטו "פרומתיאוס", סקוט רומז לכך שהיו אלו חייזרים), וזה נתפס כפגיעה בגאווה הלאומית המצרית. כך או כך, לטענת מקטרגיו, הסרט מוצג כסרט גזעני, מעוות היסטורי ואנטי-דתי.
