שתף קטע נבחר

על גגות ת"א: השכנים נגד בניית קומה נוספת

סכסוך דיירים בבניין משותף ברחוב בורוכוב הגיע עד המחוזי: בעלי דירה בקומה האחרונה רצו לנצל את הזכויות שלהם, אך נתקלו בהתנגדות השכנים

בעלי דירה בבניין במרכז תל אביב ביקשו לבנות קומה נוספת – על חשבונם ובהתאם לתקנון הבית המשותף – אולם נתקלו בהתנגדות של שאר דיירי הבניין. הסכסוך הגיע עד לבית המשפט המחוזי בעיר, שם נקבע כי הזכות על הגג הצמוד לא כוללת בתוכה אוטומאטית את זכות הבנייה.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

בשנת 2006 רכשו בני זוג דירה בקומה האחרונה של בניין ברחוב בורוכוב בתל אביב. מיד לאחר מכן החל הבעל, אדריכל במקצועו, בהליכי תכנון של קומה נוספת בשילוב עבודות לחיזוק הבניין לפי תמ"א 38. במאי 2009 הגישו בני הזוג בקשה להיתר בנייה אך גילו כי יתר דיירי הבניין התאחדו והגישו התנגדות למתן ההיתר.

 

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב קיבלה את התנגדות השכנים, ובני הזוג עתרו לבית המשפט המחוזי. לטענתם, בהסכם רכישת הדירה ובתקנון הבית המשותף הם קיבלו זכויות בנייה לא מנוצלות, שאותן הם רשאים לנצל לצרכיהם הפרטיים גם בלי צורך בהסכמת יתר הדיירים בבניין.

 

לדבריהם, כל שהם רוצים זה להשביח את הרכוש, אך במהלך מו"מ של שנתיים וחצי נתקלו בסירוב עיקש לשיתוף פעולה מצד השכנים, שככל הנראה נובע מצרות עין.

 

השכנים השיבו מנגד כי הזכויות הלא מנוצלות שייכות לכל בעלי הדירות בבניין. לדבריהם, הם רצו להתפשר עם בני הזוג ולתת להם לעשות שימוש בזכויות הבנייה על החלק בגג הצמוד לדירתם בלבד, אך אלה דחו את ההצעה מטעמים לא ברורים וביקשו לנצל את כל זכויות הבנייה על הגג, גם על החלק שמוגדר כרכוש משותף.

 

השופטת ד"ר דפנה אבניאלי קבעה כי בחוזה הרכישה ובתקנון נכתב שלמבקשים יש זכות לעשות בגג הצמוד שימוש ללא הגבלה, אך היא לא כוללת בתוכה את זכות הבנייה. גם אם המבקשים מתכוונים להשביח את הרכוש המשותף, אין בכך כדי לפצות את יתר הדיירים על שימוש בחלקם בזכויות הבלתי מנוצלות.

 

השופטת הוסיפה שהפרשנות מרחיקת הלכת שהמבקשים מנסים לתת להוראות התקנון ולזכויות שהוקנו להם מכוחו אינה עומדת במבחן ההיגיון או במבחן כוונתם המשותפת של הצדדים להסכם הרכישה. לשיטתה, זכויות הבנייה על גג הבניין שייכות לבניין ולדייריו ולא למבקשים לבדם.

 

כמו כן, כאשר מדובר בהענקה נרחבת של אחוזי בנייה עליה להיעשות במפורש ולכלול גם תמורה ראויה לדיירים.

 

משכך, וכל עוד לא הושגה הסכמה ספציפית ומפורשת בין הצדדים באשר לאופן השימוש בזכויות הבנייה, קבעה השופטת כי אין בסירוב הדיירים כדי ללמד על צרות עין. התביעה נדחתה ובני הזוג חויבו בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 15 אלף שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ המבקשים: עו"ד רעיה מרום מלניק, עו"ד נדב דרזנין
  • ב"כ המשיבים: עו"ד אורי ינקו, עו"ד רועי כץ, עו"ד אורון גיצטלר
  • עו"ד ענבל מנור עוסקת בדיני מקרקעין ובתמ"א 38
  • הכותבת לא ייצגה בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים