עשור לצונאמי: "המסגדים שרדו בזכות אללה"
יותר מ-230 אלף בני אדם נהרגו בצונאמי ששטף את אזור האוקיינוס ההודי והחריב ערים. רק המסגדים בבנדה אצ'ה שבאינדונזיה עמדו על כנם, ורבים מייחסים זאת להשגחה אלוהית והפכו בשנים האחרונות למאמינים אדוקים
עוד חדשות בעולם :
השמד ומשול. 2014, הסיפורים שהכעיסו אותנו
תעלומה: איך נכנסה אשת המרגל להריון?
ומה רואים בקולנוע של קים ג'ונג און?
בת הרוכל השחור שנהרג: 'אנו לא נגד שוטרים'
מומחים לאדריכלות אומרים שהמסגדים בבנדה אצ'ה שרדו את אסון הטבע משום שנבנו לעילא והם עומדים על יסודות חזקים ביותר בהשוואה למבנים סמוכים, שרובם נבנו מחומרים באיכות ירודה. אולם ניצולים רבים מאמינים שהמסגדים ניצלו מהרס הודות להשגחה אלוהית.
"זה משום שהמסגד הוא הבית של אללה, יוצרו של צונאמי שכזה. הוא מוגן", אמר אחמד ג'וניידי, ניצול הצונאמי שמצא מקלט במסגד הגדול בייטורנמאן, אבן דרך מרכזית בעיר האינדונזית, על צריחיו המתנשאים לגובה 35 מטרים, קירותיו הלבנים ושבע כיפותיו השחורות.
המסגד הוקם על ידי הכובשים ההולנדים ובנייתו הושלמה בשנת 1881. ב-26 בדצמבר 2004 הוא יצא כמעט ללא כל פגע כשהצונאמי החריב את העיר בנדה אצ'ה והרג יותר מ-230 אלף בני אדם ביותר מ-12 מדינות בסביבת האוקיינוס ההודי.
רזה נאסיר היה בן 18 כשהוא מצא מקלט מהצונאמי כשטיפס על אחת הכיפות השחורות של המסגד הגדול. משם הוא ראה את מי האוקיינוס שוטפים את העיר ומגיעים עד הקירות החיצוניים של המסגד ומותירים אחריהם מאות גופות. הוא מעולם לא ראה כל כך הרבה גופות. באותה תקופה הוא גם התחיל להתפלל חמש פעמים ביום, מצווה שהיא אחד מעמודי התווך של האיסלאם.
עם התחדשות הלהט הדתי בקרב רבים בבנדה אצ'ה, האזור שנמצא בצפון סומטרה הפך גם ליחיד באינדונזיה שבו מונהג החוק האיסלאמי, השריעה - חלק מהסכם שלום שהושג בין הממשלה לבין בדלנים איסלאמים ("תנועת אצ'ה החופשית") כדי לשים סוף לעשרות שנים של מלחמה. במסגרת הסכם זה זכה האזור לאוטונומיה יחסית.
מירזא אירוואנסייה, מומחה לאדריכלות מהאוניברסיטה הממשלתית סייה קואלה, אמר ש-27 מסגדים לפחות שרדו את הצונאמי בשעה שרוב המבנים שסבבו אותם נהרסו. תמונות של המסגדים שנותרו עומדים על כנם על רקע ההרס הרב מסביב הופצו באינטרנט לאחר האסון, ורבים אמרו שמדובר בנס גדול.
אולם לדברי אירוואנסייה, המסגדים עמדו איתנים בעיקר בגלל הבנייה המוצקה שלהם בהשוואה למבנים שסבבו אותם. המסגד הגדול, לדבריו, נבנה על ידי אירופאים ולו בסיס יציב ומוצק. הוא גם אמר שבמקרים רבים, מסגדים וכנסיות נבנו על ידי ארגוני צדקה ולכן בנייתם לא לוותה בשחיתות של קבלנים ובעבודה עם חומרים באיכות ירודה.
נאסיר, כיום בן 28, שצפה בצונאמי שוטף את עירו ממרומי המסגד הגדול, נוהג לקום לפני עלות השחר ולהצטרף לעשרות מתפללים אחרים במקום ששרד את הצונאמי. יחד הם מרכינים את ראשיהם ומצמידים אותם לרצפת האבן הלבנה שבעבר כוסתה בגופות. "אני חש שקיבלתי הזדמנות שנייה לחיות אחרי ששרדתי את הצונאמי", אמר נאסיר. "אני אסיר תודה. זה יצר אצלי מומנטום להשתנות לטובה".