המירוץ למיליון: מדרגות לגן העדן של העריכה

אחרי כמה טעויות בשיקול הדעת והרבה יותר מדי "Who Run The World? Girls", שריד ה-VIP האחרון של העונה הזאת, האחיות דואני, סיים את המירוץ והלך הביתה. האמת היא שהדואניות היו זוג לא רע, הטסטמוניות שלהן היו טובות במובן הזה שהן תמיד ידעו לפרשן את עצמן רגשית ולתאר את מה שעבר עליהן במירוץ בדרכים קצת יותר מגוונות ומודעות לעצמן מ"היה מאוד קשה והתייאשנו". אבל כששוקלים את ההדחה שלהן מול מה שממוקם בצד השני של המאזניים - ההצלה של וובה ואלה - ברור שמדובר במחיר שאפשר לשלם. 

בפרקים הקודמים:

שונאים: סיפור האהבה של שי ושני 

וובה ואלה, אל תעצרו במעצור!

זה שיר פרידה, ויפה מזייפת

הפנקייק שהפיל אותי

סופרים כבשים עד הפרק הבא

 הטיול הגדול בגאורגיה

מה גם שבכלל לא בטוח ששני האירועים האלה קשורים אחד בשני. אם להאמין לעריכה (וזאת המשימה המאתגרת ביותר במירוץ אם תשאלו אותי), המזל עבד שעות נוספות על המדרגות של אאולנקו. זוגות הגיעו ל"המשך עד נקודת הסיום" כאילו אין מחר ולפעמים גם בו זמנית ממש. מספרים לנו שוובה ואלה עקפו את הדואניות ברגע האחרון, אבל בעיניים שלי עקיפה לא ראיתי. כמובן שאין לי שום התנגדות לתעלולי עריכה בסדרות ריאליטי, איטס אה מאסט. אבל אם הם קופצים החוצה מהמסך וצועקים "תראו אותי!", זה אעפס קצת מחרב את האפקט.

הדואניות. טובות, אבל נחיה בשלום עם המחיר

אז אם אנחנו כבר בחלון הזדמנויות לדברים שקורים במקביל, אני אמשיך לפקפק בצנעה בזמן שאתן לעריכה ליהנות מהספק ואצא מנקודת הנחה שכן, הכל אמת. או במילים אחרות - לא אכפת לי כל עוד וובה ואלה שורדים. את שני הפרקים האחרונים העברתי בתפילות שאלת-המזל תגיע גם לחצר שלהם מדי פעם, מה יש? המילקשייק של הזוגות האחרים יותר מוצלח? והנה, תודות להשגחה העליונה, זה קרה.

(צילום: יח"צ)

למרות שמשימת הצומת בפרק הקודם נראתה כמו עוד שילוב אכזרי של משימת-חריימה קלה ומולה משימה בלתי אפשרית בפיילת פסולת דגים, וובה ואלה לא נשברו תחת משא העלבון של ה"עצור". איכשהו הידיעה שזה הולך לקרות חיסנה אותם, והם צחקקו כל הדרך אל דגיג הפלסטיק הארור. מצב הרוח הטוב המשיך גם במשימות פאי-הקצפת ובולי-העץ ובכלל עושה רושם ששני אלה נכנסו לשגרה מבורכת: מתחילים את המשימה, אלה בוכה קצת, וובה מנחם-מעודד-ממריץ-נוזף, אלה זורקת הערה על איך שהיא נראית והם ממשיכים הלאה. אם לסמוך על הלך הרוח בפרק הזה, אולי ב"עצור" הבא - אם הרעה החולה הזאת תמשיך - הזוגות האחרים יפסיקו לנבוח על העץ הלא נכון ויפנו קצת אש לזוגות חזקים אחרים.

ואפרופו - חייבים לזרוק מילה טובה לשני זוגות הנאהבים של המירוץ – גל וליאל ואלכסה ורז. ליאל וגל עשו משהו נכון אם עכשיו הם במקום הראשון אחרי שרוב המירוץ השתרכו מאחורה, וכן, רון שחר יהיה הסנדק בחתונה שלכם ברגע שמישהו יצליח להסביר לרבנות הראשית מה בדיוק התפקיד החשוב הזה כולל.

את רז אפשר רק להעריץ - הבחור עושה כמעט הכל לבד, והוא לא רק עושה את זה לבד אלא עם שני תיקים פלוס אלכסה על הגב. משחק כדורעף-בּוֹצִים, מירוץ בולי-עץ, יו ניים איט. עוד לא נולד הפיני המשועמם שימציא משימה שרז לא יציל, ותוך כדי זה גם ינהל את גנון-אלכסה בשיא הרגישות. אלכסה מצידה לא לוקחת אותו כמובן מאליו וגומלת לו בנדיבות במחמאות לגבריות העדינה שלו (אם תשאלו אותי הוא ראוי לקמפיין הרגליים הזה לא פחות!). זה עובד והם שומרים על מקום טוב באמצע. בחיי שאם שני הזוגות האלה היו מעניינים קצת יותר מצבע שמתייבש על הקיר, הם היו יכולים להיחשב כליהוק מוצלח.

בפרק הבא - שופינג בלונדון, שנדלירים באוזניים והמפגש המסורתי עם הכפילים של בית המלוכה.